70 פנים פוליטיים להלכה. רדו מהם
הרב עובדיה יוסף השתמש ברמב"ם כדי להוכיח שיש לתמוך בחוק ההסדרה. הרב יהודה לייב שטיינמן שלף הלכה אחרת וקבע שיש להתנגד לו. אפשר למצוא בתורה כל קול - אבל עדיף לא להפוך אותה לכלי פוליטי
לאחר סיום ה"שבעה" על חוק ההסדרה, ורגע לפני שהמאבק עובר ממסדרונות הכנסת אל השטח עצמו, זו הזדמנות לעצור ולבחון את ההצבעה של המפלגות הדתיות על החוק. נהרות של דיו נשפכו על נפיצות הסוגיה הפוליטית ועל השלכותיה, אבל מעניין לבחון את המעטפת ההלכתית שליוותה את ההצבעה על החוק.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
בבוקר יום ההצבעה, עלו לרגל אנשי ש"ס אל הרב עובדיה יוסף, כמקובל, כדי לשמוע האם עליהם לתמוך בחוק או שמא להתנגד. הרב יוסף פתח בפני נציגיו בכנסת קטע מהרמב"ם שעסק בסוגיה שבה אדם גנב קורה משכנו, ובעזרתה בנה בית. לאחר שהבית כבר עמד על תילו הופיע השכן ודרש לקבל את קורתו בחזרה, דבר שידרוש את הריסת הבית, כשהשכן מסרב לקבל קורה חלופית או פיצוי כספי. במקרה כזה פוסק הרמב"ם שאין להרוס את הבית, ועל אף שיש צדק בדרישת השכן - עליו להסתפק בפיצויים בלבד.
כדי לחזק את עמדתו, גולל הרב יוסף סוגיה נוספת ממסכת סוכה, שבה עולה השאלה האם מותר להרוס סוכה שנבנתה מסכך גנוב. גם במקרה זה אומרת הגמרא שלמרות שהסוכה נבנתה שלא כדין, היא אינה פסולה ולכן אין להרוס אותה. לאור כל זאת הגיע הרב יוסף למסקנה שאין להרוס את הבתים בגבעת האולפנה, והורה לחברי הכנסת של ש"ס לתמוך בחוק ההסדרה.
כמה שעות קודם לכן, בשעת לילה מאוחרת, הוזעקו חברי הכנסת של יהדות התורה משה גפני ואורי מקלב לביתו של הרב שטיינמן בבני ברק, שאנשיו מבקשים לקבוע עובדות בשטח ולמקם אותו בראש הפירמידה הליטאית. הרב שלף בפני חברי הכנסת את ההלכה שלפיה אין לכפות על אדם למכור את שדהו בניגוד לרצונו, ועל כן אי-אפשר להכריח את בעל הקרקע שעליה נבנו הבתים בגבעת האולפנה למכור את השטח. בעקבות זאת פסק הרב שטיינמן שיש להתנגד לחוק ההסדרה - ואכן גפני ומקלב הצביעו נגד. חברם למפלגה ח"כ אייכלר, שהוא חסיד בעלז, וסביר להניח שנועץ עם האדמו"ר, החליט דווקא להצביע בעד החוק.
וכך, בשעת ההצבעה בכנסת נוצר מצב אבסורדי. החוק אותו חוק, ההלכה אותה הלכה, ובכל זאת חלק מצביעים בשמה בעד וחלק מצביעים בשמה נגד. הריטואל התמוה הזה לא פוסח גם על הציונות הדתית בנושאים שונים.
הפוליטיקה של ההלכה
ישנם מגוון שיקולים שנבחרי הציבור יכולים לקחת בחשבון כאשר הם נדרשים לקבל החלטות. הם יכולים לפעול
על-פי צו מצפונם, על-פי שיקולים קואליציוניים, לפי דילים פוליטיים ואולי לפעמים לחשוב להצביע בהתאם למה שהבטיחו לבוחריהם. תפקידם של הרבנים הוא לפסוק הלכות ותפקידם של הפוליטיקאים הוא לקבל החלטות, ועדיף לא לערבב בין השניים.
השימוש בהלכה לצורך הצבעה בכנסת הופך אותה לעוד כלי פוליטי, שניתן לשנות ולעצב בהתאם להשקפת עולם. מוטב שנבחרי הציבור יתמקדו בלימוד הלכות הפוליטיקה, מאשר להראות לנו את הפוליטיקה של ההלכה.
לפנייה לכתב/ת 
