מאפריקה לערד: "צריך להחליט - גירוש או עבודה"
גם בערד גובר המתח בין תושבים לזרים. "הם משתלטים עלינו לאט לאט", אומרים בעיר, אך המספרים מראים אחרת - בשנים האחרונות חלה ירידה במספר הפליטים ומהגרי העבודה. "בערד נחמדים, אבל יש גם אנשים רעים", מספר אריתריאי
כאשר מדברים על תופעת המהגרים מאפריקה מופנה אור הזרקורים בעיקר לדרום תל אביב. אבל גם ביישובי הפריפריה בדרום ניכר מתח רב בין הדיירים הטריים מאפריקה לתושבים המקומיים. סיור לילי ברחובות ערד מגלה חשדנות הדדית, חשש מהתגברות התופעה, דעות קדומות ומעט אמפתיה.
תופעת המסתננים - כותרות אחרונות:
- חדרן סודני הותקף באילת: "לינץ' ע"י 7 אורחים"
- תושב דרום ת"א בכנסת: "בנותינו פוחדות מאונס"
צלם השלכת הביצה: "רצינו לשמח את הסודני"
על-פי הערכות בעיר בין 400 ל-700 מסתננים. אין מספר מדויק ומוסמך, אך בעיריית ערד מתעקשים כי מדובר "רק" ב-400. הם אמנם מהווים רק כשני אחוזים מהאוכלוסייה (המונה כ-28 אלף), אך בסיור בעיר הנוכחות שלהם מורגשת היטב.
במרכז המסחרי של ערד ניתן להבחין בחבורות של פליטים שותים קפה ובירה לצד צעירים מקומיים. סובר מימון (60) מגדיר את המצב "קטסטרופה": "הם מסתובבים המון, שותים המון, הם משתינים לנו בחדרי המדרגות". מדבריו ניכר שהוא דואג, "הם משתלטים עלינו לאט לאט. באיזשהו שלב יתחילו לגנוב, לאנוס, לשבור".
תושב ערד הוותיק מפנה אצבע מאשימה כלפי הרשויות: "ממה שאני רואה, זה פשע להם ופשע לנו. פשע שמקבלים אותם ופשע שמחזיקים אותם. או שלוקחים את כולם ומעיפים אותם או שידאגו להם שיחיו כמו בני אדם".
בין פליטים טובים לאלו "שרק מפריעים"
"אני לא חושב שמפחדים מאיתנו", אומר רוסום דראר בן ה-22 מאריתריאה. "יש כמה עשרות סודנים וכמה מאות אריתריאים בערד. אבל יש לנו בעיה. אני חי בישראל שנתיים אבל אין לי שום מסמכים. אני לא יכול לעבוד ונמצא אצל חברים".
האריתריאי מסכם כי "האנשים בערד דווקא נחמדים, אבל יש גם אנשים רעים". בדעה זו מחזיקים שני הצדדים. "יש אנשים טובים ביניהם", אומר יוסף אלבו, בשיחה במרכז המסחרי, בהתייחסו למסתננים:
"אבל יש כאלה שמפריעים. אין להם תרבות אבל לא לכולם. יש ויש". קטיה סמיוני, חיילת צעירה שבילתה בערב בעיר, שללה את האפשרות שהמצב בערד יידרדר כפי שקרה בדרום תל אביב - שם המתיחות בשבוע שעבר הסלימה לכדי אלימות. "מה שקרה בדרום תל אביב זה לגמרי מוגזם. אבל לא נראה לי שזה יכול לקרות כאן. זו עיר שקטה, אם יש משהו אז זה בקטן". לעומת זאת, ידיד של קטיה ממהר לחלוק עליה: "זה דווקא יכול לקרות. אם יהיו הרבה צירופי מקרים, הרבה מקרי אלימות, אנשים יחפשו על מי להוציא את העצבים ואת מי להאשים".
ילדי הפליטים לומדים במוסדות החינוך בערד ורבים מהמבוגרים מצליחים להשיג עבודה באזור המלונות. אוכלוסיית הפליטים מרוכזת באזור שנקרא "הפאטיו", לא הרחק מהתחנה המרכזית. בעירייה טוענים כי הם אינם מהווים בעיה. ראש העיר טלי פלוסקוב הבהירה כי "מי שצריך את העזרה שלנו נעזור לו. מי שרוצה לעבוד ולשדרג את רמת חייו - אנחנו לא נהיה הבית שלו".
לעומת ערים אחרות, בערד נשמעים קולות אופטימיים בשל הירידה במספר הזרים בעיר. "היו פה המון סודנים לפני כשנה וחצי - אבל המון עזבו את ערד", מספר בעל בית קפה במרכז, סמי דוידסון החבר בוועד הסוחרים. דוידסון מנוכר מאוד לאוכלוסיית המהגרים: "אלו שפה אני לא רואה איתם בעיה מיוחדת. הם לא באים אליי. הרגלתי אותם לא לשתות פה. כשבאו ורצו בירה אמרתי להם 'זה 20 שקל', אז העדיפו לקנות בפיצוציות". בימים אלו הוא מזדהה עם תושבי דרום תל אביב: "יש איזשהו צדק במה שהיה. לא הייתי שם אבל הבנתי שמפחיד להסתובב שם. כשאין תחושת ביטחון ואי אפשר להסתובב בתל אביב... עצוב לי".
הקולות הקוראים לגירוש המוני של המסתננים לא נעלמים מאוזני הזרים בעיר. "אם אתם לא אוהבים אותי פה, יש לי מקום אחר", אומר בהכנעה סמואל טוטו מסודן: "זה מסוכן לחזור לשם, אבל אם ירצו לקחת את הסודנים והאריתריאים אין לי מה לעשות. מה אפשר לומר? אלה הרשויות".
לפנייה לכתב/ת 
