"מהפכה" או "רמאות"? שנה לרפורמה בתיכונים
התלוש של מורה אחת השתפר פלאים, בעוד עמיתה מתלונן על "תוספת עלובה". רוב פינות העבודה עדיין לא הוקמו, אך בחלקן מורות כבר גילו מחדש את חברותיהן. רפורמת "עוז לתמורה", ספינת הדגל של משרד החינוך בתיכונים, מסכמת שנה להשקתה
ביקורת חריפה לצד מחמאות, תלוש שכר משופר לצד "תוספת מעליבה". כמעט שנה חלפה מאז השקת רפורמת "עוז לתמורה" בתיכונים ומסקנות נחרצות עדיין אין. התהליך החינוכי עדיין מוערך והיחס לתוכנית משתנה במעבר בין בתי הספר - ובין המורים. "אין כאן מקום לשחור ולבן", סיכם ג', מורה ותיק מתיכון באזור המרכז. "אנשים התרגלו לעבוד עשרות שנים בצורה מסוימת ובבוקר בהיר אחד הכול התהפך. עדיין מוקדם לקבור את הרפורמה, אבל קשה גם להעריך אם זו באמת בשורה חדשה לחינוך".
עוד בערוץ החדשות של ynet:
הרפורמה נחתמה סופית בקיץ 2011, וזמן קצר לאחר מכן יצאה לדרכה ב-250 תיכונים - ב-76 בתי ספר יושמה במלואה וביתר הופעלה בצורה חלקית. תוך ארבע שנים, היא אמורה להיות מופעלת בכל התיכונים בישראל.
על פי בדיקה שערך לאחרונה משרד החינוך, 77% מבתי הספר שהשתתפו בפיילוט דיווחו על שביעות רצון מהרפורמה. עם זאת, מבדיקת ynet עולה כי המציאות בשטח שונה והדעות לגביה חלוקות, בהן כאלה שגורסות כי השקתה הייתה חפוזה והותירה סוגיות רבות ללא פתרון. התוצאה בשטח הייתה "עיגול פינות" מצד מורים ומנהלים, שנאלצו להתנהל תוך כדי תנועה.
איפה הכסף?
במסגרת הפיילוט, טיפסו המורים מ-24 שעות עבודה שבועיות ל-40 שעות, תוך הבטחה לתוספת של 42% לשכרם. בפועל - ובשל העובדה כי התוספות חושבו רק על פי שכר הבסיס ולא כללו את הגמולים וההשתלמויות - ראו המורים כ-2,000 עד 2,500 שקל נוספים בלבד לשכר הנטו שלהם.
יישום הרפורמה בתיכון "עמל" בצפת
"אין ספק שציפיות השכר היו הרבה יותר גבוהות ולא בטוח ש-1,500 שקל בחודש שווים את כל הטרחה", הבהיר מורה ממרכז הארץ. "יש אמהות צעירות שבשל התארכות יום העבודה נאלצו לשכור שירותי שמרטפות באלפי שקלים לחודש או מורים ותיקים שעובדים 30 שנה במערכת והתרגלו במשך שנים לישון בצהריים ולבדוק מבחנים בשקט בלילות, ועבורם כל שינוי הוא בלתי נסבל".
לעומתו, דינה אפשטיין, מורה לאנגלית בעלת ותק של 14 שנה בתיכון "האלון" ביבנה, דווקא מרוצה מהתלוש החדש. לדבריה, הברוטו שלה עלה בכ-4,000 שקלים, ופתאום גם המשכורת שלה "נחשבת" בכלכלת הבית.
עוד על חינוך ב-ynet בסדרת "מקצוע במבחן"
العربية صعبة لغة؟* לימודי הערבית במשבר
השפה התחתונה: כך הפכה העברית למקצוע נחבט
דרושה תפנית בעלילה. לימודי הספרות גוססים
משוואה עם שברים: כך צנח מקצוע המתמטיקה
החלטה כלכלית נוספת שהעיבה על האווירה בחדר המורים הייתה הכללתם ברפורמה של מורים בחטיבה העליונה בלבד, שהביאה לתחושות קיפוח מצד מורים בחטיבות הביניים. "היה לנו משבר חמור בחדר המורים ונוצרו מצבים אבסורדיים שבהם המורים בחטיבות, שעובדים לא פחות קשה מהמורים בתיכון, חשו מושפלים", ציין מנהל באחד התיכונים.
המורות מחליפות מתכונים בחדר המורים
במסגרת הרפורמה, נקבע כי 16 השעות הנוספות ינוצלו לשש שעות הוראה בקבוצות למידה קטנות, ועשר "שעות שהייה", שישמשו לקבלת הורים, השתלמויות ובדיקת מבחנים - פעילויות שבעבר המורים מעולם לא תוגמלו עליהן.
משמעות המהלך הייתה ברורה - יום עבודה "קשיח", שבו עובדים המורים בבית הספר משמונה בבוקר עד ארבע אחר הצהריים. בהתאם לכך, אמורים היו בתי הספר להקים פינות עבודה חדשות לרווחת המורים, אך שנה חלפה, ורק 40 מוסדות - מרביתם ברשתות החינוך "אורט", "עמל" ו"אמי"ת" - נענו לדרישה, במהלך שגם הוא לא פתר סופית את העומס ואת "גרירת" העבודה הביתה.
