על סרטן, גזענות ומה שביניהם
חטאה של מירי רגב כפול ומכופל. היא פגעה לא רק באנשי השכונות ובפליטים, אלא גם בחולי הסרטן. מטאפורות ומיתוסים שדבקו במחלת הסרטן מעצימים את סבלם
"המסתננים הם סרטן בגוף שלנו". כך, תוך נפנוף אצבע, ביקשה ח"כ מירי רגב
להלך אימים על שומעיה. אני, שהמפגש עם חולי הסרטן הוא שגרת יומי, נחרדתי.
בבוקר שלמחרת ניסתה רגב להסביר ש"הכוונה בביטוי סרטן הייתה להמחיש את התפשטות התופעה השלילית בתוכנו". בעשותה כן רק חזרה והדגישה את כוונותיה הזדוניות לקלוע לפחדים העמוקים והאפלים ביותר של רבים ממחלה שאין עליה שליטה, שמשתלטת על הגוף, מכרסמת בו ובסופו של דבר מובילה לקמילתו ולמותו.
ההיסטוריה רצופה אנשים שהשתמשו במחלת הסרטן כמטאפורה לתיאור תופעות שליליות. טרוצקי כינה את הסטליניזם "הסרטן של המרקסיזם", יועצו של ניקסון השתמש במילה "סרטן" לתאר את פרשת ווטרגייט, והכנסייה הקתולית כינתה כך במשך מאות שנים את אויביה הרבים, ובהם כמובן יהודים וקבוצות מיעוט מוחלשות אחרות.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
אנחנו המילואימניקים השקופים / ניצן פלס
מחשמלים למוות את חיפה / יוסי בן ארצי
מצד שני
ליל הבדולח זה לא
שאול רוזנפלד
בורות ורשעות עומדים מאחורי ההשוואה הבזויה, העלובה והמופרכת של ההפגנה האלימה בתל-אביב לרצח מאות יהודים, הגליית עשרות אלפים למחנות ריכוז ושריפת בתי כנסת
מירי רגב ידעה היטב מה היא עושה. אזכור המילה סרטן מעורר מיד מנעד רחב של מחשבות ורגשות מהסוג המוביל פעמים רבות לייאוש ולתחושת היעדר שליטה. בספרה המצוין "המחלה כמטאפורה", שהתפרסם ב-1978, טענה סוזן זונטאג כי שימוש בטרמינולוגיה קיצונית כמו קטלנית, ממארת, חשוכת מרפא, אגרסיבית, לתיאור מחלת הסרטן גורם לאנשים לאבד את עשתונותיהם ולהתייחס לסרטן כאל חיה טורפת.
לכן חטאה של מירי רגב כפול ומכופל. היא פגעה לא רק באנשי השכונות, באוכלוסיית הפליטים, ובדימוי העצמי והציבורי של החברה הישראלית, אלא גם בחולי הסרטן. מטאפורות ומיתוסים שדבקו במחלת הסרטן מעצימים את סבלם של החולים בה. והם כידוע, רבים מאוד. השפה שבה מדברים וכותבים על הסרטן, טענה זונטאג, אחראית לדמוניזציה של המחלה, שפה זו אשמה ביחסי הציבור הגרועים שלה ומחזקת את הדעה שהמחלה היא בהכרח קטלנית.
שנים רבות אני מטפלת בחולי סרטן, ואם יש תכונה אחת בולטת שניתן לייחס לסרטן היא את היותו לא גזען, כי אם אוניברסלי. הוא אינו מבדיל בין בני אדם. טיפלתי בנשים ובגברים, בלבני עור ובשחורי עור, בכאלו שהפרוטה מצויה בכיסם ובכאלו שהיו עניים מרודים. לכולם אותה מחלה, אותם מכאובים, אותם פחדים, תלונות, משברים ושמחות. בכורסאות הטיפולים נרקמים קשרי ידידות מופלאים ומרגשים בין חולים מעדות, מצבעים ומדעות שונות. מחלה אחת מאחדת אותם ובחסות נסיבות מצערות, מודגש המכנה המשותף הברור בין כל בני האדם ונסללת הדרך (הקצרה להפתיע) לשיח שווה בגובה העיניים. דווקא שם ניתן למצוא את המשותף והמקרב.
ירתה מהבטן
מהות הטיפול בסרטן היא שילוב של חמלה, רגישות, זהירות ושימוש מושכל בידע ובנתונים. ההיפך הגמור ממה שעושים מירי רגב וחבריה בקואליציה - לירות מהבטן, לא חשוב על מה, לזרוע שנאה והרס ועוד להיחשב "גיבורה ומצילה". כמי שמכירה היטב תופעות לוואי, אני יכולה לקבוע בביטחון ששימוש במילים רעילות הוא מסוכן, ואף יכול לחזור כבומרנג.השימוש בפחד קמאי ממחלה, בגזענות ובשנאת זרים, מרחיקים ומחלחלים. זהו אמצעי קל ובזוי בידי מי שמבקש לשלהב ולהסית המון, כלי זמין בידי פוליטיקאים מהשורות האחרונות המנסים להגיע לקדמת הבמה. מי שנפגע בדרך - הציבור החולה והבריא בישראל - אינם מעניינם של מסיתים אלו.
למזלנו, מירי רגב אינה אמונה על טיפול בחולי סרטן, ולכן היא אינה יכולה לפגוע יותר ממה שפגעה בחולים, אולם פגיעתה רעה גם כחברת כנסת, והיא מביישת את הכנסת ואת המפלגה שבה היא חברה. הנזק והבושה שהיא גרמה לציבור בישראל, לחולי הסרטן, למדינת ישראל, לכולנו, הוא עצום.
מירי רגב וחבריה במפלגת השלטון ובממשלה התעלמו בציניות מאחריותם להזנחה המתמשכת. הם פצחו במסע הסתה מתוזמר נגד חלק מקורבנות אותה הזנחה, השתמשו בסרטן כדימוי גזעני והכניסו את כולנו לדף שחור בהיסטוריה הארוכה של דפים שחורים ונוטפי שטנה שכתיבתם החלה עוד בימי הביניים.
ד"ר בלה קאופמן, מומחית באונקולוגיה ומתנדבת בארגון רופאים לזכויות אדם.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
ח"כ מירי רגב בהפגנה בדרום תל-אביב
צילום: ירון ברנר
מסע הסתה מתוזמר. בלה קאופמן
צילום: לי קוברסקי
מומלצים
