הערכה קודרת בבנק ישראל: החוב יגדל
עדי ברנדר, כלכלן במחלקת המחקר של בנק ישראל הציג נתונים, לפיהם על הקיצוץ הקרוב בתקציב המדינה ינוע בין 7 ל-10 מיליארד שקל וגם לאחריו, יש להעלות מסים בהיקף של 22 מיליארד שקל כדי לא לפרוץ את יעד הגירעון. כלכלן בכיר ל-ynet: החוב הוא רק מספר, מה שעוד חשוב זה מה צופים קדימה
עדי ברנדר, כלכלן במחלקת המחקר של בנק ישראל, הציג היום (ד') בכנס של האגודה הישראלית לכלכלה את מחקרו בנוגע למדיניות התקציב בישראל מ-1985 ועד היום. ברנדר טרח להצהיר בפתח דבריו, כי הוא אינו מציג עמדה רשמית של בנק ישראל ולא לחינם עשה כך. מדבריו עולה תמונה קודרת במיוחד של תקציב המדינה, לפיה בשנים הקרובות יידרשו קיצוצים עמוקים והעלאות מסים נרחבות, אפילו יותר משחשבו עד כה.
על פי הנתונים שאסף ברנדר, כדי לשמור על מסגרת ההוצאה שנקבעה לה, חייבת הממשלה לקצץ 7 מיליארד שקל בתקציב 2013. ברנדר הוסיף כי קיימת גם אפשרות שהקיצוץ הנדרש יגיע לסכום של 10 מיליארד שקל, אם יוגדל תקציב הביטחון.
לשם המחשה, הציג ברנדר שורה של שירותים ממשלתיים ויוזמות שביטולן יניב את הסכום הנדרש לקיצוץ: ביטול כל התכניות של ועדת טרכטנברג (חינוך חינם מגיל 3, דיור בר השגה, הוספת פקחים ופקידים ועוד); הקטנת סל הבריאות, קצבאות הילדים והזקנה ב-10% וקיצוץ של כ-16% בהשקעה בתשתיות.
לדברי ברנדר, כל זה לא יספיק ויידרשו קיצוצים נוספים ב-2014. כל הצעדים הללו דרושים רק על מנת למנוע פריצה של תקרת ההוצאה. פריצה כזו עשויה להרחיב את הגירעון של הממשלה ואת החוב החיצוני שלה, אך נחשבת לפסולה גם בימים שבהם יש עודף בקופת המדינה שכן היא עשויה לגרום לאינפלציה בשל הזרמת כסף למשק.
על פי המצגת של ברנדר, גם לאחר הקיצוץ הנרחב, יהיה צורך בהעלאות מסים כדי לחפות על כך שתחזית גביית המסים ל-2012 הוחטאה. על פי האומדן של מחלקת המחקר של בנק ישראל, נדרשת העלאת מסים בהיקף של 22 מיליארד שקל ב-2013 כדי שלא לחרוג מתקרת הגירעון (3% תוצר).
כדי לעמוד ביעד זה, מעריך ברנדר כי תידרש העלאה של כל מדרגות מס הכנסה ומס החברות ב-3%, העלאה של המע"מ ב-2%, ביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות, העלאת המס על הדלק ב-40 אגורות לליטר ועדיין יחסרו 2 מיליארד שקל.
הערכה: הגירעון הקיים לא יישמר - החוב יגדל
כאשר הציג היום ברנדר את העלאות המס הנדרשות, הוסיף בפתח דבריו "למי שמאמין שזה יקרה". גם הכלכלן מבנק ישראל לא מאמין שיש ממשלה שמסוגלת להטיל גזרות כה חריפות על הציבור ומעריך כי בשנה הבאה תיאלץ הממשלה, לאחר ועל אף הקיצוץ העמוק ביותר בתקציב מאז 2003, להעלות את תקרת הגירעון ולהגדיל את היחס בין חוב לתוצר.
על פי החישובים שנערכו במחלקת המחקר של בנק ישראל, אם תקצץ הממשלה בין 7 ל-10 מיליארד שקל ותשאיר את המסים על רמתם הנוכחית, יעלה הגירעון בתקציב מ-3.4% תוצר בסוף 2011 ל-3.7% בסוף 2012.
בעקבות הגידול בגירעון, יחס החוב-תוצר יעלה מ-74% בסוף 2011 ל-75% בסוף 2012. זאת , כמובן, בתנאי שלא יפרוץ משבר כלכלי עולמי ושהקיצוץ של קרוב ל-10 מיליארד שקל אכן יבוצע.