ביתר המקרים, נאלצו המורים להידחק בתנאים שאינם מתאימים למשימות החדשות. "היינו בטוחים שבתי הספר ייהנו מהקצפת ומהדובדבנים, אבל בסוף התחושה הייתה שזרקו אותנו למים הקרים בלי טיפת רחמים", התלונן מורה ותיק. "כל שבוע הבטיחו לנו דברים חדשים אבל שום דבר לא בוצע והתחושה הייתה שמרמים אותנו". א', שמלמד במרכז הארץ, העריך כי "עם השלמתן של עבודות הבינוי, היחס לרפורמה ישתנה ויהיה אוהד יותר, אך כרגע התחושות בקרב המורים הן קשות ושליליות".
החיסרון בפינות עבודה הוליד גם התפתחויות חיוביות בתחום החברתי. גליה טרם, מנהלת תיכון "האלון", העידה כי בזכות הרפורמה נוצרו חברויות בקרב המורות. אלו החלו לבלות יחד, לאשר זו את זו בפייסבוק ולהחליף מתכונים לשבת. "עד לרפורמה, המורות כל הזמן היו בתזוזה - בדרך לשיעור או בדרך הביתה. כעת הן זמינות הרבה יותר, גם אחת לשנייה וגם לאיתור בעיות וחסמי למידה אצל תלמידים".
שעון הנוכחות
התקנת שעוני הנוכחות לוותה בתלונות על כך שהמערכת "לא מאמינה למורים ומחייבת אותם לחתום על שעות העבודה", בעוד הפעילויות שבהן עסקו בשעות הערב לא חושבו בשעות העבודה. "האמון במורה הוא הבסיס של ההוראה. היום שבו העבודה החינוכית תיפסק בשעה ארבע, יהיה גם היום האחרון של החינוך בישראל", הדגישה מורה מצפון הארץ.
לעומתה תיאר עופר זפרני, מנהל תיכון "עמל" בצפת, מציאות מעט שונה. "אצלנו מלכתחילה שעון הנוכחות לא היה 'אישיו' שבאמת עורר זעם ותסכול. זה נכון שמורים אוהבים לדבר במונחים של אמינות ויושרה, אבל בשורה התחתונה זה מעולם לא הפריע לאווירה בחדר המורים או לניהול התקין של בית הספר". לדבריו, הרפורמה היא "הישג פדגוגי ומהפכה חיובית. פתאום חדר המורים שוקק חיים והדיאלוג בין המורים מאפשר התייעצויות והפריה הדדית".
למידה פרטנית
קבוצות הלימוד המצומצמות, שכוללות חמישה תלמידים, הן הנושא היחיד ברפורמה שנמצא בקונצנזוס ומוגדר מהפכה חינוכית של ממש.
על פי עדותה של אפשטיין מתיכון "האלון", רק בזכות סעיף זה הצליחה להגיש לבגרות של ארבע יחידות באנגלית תלמידים מרמה נמוכה יותר. "השעות הפרטניות הן מתנה משמיים עבור התלמידים", הדגישה. "בכיתות גדולות הם חשים מבוכה לשאול שאלות ואילו כאן הם המרכז של השיעור והכול מתנהל באווירה הרבה יותר קלילה ונינוחה".
זפרני הסכים לקביעה וסיפר אף הוא כי "בזכות הלמידה הפרטנית, הצלחנו להגיש לבגרויות חורף תלמידים שכשלו בבגרות קיץ". צביקה גוב ארי, ראש עיריית יבנה, הביע אופטימיות מהצלחת הרפורמה. "אין ספק שהיא מאפשרת העמקה בלימודים וצמצום פערים. היא תקדם רבות את החינוך בישראל", הוסיף.
מיכל כהן, סמנכ"ל המנהל הפדגוגי במשרד החינוך, ציינה כי הרפורמה מהווה בבסיסה שינוי מרחיק לכת בעולם העבודה של המורים, שנדרשים כעת לאתגרים חדשים וסדר יום שונה לחלוטין. "מהניסיון שצברנו ביישום 'אופק חדש', למדנו שההסתגלות לשינוי לוקחת זמן ומורים מרבים להתלונן על תשישות ועייפות. עם זאת, ככל שחולף זמן, המורים נכנסים לתלם ומקבלים את הרפורמה".
לדבריה, משרד החינוך למד בשנה האחרונה מהן הבעיות שעולות בשטח והוא ערוך לתת להן פתרונות. רוב פינות העבודה יהיו מוכנות במהלך הקיץ ושעון הנוכחות הוא חלק מהסכם קיבוצי מחייב, כהגדרתה.
מארגון המורים נמסר בתגובה: "כמו בכל התחלה התעוררו קשיים ואי הבנות שנבעו, בחלקן, מחוסר ידע של המעסיקים, ובחלקן ממתן פרשנויות סותרות לסעיפים שונים בהסכם. בנוסף, ברור היה לנו שהמועד המאוחר שבו נחתם ההסכם מנע כל
אפשרות מבתי הספר להיערך כראוי. לקראת השנה הבאה, אנו עוסקים, יחד עם חברה מקצועית, בבניית כמה מטריצות של מערכות שיעורים. אלה יועברו לבתי הספר, תוך מתן מענה ועזרה".
הארגון הוסיף כי "בבתי הספר שבהם מיושמת הרפורמה ככתבה וכלשונה, כבר מתחילים לקצור פֵּרות - האלימות ירדה, בעיות התנהגות של תלמידים פחתו והישגיהם השתפרו. אמנם, יש עדיין קשיי הסתגלות, אולם אלה מתקבלים בהבנה, בסבלנות ובפתיחות".