בעיית הזרים: 'אף מדינה לא תקבל את המסתננים'
נתניהו הבטיח כי "נוציא את כל המסתננים החוצה", אבל גורם מדיני מבהיר: "מסתננים נשארים במדינות שאליהן הגיעו, אף פוליטיקאי ישראלי לא אומר את האמת בפרצוף". שגריר אריתריאה בארץ בטוח: המסתננים רק מחפשים עבודה. וגם: מיהו פליט?
זרים בישראל - דיווחים אחרונים בחדשות ynet:
עונש חמור לאריתריאי שגנב ותקף: "להרתיע זרים"
בעל הבר האריתריאי שהותקף: "מפחד להיות פה"
אריתריאים ברמת גן: "לא נחזור לדיקטטורה"
רובם המכריע של הזרים שעוברים את הגבול באופן לא חוקי, נתפסים על ידי חיילי צה"ל ומובאים למתקן הכליאה סהרונים סמוך לניצנה. את הזרים שמצהירים על עצמם כאזרחי סודן ואריתריאה מתשאלים אנשי רשות האוכלוסין וההגירה, אך זכאותם למעמד של פליט אינה נבדקת. זאת כיוון שאם תאשר זאת, תיאלץ ישראל לתת להם זכויות המתחייבות מכך.
אם זהותם כאריתריאים או סודנים מאומתת, הם מקבלים אשרת 2א' 5 - שבה כתוב כי היא "אינה מהווה אישור עבודה", אך למעשה, לאור התחייבות המדינה לבג"ץ מינואר 2011, האשרה מאפשרת לזרים לעבוד ומונעת את ענישת מעסיקיהם עד להקמת מתקן השהייה. הזרים שעוזבים את מתקן הכליאה מקבלים שוברי נסיעה ומהתחנה המרכזית בבאר שבע עושים רובם את דרכם לדרום תל אביב.
"זה לא זבנג וגמרנו, אבל אפשר להוציא, ואנחנו נוציא אותם", אמר אתמול ראש הממשלה נתניהו במהלך נאומו בכנס הבינלאומי השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי. "המדיניות שלי בעניין מסתנני העבודה הבלתי חוקיים היא ברורה - קודם לעצור את כניסתם באמצעות הגדר, ובמקביל להוציא את כל המסתננים בישראל אל מחוץ למדינה. נתחיל בהוצאת המסתננים מדרום סודן ואז נמשיך לקבוצות אחרות". שר המשפטים יעקב נאמן אמר לאחרונה בכנס לשכת עורכי הדין כי "מתבצעים מגעים לצורך הרחקת אוכלוסיית המסתננים ממדינת ישראל למדינת מוצאם במידת האפשר, או למדינה שלישית".
על רקע ההתבטאויות הללו אמר גורם מדיני ל-ynet: "יש גישושים ומגעים אך אף אחד מהם לא מבשיל למו"מ ממשי. אין אף מדינה שמוכנה לקלוט מסתננים, לא מישראל ולא מאף מדינה אחרת". לדבריו, האמת המרה היא שמסתננים ומהגרים לא חוקיים נשארים במדינות שאליהן הגיעו, "אבל אין אף פוליטיקאי ישראלי שמוכן לומר את האמת הזו בפרצוף של הישראלים".
בראיון מיוחד ל-ynet קורא טקסטה דבס טספמרים, שגריר אריתריאה בישראל, לאזרחי ארצו השוהים בתחומה שאותם הוא מכנה "אחיי ואחיותיי", לשוב לאריתריאה. "מי שרוצה להישאר כאן יכול, אבל למי שרוצה לעזוב - אנחנו אומרים לו, אתה מוזמן לחזור הביתה. לאלו שיחזרו אני אומר, ביטחונכם מובטח. זו המולדת שלכם, איש לא יפגע בכם".
לטענת השגריר טספמרים, "מדובר במהגרים שמגיעים לכאן כדי לחפש עבודה. אין פה עניין פוליטי או רדיפה פוליטית, אלא רק עניין כלכלי. כשהם מגיעים לכאן הם אומרים שהם מבקשי מקלט משום שהם רוצים להישאר ולעשות כאן כסף טוב. חלקם פשוט רוצים להתחמק משירות צבאי".
בדבריו נופל השגריר על אוזניים קשובות, כשהוא מסביר: "כשמישהו רוצה להישאר בישראל הוא מספר סיפורים על המצב באריתריאה. לפחות 30% מהזרים מתחזים לאריתריאים כדי לקבל הגנה, כך שמספרם הרשמי של האריתריאים גבוה מזה האמיתי. אם הם באמת מבקשי מקלט או פליטים, מדוע הם חוצים כל כך הרבה גבולות ומדינות? לפי הגדרת האו"ם, מבקש מקלט חייב לבקש מקלט במדינה הראשונה שאליה הגיע".
מבקש מקלט רשאי לחצות גבול של יותר משתי מדינות
אך שרון הראל מנציבות האו"ם לפליטים מתארת מציאות שונה. "אכן כשאדם נמלט הוא פונה לבקש מקלט במדינה הראשונה שאליה הגיע, אך על פי הדין הבינלאומי, בנסיבות מסוימות - היה והמדינה הראשונה או השנייה נמצאות בלתי בטוחות בשל רקורד של פגיעה בזכויות אדם או בשל אי נגישות להליך קבלת המקלט - רשאי מבקש המקלט לחצות גבול של יותר משתי מדינות".
הדו"חות שמפיצים ממשלות מערביות וארגונים בינלאומיים על אריתריאה מתארים דיקטטורה שמפרה זכויות אדם באופן שיטתי ושבה לא התקיימו בחירות ב-15 השנה האחרונות. על פי חלק מהדו"חות, כליאה ללא משפט, היעדר חופש תנועה, חרפת רעב, מחסור בשירותי רווחה וגיוס צבאי המוני וקבוע ללא מועד שחרור הם תופעות נפוצות באריתריאה.
