מנאס"א למזון האורגני: האם האוכל שלכם מסוכן?

גם בעשור האחרון, לצד המודעות, הקידמה והטכנולוגיה, אנו חווים טרגדיות איומות הקשורות לתחום בטיחות המזון. בסין, מדובר בתופעות נפוצות: ב-2008 מתו פעוטות ויותר מ-300 אלף חלו כתוצאה מחלב מזוהם במלמין. בחודשים האחרונים, בוטנים ושמן בישול מסרטנים עומדים שם במרכז שערוריית מזון . ואצלנו, גם בעלי זכרון קצר זוכרים את פרשת רמדיה.

לטורים נוספים בנושא חקלאות אורגנית:

• מלחמה ביולוגית - גרסת המלפפונים
• הידעתם? אורגני זה לא רק ירקות
• מה שהסינים מוכרים לכם אורגני? לא בטוח בכלל
  

המושג "בטיחות המזון" קיבל משמעות ב-1959, בחברת המזון פילסברי, שפיתחה מוצרי מזון עבור האסטרונאוטים של נאס"א. במהלך תהליך זה נוסחו לראשונה 7 עקרונות בסיסיים לבטיחות המזון, ביניהם: זיהוי סיכונים, קביעת נקודות בקרה קריטית, קביעת גבולות בקרה, ניטור ומדידה בנקודות הבקרה, פעילות מתקנת, שמירת תיעוד ואימות הממצאים.

מאז, חברות מזון החלו בייישומה של השיטה שהטביעה למעשה את הכללים לניהול תחום בטיחות המזון. השיטה מכונה HACCP - HAZARD ANALYSIS CRITICAL CONTROL POINTS. בשנת 2005 חלה התפתחות נוספת בה ארגון הסטנדרטים הבינלאומי הציג תקן בינלאומי לבטיחות במזון המכונה ISO22000. המבוסס על אותם כללים.

מי אחראי? כולם ואף אחד 

ובכל זאת, המצב רחוק מלהשביע רצון, לא רק בארצות העולם השלישי אלא גם אצלנו - בישראל. המציאות מוכיחה, שהמערכת נשענת בעיקר על "הצהרות יצרן המזון" ואין מערכת מסודרת, יעילה ואפקטיבית שמפקחת על המזון שלנו.

אחריות הפיקוח על בתחום המזון בישראל מתחלקת בין משרד הבריאות, משרד החקלאות ומשרד התמ"ת. עובדתית, אין ניהול משותף של המידע הקיים אצל גורמי הפיקוח על מזון, אין חלוקת עבודה מסודרת ולא ידוע לי על איזו מערכת מוסדרת של אכיפה יעילה ופיקוח. ממצאי המבדקים, גם כשקיימים אינן שקופים לציבור.

הקפדה על "בטיחות המזון" אמורה לנטרל כל גורם שיכול להיות נוכח במוצר או שיוכל לגרום נזק, פגיעה או מחלה לצרכן או ולמוצר. הסיכונים יכולים להיות כימיים לדוגמה, חומרי הדברה, חומרים משמרים, תוספים סינטטיים, מתכות כבדות והנדסה גנטית. בנוסף יש סיכונים ביולוגים כמו חרקים שונים וצואת יונים, סיכונים מיקרוביאליים כמו חיידקים, מיקרואורגניזמים וסיכונים פיזיקאליים כמו חלקי מתכת, זכוכית וחלקי עצים.

מזון אורגני - טוב שיש עקרונות

עקרונות ייצור המוצר האורגני מקטינים מראש את החשיפה לסכנות בתחום בטיחות המזון. מזון אורגני מעובד הוא כל תוצרת חקלאית שנעשתה עליה פעולה טכנולוגית, למשל קטשופ, ריבות ולחם. מדובר במוצר מזון שחומרי הגלם להכנתו הם אורגנים ושהתוספים המותרים להכנת המוצר הינם טבעיים בלבד. רכיבים מהונדסים גנטית ותוספים סינתטיים חומרי שימור סינתטיים, תמציות או צבעי מאכל - אסורים בהחלט.

מכיוון שהמזון האורגני לא יכול להכיל חומרי שימור, הוא מחייב הקפדה ושמירה מחמירה ביותר של ניקיון כמו היגיינת העובדים, ציוד וחומר הגלם. ייצור מוצר האורגני מחייב עמידה בתקן מחמיר ובקרה רצופה. ניטור, פעולות מתקנות, עקיבות ותיעוד .

בנוסף, בניגוד למוצרי המזון המעובד רגילים, עליהם מפקח משרד הבריאות - המזון האורגני המעובד נדרש גם לעמוד גם בפיקוח של משרד החקלאות. למרות שתחום עסוקו העיקרי של משרד זה הוא לטפל במוצרי חקלאות - החוק האורגני הסמיך את המשרד גם לפקח על תוצרת אורגנית מעובדת.

האופן בו משרד החקלאות לוקח את הנושא ברצינות מעיד על כך, כי זו היתה החלטה נכונה, בטח מנקודת מבטו של הצרכן הסופי, שמשווע למוצרי מזון בטוחים. פנינה אורן שנידור, מנהלת תחום סטנדרטים והסמכה במשרד, הסבירה כיצד המנגנון הזה פועל ומה מה מיוחד בו: בתוצרת אורגנית, כך הסבירה, נבדק לא רק מוצר המזון הסופי, אלא גם כל תהליך הייצור.  

באופן שכזה קיים פיקוח גם על נהלי עבודה, חובת הסניטציה וכן הלאה. במילים פשוטות, בניגוד למוצרי המזון הרגילים, התוצרת האורגנית המעובדת מפוקחת פעמיים. פעם ראשונה על ידי משרד הבריאות, ופעם שנייה על ידי משרד החקלאות.

אז עוד בטרם הזכרנו את התועלות הסביבתיות- "בטיחות המזון", זו סיבה מספיק טובה להכניס מוצרים אורגניים לסל המוצרים. אך על מנת שלא רק הצרכנים האורגנים יוכלו להנות ממזון בטוח -  אין מנוס אלא ללמוד מהאמריקאים ולהקים רשות מזון ארצית, המקבילה למנהל המזון והתרופות האמריקני, הוא ה-FDA.

הכותבת היא מנכ”לית הארגון לחקלאות אורגנית, חוקרת בבית הספר למנהל עסקים ב-MIT. בכתבה עזרה טלי ברנר, מהנדסת מזון, מרכזת תחום תעשיה בארגון לחקלאות אורגנית וחברה בוועדת התקנים האורגנית הבינלאומית