רחם להשכיר (אבל רק בזול)

לאחרונה פרסמה הוועדה הציבורית לבחינת ההסדרה החקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל את הדו"ח הסופי שלה. הדו"ח דן במגוון סוגיות הקשורות לפריון ובהן תרומות זרע וביצית, טיפולי הפריה ופונדקאות.

חלק ניכר מתשומת הלב הציבורית שריכז הדו"ח נגע לסוגיית הפונדקאות, והרצון של הוועדה להרחיב את מעגל הזכאים לפנות לאופציה זו בישראל. כיום פתוחה אופציית הפונדקאות בפני זוגות הטרוסקסואלים בלבד. על-פי המלצות הוועדה, יורחב מעגל הזכאים גם לרווקות שאינן יכולות להרות בשל סיבות רפואיות ולרווקים וזוגות הומוסקסואלים.

עוד בסדרת הטורים "הזכות להורות" בערוץ הדעות ב-ynet:

הגשמתי חלום, הבאתי ילד לזוג מקסים / אם פונדקאית

אשה אינה תנור אפייה / חנה בית הלחמי

החלפתי כאב בתקווה. אני עומד להיות אבא / אילן שיינפלד

סקעת, צא להן מהרחם / שי זמיר    

עד פה הכול טוב ויפה: מדינת ישראל לוקחת צעד אחורה מניצול כוחה, הכמעט מונופוליסטי, בתחום ההפריה וההכרה המשפטית בהורות על מנת ליצור הבחנות ומדרגים בין אורחות חיים שונים ומאמצת גישה ליברלית ושוויונית בתחום. כל אדם באשר הוא אדם - סטרייט, הומו, או רווקה - יכול לפנות להליך פונדקאות. יחד עם זאת, עיון מקרוב במסקנות הוועדה מלמד שבפועל יש בהן בשורה רק לציבור הרווקות שאינן יכולות להרות מטעמים רפואיים. ציבור הרווקים וזוגות הומוסקסואלים החפצים להביא לעולם ילד, לעומת זאת, לא ימצאו במסקנות תרופה של ממש למצבם.

הסיבה לכך פשוטה: תנאי הכרחי למימוש ההיתר המשפטי לקיים הליך פונדקאות הוא מציאה של פונדקאית שתסכים להיות צד להליך. במישור המעשי, יוצר הדו"ח מדרג ברור בין זוגות הטרוסקסואליים ורווקות בעלות בעיות רפואיות מחד ובין יתר העולם מאידך. בעוד הקבוצה הראשונה תוכל לתגמל נשים על מנת שאלו יסכימו לשאת את ולדם, הקבוצה השנייה מנועה מלעשות זאת ותוכל לממש את זכותה לפנות להליך פונדקאות רק אם תימצא אשה שתסכים לעשות זאת ללא כל תגמול כספי. בהתחשב בעובדה שההליך המדובר, על פי הוועדה עצמה, הוא "בעל פוטנציאל סיכון" שכרוך ב"כאב ובסבל מסוימים", ניתן לשער שלא צפוי מבול של מתנדבות שיסכימו לתפקד כפונדקאיות ללא כל תמורה כספית. כך יוצא שבפועל הדו"ח ממשיך לאמץ מדיניות מפלה ושיפוטית ביחס לחלק מהאוכלוסייה.

מדוע חוששים מהגדלת הביקוש?  

הטעם להחלטת הוועדה עולה בבירור מבין שורות הדו"ח. על-פי הוועדה, הרחבת הזכאות לגברים יחידים וזוגות הומוסקסואלים תעלה באופן משמעותי את הביקוש לשירותי פונדקאות, דבר שיוביל לעליית מחירים. יתרה מכך, עליית מחירים זו תמשוך נשים נוספות לתוך שוק הפונדקאות, שכן הן יתפתו מרמת השכר הגבוה יותר ששוק זה יעניק לאחר הרחבתו. יש להודות שניתוח השוק של הוועדה הוא אכן מדויק: הגדלת הביקוש צפויה להוביל לעליית מחירים, ובעקבותיה לעלייה בהיצע הפונדקאות עד להיווצרות שיווי משקל חדש בשוק הפונדקאות. שיווי משקל חדש זה יתייצב, יש להניח, סביב מחיר גבוה יותר במידת מה (המידה המדויקת תלויה בראש ובראשונה בשאלה עד כמה תאפשר המדינה לנשים נוספות להיכנס לשוק), וכמות היריונות גדולה יותר.

ניתוח זה מותיר שאלה אחת פתוחה: מדוע הוועדה תופשת את הגדלת הביקוש לפונדקאות המלווה בעליית מחירים כתופעה שלילית? הרחבת מעגל האנשים שיוכלו להגיע להסכמות חוזיות אשר מיטיבות את מצב שני הצדדים היא דבר חיובי. אני מוכן להניח לצורך העניין שיש לערוך רגולציה מקיפה של חוזה הפונדקאות על מנת לוודא שכל חוזה שכזה אכן מיטיב עם הפונדקאית.

דו"ח הוועדה, על פי הנחותיו ומסקנותיו, דן קבוצה לא קטנה של ישראלים, החפצים לגדל ילדים, לחיים נטולי ילדים. במקביל, הוא שולל מקבוצה משמעותית של נשים ישראליות נתיב שיכול היה להיטיב את חייהן. הוא עושה זאת תוך הצגת תפישת יסוד הרואה בפונדקאות רעה חולה, ולא אמצעי לשיפור רווחת תושבי המדינה. תפישה זו מצדיקה את דיכוי רמת המחירים בשוק הפונדקאות על ידי חקיקה מגבילה השוללת את חירותן של קבוצות מסוימות באוכלוסייה. אמרו מעתה: במדינת ישראל מותר לשכור רחם, ובלבד שהמחיר יהיה נמוך מספיק.

ד"ר דורון טייכמן, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il