מה עדיף - מונופול, אוליגופול או פוליפול?
האוליגופול והמונופול, שהגיעו מיוונית, מתארים שוק ובו מוכר בודד או מספר מועט של יצרנים, שעלולים לנצל את כוחם נגד הצרכן. מהו המצב האידאלי, ומה הקשר לאוליגרכים הרוסיים? בלשנות כלכלית
דו"ח ועדת קדמי התפרסם השבוע, ועמו הפציע בלקסיקון הכלכלי שלנו המונח "שוק אוליגופולי". אוליגופול הוא מצב שבו יצרנים או נותני שירות מועטים שולטים בשוק שבו יש לקוחות רבים, והמילה הזו היא הזדמנות מצוינת ללמוד קצת יוונית.
- לטורים נוספים של ד"ר תמר עילם-גינדין
חדי העין שביניכם בוודאי שמים לב לדמיון בין אוליגופול לאוליגרך מצד אחד (בעברית זה יוצא צד ימין), ולמונופול מצד שני. כל תלמיד פסיכומטרי יודע שכדאי ללמוד חלקי מילים יווניות בנפרד, ושהחלק הראשון מתאר את החלק השני. הסיומת - פול באה מהפועל היווני polein "למכור". מונופול הוא מצב שבו יש מוכר אחד - כלומר חברה אחת גדולה ששולטת בשוק, ו-דואופול הוא מצב שבו יש שתי חברות גדולות ששולטות בשוק. אוליגוס (oligos) ביוונית זה "מעט", ואוליגופול הוא מצב שבו יש יותר משני ספקי שירות או יצרנים - אבל עדיין מעט.
במצבים של דואופול ואוליגופול עלול להיווצר קרטל בין נותני השירות המעטים, ולכן גם הם אינם נחשבים למצבי שוק אידיאלים. למצב השוק האידיאלי קוראים פוליפול (באנגלית זה אפילו יותר מצחיק - Polypoly, וכאן ה-פול השני הוא עדיין מכירה, וה-פולי הראשון הוא "הרבה", כמו בפולינומים משיעור מתמטיקה, פוליאמוריה מחגיגות הגאווה המתקיימות בסוף השבוע (אבל לא רק), ופוליתאיזם שהוא ריבוי אלים.
ארכי-עשיר
הקידומת אוליגו - לפני עיצור, או אוליג - לפני תנועה, משמעותה, כאמור, מעט. אוליגרכיה היא במקור מצב שבו מעטים שולטים ברבים, כשם שמונרכיה היא שלטון של אדם אחד, ואנרכיה היא היעדר שלטון. עם הזמן, התחיל המונח "אוליגרכיה" לציין לאו דווקא את שיטת הממשל אלא את בני האצולה עצמם, ובעברית בשנים האחרונות מתייחס השם "אוליגרך" ספציפית לאדם השייך לאצולת הממון הרוסית. בהתחלה עוד אמרו "אוליגרך רוסי", והיום המוצא הפך לחלק מההגדרה.ומכיוון שגם אוליגרך הפך למונח כלכלי, יש לנו תירוץ לבדוק גם את הסיומת - ארך - arch, שמופיעה לפעמים כסיומת ולפעמים כקידומת: ארכי - לפני עיצור, או ארכ - לפני תנועה. אז מה הקשר בין ארכיטקט, ארכיבישוף, ארכיון וארכיאולוגיה? ומה הקשר בינם לבין אוליגרכיה או מונרכיה?
הבסיס היווני - ארכי - קשור ביוונית לראשית, או להתחלה: זו יכולה להיות רֵאשית מבחינת זמן, כמו ארכיאולוגיה וארכיטיפ - ארכיאולוגיה מגלה את הזמן הקדום, הראשון, וארכיטיפ הוא הטיפוס הראשון שבונים.
זו יכולה להיות גם ראשית, או רָאשות, בעצם, מבחינת חשיבות, כמו ארכיטקט, שהיה במקור ראש הבנאים, וארכיבישוף שהוא ראש הבישופים. את הקידומת ארכי אפשר להצמיד לכל תפקיד כדי להפוך אותו לחשוב יותר, אפילו למילים עבריות: חיפוש בגוגל העלה ארכי-פושע, ארכי-נבל, ארכי-מושחת, וגם ארכי-תמר(!) וארכי-נינט. באחד הנוסחים הקדומים של פרקי אבות, במקום עורכי הדיינים כתוב ארכי הדיינים. הכוונה היא כנראה לשופטים ולא לעורכי דין.
אַרְכֵיוֹן (archeion, ἀρχεῖον) דווקא לא היה גנזך אלא עירייה, בית משפט גבוה או משכן כלשהו של מכובדים. זוהי צורת היחיד. צורת הרבים ארכֵיה (archeia, ἀρχεῖα) היא שם המקום שבו מחזיקים את המסמכים הציבוריים, כלומר, בעצם, ארכיון.
גם השליט הוא האזרח הראשון במעלה, ולכן גם שיטות שלטון שונות מקבלות סיומת -ארכיה. גם בשפות אחרות קוראים לו לשליט ראש המדינה: במונרכיה יש אחד כזה, ובאוליגרכיה יש כמה, אבל מעטים. במקרה של השוק – פוליפול זה גם מצב אידיאלי, וגם מילה יותר כיפית.
ד"ר תמר עילם גינדין היא חוקרת ומרצה בנושאי בלשנות ואיראן , מתרגמת ומלמדת פרסית בקורסי הקיץ של אוניברסיטת חיפה.
לפנייה לכתב/ת 
