כך סיבכה אותנו הפרקליטות עם גבעת האולפנה
מי שמבקש לחוקק עתה חוק עוקף בג"ץ אינו יודע על מה הוא שח. הבעיה גם לא עם הערבים שטוענים לבעלות. מי שאשם הם נציגי שלום עכשיו בפרקליטות שסיפרו שהאדמות פרטיות
לא חוק עוקף בג"ץ צריך עכשיו אלא חוק עוקף פרקליטות. היא שורש הרע והיא זו שהביאה ומביאה עלינו מעת לעת צונאמי כאילו-משפטי. ולכן, כל מי שמבקש לחוקק עתה חוק עוקף בג"ץ אינו יודע על מה הוא שח. בית המשפט העליון החליט בסך הכול שאם האדמות הן "פרטיות", כפי שהצהירו בפניו שלוחי שלום עכשיו בפרקליטות, אז צריך לפנות את מי שיושב עליהן. וזה בסדר גמור.
הצרה היא רק שמי שסיפר לבג"ץ שהאדמות פרטיות - מה שלא הוכח בצורה מסודרת בשום בית משפט מוסמך - היו אנשים בפרקליטות. ואת אלה היה צריך זה מכבר להושיב על כיסא החקירות ולשאול אותם מי שָׂמָם לקבוע שאדמות אלה או אחרות הן "פרטיות".
עוד בערוץ הדעות של ynet:
הרגו לי את אבא, לא אפקיר אותו / יאיר נתיב
ויתרתי על הגרין קארד / יואב דוברין
אין אדמות פרטיות ביהודה ושומרון וכל מי שטוען אחרת פשוט משקר. הירדנים שלטו בכוח הזרוע במשך 19 שנים בשטחים שהם קראו להם אז "הגדה המערבית". את השטחים האלה הם כבשו בשנת 1948, ואף מדינה בעולם לא הכירה בכיבוש הזה. מכאן שכל ערבי שטוען שיש לו בעלות על קרקע כלשהי איננו יכול להיות דובר אמת. הממלכה הירדנית לא הייתה רשאית למכור קרקעות או לעשות בהן כל עסקה אחרת, משום שלא הייתה הריבון הלגיטימי בשטח הזה.
הבעיה היא, אפוא, לא עם הערבים שטוענים לבעלות על קרקעות שאותה אין הם יכולים להוכיח שרכשו כדין מידי מי שהיה רשאי למכור אותן, אלא עם אלה שמוכנים לקנות את הסיפורים האלה ולמכור את ארץ ישראל בנזיד עדשים או עם אלה שחושבים שהם יושבים במשרדיהם בפרקליטות כדי ליישם אג'נדה פוליטית.
הייתי מציע לכל מי שצורח עתה בראש חוצות שאת החלטת בג"ץ יש לכבד, לבחון כיצד נולדה ההחלטה הזאת. בג"ץ הרי לא קבע דבר לעניין הבעלות על הקרקע בבית אל או במקומות אחרים. אז כיצד נולדו ההחלטות המטופשות האלה העלולות להבאיש את ריחנו ברחבי תבל אם נפעל, חלילה, בניגוד להן? מי אחראי לסכלות הזאת? השופטים או הפרקליטים?
אנחנו לא מטומטמים
אז הנה הסיפור כולו על רגל אחת. שלום עכשיו מוצאת ערבים שהחליטו, או שמישהו החליט בשבילם, כחלק מהמאבק ביישות הציונית, שאדמות כלשהן הן שלהם - ורצה איתם לבג"ץ. לא לבית המשפט המוסמך לקבוע בנושאים של בעלות על קרקע, אלא לזירה המוכרת לה. שם היא נתקלת בפניהם המחייכות ובקריצת עין של פרקליטים שאין להם הרבה עניין להילחם על זכותו של העם היהודי בקרקעות שהובטחו לו בהסכמים בינלאומיים. בבג"ץ, כידוע, לא שומעים עדים ולא נקבעות עובדות. בג"ץ דן רק על יסוד ניירות שמובאים בפניו. יש עתירה, ואז פונים השופטים לאנשי הפרקליטות ושואלים אותם "מה אתה אומרים?" ולאלה יש תמיד תשובה אחת: הם, הערבים, אלה שבאו תחת המטריה של שלום עכשיו, צודקים.מכאן ואילך יושבים כל חכמי המשפט ומחפשים דרך לצאת מן המצוקה. הם מחפשים פתרונות טכניים וכולם טובעים בים של סיסמאות. ואני אומר דבר אחר: תחליפו כבר את הפרקליטות, או, לפחות, את אלה שמופיעים בנושאים האלה.
זוכרים את טליה ששון? קודמתו של שי ניצן? אחרי שהיא הכינה דו"ח שבו היא קבעה מה חוקי ומה לא חוקי בהתנחלויות ביהודה ושומרון, והשמיצה שם את אריאל שרון כמפר חוק סדרתי, היא התפקדה למרצ. אז מה, אנחנו כנראה לא מטומטמים.
ד"ר חיים משגב, המכללה האקדמית נתניה
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