אם לא תקצץ הממשלה את תקציב 2013, מעריך ברנדר כי ה"בור" בתקציב המדינה יגדל מ-7 מיליארד שקל ב-2013 ל-11 מיליארד שקל ב-2014 ול-12 מיליארד שקל ב-2015.
ברנדר הדגיש כי אם תבחר ממשלת ישראל להעלות את יעד הגירעון (כלומר, לאפשר חריגה מהיעד הקיים) ל-2013, עליה לנקוט בצעדים כדי למנוע מצב שבו היעד החדש יתקבע ויהפוך למציאות קיימת.
ראשית, יש להגדיר תוואי להורדתו מחדש בשנים הבאות, לאפיין מראש את צעדי המדיניות שבהם יש לנקוט כדי לעמוד ביעדים (העלאות מסים מתונות יותר, קיצוצים בתקציב), לחייב בחקיקה את משרד האוצר לתעד את התחייבויות הממשלה בנושא זה ולעקוב אחר ביצוען ולאסור על כל התחייבויות תקציביות או שינויים בדרגות המס שמשמעותן פגיעה במתווה החזרה ליעד הגירעון הקודם.
ישראל אינה ספרד
בשבוע שעבר הצהיר שר האוצר, יובל שטייניץ, כי בכל מקרה הוא יתנגד לפריצה של תקרת ההוצאה, כלומר יתמוך בקיצוץ שעל פי הערכות בנק ישראל היקפו קרוב ל-10 מיליארד שקל. בנוסף, הצהיר שר האוצר כי הוא יתעקש על כך שיחס החוב-תוצר של ישראל ימשיך לרדת גם בשנה הבאה. זה, על פי התמונה שמציירת מחלקת המחקר של הבנק המרכזי, יהיה קשה עד כדי בלתי אפשרי.
שר האוצר הזהיר בדבריו מפני הגדלת הגירעון ויחס החוב תוצר והפנה לנעשה באירופה. "לא נסכן את כלכלת ישראל", אמר שטייניץ. "אנחנו בתקופה שבה יש אווירה בעייתית ביותר בנוגע לתקציבי המדינות, על רקע מה שנעשה באירופה. הגירעון יהיה גבוה יותר ממה שתוכנן בשל האטה בפעילות הכלכלית, אך ודאי שיהיה תחום שלא נרצה להגיע אליו והכי חשוב, נרצה להמשיך להוריד את יחס החוב-תוצר".
עם זאת, גורם כלכלי בכיר בישראל אמר היום ל-ynet כי החששות שאם ישראל תגדיל שוב את יחס החוב-תוצר שלה היא עלולה להיקלע למצב דומה לזה של מדינות כמו יוון או ספרד, הוא מוגזם. "יחס החוב-תוצר הוא רק מספר, מה שעוד חשוב זה מה צופים קדימה. בעוד שבספרד, המשקיעים צופים הרעה, בישראל אין סיבה לצפות להרעה גדולה וזה ההבדל הגדול".
בימים האחרונים צופה העולם בהידרדרות הדרגתית של האמינות של ממשלת ספרד בשווקים, הידרדרות דומה לזו שחוותה ממשלת איטליה לפני כמה חודשים. התשואה על אגרות החוב זינקה לרמות שמעל ל-7%, לאחר שראש ממשלת ספרד הודיע כי יגייס חוב על מנת להציל את הבנקים במדינה שהגיעו לסף פשיטת רגל בעקבות התפוצצות של בועת נדל"ן.
יחס החוב-תוצר של ספרד דומה לזה של ישראל. עם זאת, נראה שהחשש שחבילת החילוץ לבנקים תגדל ותהווה משקולת כבדה מדי על תקציבה של ספרד, גורמת למשקיעים להתרחק מאגרות החוב של מדינה זו, מתוך הנחה שהחוב שלה יצא משליטה והיא לא תוכל לשלם.
בישראל, בינתיים, המערכת הבנקאית יציבה וגם החששות להתפוצצות בועת נדל"ן פחתו, לאחר שהעלייה במחירי הדיור נעצרה ובמקומה באה עלייה מתונה בלבד. יתר על כן, המשבר באירופה מציג אתגר תקציבי בפני הממשלה, שתידרש להקצות כספים לעידוד המגזר העסקי בישראל אם המשבר המתפתח ימשיך לפגוע ברמת הביקושים למוצרים ושירותים ישראליים במדינות אירופה.
לפנייה לכתב/ת 