דו"ח של הממשלה הבריטית מאוגוסט 2011 קבע כי אריתריאים שחזרו למדינתם בכפייה צריכים להתמודד עם מעצר ללא משפט, עם עינויים ולעיתים עם מוות מידי השלטונות. על פי חלק מהדו"חות, שיעור ההכרה בפליטים אריתריאים במדינות אירופה גבוה לפיכך מ-80%. עוד עולה, שהמדינות היחידות שהחזירו אזרחים לאריתריאה בעשור האחרון הן לוב, מצרים ומלטה, ולא ידוע מה עלה בגורלם של החוזרים. בארגוני זכויות אדם טוענים כי מדובר באחד המשטרים הדכאניים בעולם.
משטר רודני או דמוניזציה לאריתריאה?
השגריר טספמרים המייצג מדינה שבה כשישה מיליון אזרחים, דוחה את הטענות מכול וכול: "מדובר בפברוק. הקהילה הבינלאומית עושה דמוניזציה לאריתריאה. אנחנו עומדים על זכויותינו ולכן משמיצים אותנו בעולם". הוא מתעקש כי אריתריאה היא מדינה שיש בה ביטחון, אין בה דיכוי ואין עינויים. "לא עשינו בחירות כי אחרי שהשתחררנו מעשרות שנים של שלטון אתיופי זר, אנחנו רוצים למנוע שפיכות דמים שמתרחשת במדינות אפריקניות שעורכות בחירות טרם זמנן.
"טיפוח רגש לאומי דורש זמן. אנשים מונעים מרגשות אתניים ודתיים, ואם נלך לבחירות עכשיו יהיו שפיכות דמים וכאוס. אנחנו אחראים לשלום אצלנו ולא לריצוי הקהילה הבינלאומית שיצרה באפריקה שפיכות דמים, ועכשיו רוצה לנהל את המשבר".
השגריר טוען עוד: "יש לנו התרבות שלנו. אין פתרון אחד ותרבות אחת. אנחנו לא שולחים אנשים לכלא ללא משפט אבל לפעמים אנחנו פותרים בעיות בדרך של בתי משפט מיוחדים של הקהילה". לטענתו, ההפגנה שערכו כ-150 מאזרחי מדינתו מול השגרירות שבה הוא עובד בשבוע שעבר "אורגנה על ידי ארגוני זכויות אדם ישראלים שאף מימנו אוטובוסים למפגינים האריתריאים".
פרופ' גליה צבר, ראש התוכנית הבין אוניברסיטאית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב, טוענת ש"התמונה מורכבת יותר מזו שהשגריר מצייר ומזו שחלק מארגוני זכויות האדם מתארים". לדבריה, "המשטר באריתריאה רודני, ריכוזי ולא דמוקרטי, שאינו מכבד זכויות אדם כמו במערב. משטר שמתערב בכל תחומי החיים והאזרחים תחתיו סובלים מהיעדר חופש, ומחויבים בשירות צבאי שאינו מוגבל בזמן".
עם זאת מדגישה צבר: "עדיין לא מדובר במשטר הדכאני והאלים ביותר באפריקה או בעולם. עובדה היא שבעת האחרונה הגיעו לביקור בישראל צליינים מאריתריאה שיכלו להרשות לעצמם לממן את הטיול ולשוב לארצם. אי אפשר לצייר את אריתריאה רק בצבעים שחורים".
פליטים או מהגרי עבודה?
בעניין זה מדגישה צבר ש"הקו בין הימלטות מדיכוי פוליטי ובקשת מקלט לבריחה מעוני כלכלי הוא קו דק מאוד. ברגע שאינך יכול לזעוק נגד עוולות או לדרוש שירות צבאי מוגבל בזמן, אתה מיד נחשב לאויב המשטר. במקרה כזה אתה נאלץ לברוח ואז אתה גם מחפש חיים טובים יותר".
אך עבור השגריר האריתריאי התשובות ברורות: "מאות כבר הגיעו אליי ולאחר שסיפקתי להם אשרות חלק מהם שבו הביתה בבטחה", אמר. "בינתיים לכל מי שנמצא כאן ממשלת ישראל שאיפשרה את הגעתם צריכה לספק תנאי מחיה בסיסיים". טספמרים ביקש להבהיר כי הוא "מזדהה עם תושבי דרום תל אביב ומבין לחלוטין את סבלם הגדול". לטענתו, ב-2007 פנה לשרים שונים ולבכירים ישראלים, "אמרתי להם - בואו נדבר, בואו נפתור יחד את הבעיה כשהיא קטנה.
הזהרתי שמספרם ילך ויגדל אבל אף אחד לא הקשיב לי. אמרו לי, 'אנחנו מדינה דמוקרטית ולא נוכל לגרש'. אנחנו עשינו את שלנו. והיום הנבואות והאזהרות שהשמעתי הפכו למציאות". למיטב ידיעתו "לא מתקיים בין ישראל ואריתריאה כל מו"מ להשבת השוהים בישראל לארצם".
ח"כ דני דנון (ליכוד), יו"ר השדולה לפתרון בעיית המסתננים, נפגש השבוע עם השגריר בכנסת. לדבריו, "המסתננים הם מכת מדינה. צריך לעצור, לאסור ולגרש אותם מישראל לפני שיהיה מאוחר מדי. כך תיפסק אלימות המסתננים הגוברת. מדינת ישראל נמצאת בנקודת קיצון המאיימת על החברה הישראלית".
לפנייה לכתב/ת 
