דיון בכנסת: "חובה להכיר בטרגדיית הארמנים"
על-רקע היחסים הרגישים בין ישראל לטורקיה, קיימה הכנסת דיון ברצח העם הארמני. יו"ר הכנסת ריבלין: "אסור להפוך את השאלה הזאת ואת ההזדהות הזאת לנושא פוליטי"
רצח העם הארמני עולה לסדר יום הכנסת: חברי הכנסת דנו אחר הצהריים (יום ג') בציון יום זיכרון לרצח העם הארמני, ביוזמתה של ח"כ זהבה גלאון (מרצ). ynet העביר את הדיון בשידור חי.
רצח העם הארמני - דיווחים נוספים ב-ynet:
ריבלין: "לא נתכופף ולא נתכחש לשואת הארמנים"
ארדואן על חוק רצח העם: "גזעני, טורקיה תגיב"
צרפת ביטלה איסור הכחשתה של שואת הארמנים
ראשון הדוברים בדיון היה יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין. "מוטלת עלינו חובה מוסרית לזכור ולהזכיר את הטרגדיה שקרתה", אמר ריבלין בנאומו. "אסור להפוך את השאלה הזאת ואת ההזדהות הזאת לנושא פוליטי. אני מודע לרגישות המוזכרת מעת לעת בכל פעם שעולה נושא זה בשיח הציבורי שלנו, אבל חשוב להבהיר, אין מדובר בהאשמה שאנו מפנים כלפי טורקיה דה היום וודאי לא כלפי ממשלת טורקיה הנוכחית".
לאחר מכן נאמה יוזמת ההצעה, ח"כ גלאון. "לצערי, במשך שנים רבות מדי רצח העם הארמני טוטא אל מתחת לשטיח כביכול בשל מדיניות קשרי החוץ של המדינה", אמרה גלאון. "חובה מוסרית וערכית היא זיכרון ההכרה וההנצחה של רצח העם הארמני. העיתוי היום כשאנו מעלים את הנושא הוא בעייתי, כי שוב ממשלת ישראל עושה שימוש דיפלומטי ציני ברצח העם הארמני כדי לנגח את טורקיה".
ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר בדיון כי "ההכרה ברצח העם הארמני היא חובה מוסרית, עקרונית ואנושית והגיע הזמן להשלים את המהלך הזה. אסור לנו לראות את ההכרה הזאת כאמצעי לניגוח פוליטי. כמו רצח עם בכלל, גם רצח העם הארמני לא קרה מחוץ להיסטוריה ולא נעשה על-ידי מפלצות, אלא על-ידי בני אדם".
צעדת המוות של הארמנים
ב-24 באפריל בכל שנה מתקיים יום הזיכרון לשואה הארמנית, שבו מתכנסים ארמנים בכל רחבי העולם לציין את רצח העם שביצעו בהם הטורקים. רצח העם תוכנן באופן סודי ופרטני על ידם בתחילת המאה ה-20, כשבתחילה החלישו הטורקים את מנגנוני הכוח בקרבם, בהמשך העבירו רבים מהם למחנות עבודה בכפייה ולבסוף הרגו בהם באופן שיטתי, קבוצה אחר קבוצה.
כאשר נותרו רק החלשים שבעם הארמני, נכנסו הטורקים לערים ולכפרים הארמניים וגירשו את התושבים לסוריה. הייתה זו למעשה צעדת מוות עבור הארמנים. בנוסף לחיילים טורקים, שחררה הממשלה הטורקית מהכלא כנופיות של פושעים, בהם כורדים על מנת שאלו ירחיבו את ההרג. נשים, ילדים וקשישים ארמנים הוצעדו במשך שבועות רבים, ללא מזון וללא מים, תחת השמש הקופחת, נשדדו, נאנסו, נטבחו ונשרפו חיים. באזורים לחוף הים השחור, מילאו הטורקים ספינות בארמנים והטביעו אותם בים. לעיתים, היו מבין הכורדים והטורקים שניסו לעזור לארמנים, אך מי מהם שנתפס נרצח מיד.
עם תחילתם של מעשי הטבח החלו לזרום ידיעות אל מדינות אירופה וארה"ב על הטבח המתרחש בארמנים. ב-24 במאי 1915 שיגרו בריטניה, צרפת ורוסיה הודעת גינוי חריפה לשלטון העות'מאני והאשימו אותו בביצוע "פשעים נגד האנושות".
בסוף מלחמת העולם הראשונה נותרו כמיליון ארמנים בלבד. 90% מהאוכלוסייה הארמנית באזורי השליטה של האימפריה העות'מאנית נרצחו או הוגלו. כ-1.5 מיליון ארמנים נרצחו או מתו ברעב ובמחלות מאז שנת 1894 ועד 1918. הטבח הטורקי בארמנים נחשב ל"ג'נוסייד" (רצח עם) הגדול הראשון במאה ה-20, והוא מוסיף לעורר סערות פוליטיות עד היום. הטורקים מצדם, מכחישים את הטבח מכול וכול, וטוענים כי הארמנים רק הוגלו למחוזות אחרים של האימפריה, ומי שנהרג, היה זה תוך כדי מלחמה בינם לבין הכורדים.
Read this article in English