מי הם הזמרים המזרחיים של המגזר החרדי?
יניב בן משיח, חיים ישראל, איציק דדיה, מידד טסה ואיציק אשל הם הכוכבים הכי גדולים במגזר החרדי-מזרחי. "מביט מזרחה" מציג את הגברים שכל בת ישראל כשרה תשמח שיעשו לה קידוש
ברחובות בני ברק הם לא יכולים לעבור ללא אבטחה, האלבומים שלהם נחטפים כמו חמץ אחרי הפסח, משמרות הצניעות משתגעים מהערצה אליהם ועשרות פאשקוולים כבר נכתבו נגד חלקם - אבל יניב בן משיח, חיים ישראל, מידד טסה, איציק דדיה ואיציק אשל הם הגברים הכי לוהטים של המגזר החרדי-מזרחי.
עוד על מוזיקה מזרחית ב-ynet:
- בני אלבז: "אני יורד מהארץ בתוך חודש"
במקום לצעוק "תעשו לי ילד" מבקשים מהם לקדש ברבים, ההופעות שלהם עם הפרדה מלאה בין המינים ובשירים שלהם האהבה מוקדשת רק לאחד וליחיד - בורא עולם. לרגל עונת החתונות שנמצאת בשיאה, "מביט מזרחה" מבקש לקדש שם אלוהים ברבים ולעשות כבוד לחמישיית הגברים שעבורם כיפה וציצית הם האקססוריז הכי לוהטים.
האחים לבית משפחת אשוואל, איציק וחיים, אולי החליפו כל אחד בתורו את שמם המשפחתי, אבל הגנטיקה נשארה בדם של השניים. הסיפור של חיים ישראל הוא אחד הסיפורים הכואבים בתעשיית המוזיקה הישראלית. כבר לפני עשור פרץ את גבולות המגזר הלהיט "יתגדל ויתקדש" והדואט "לך אלי" שביצע יחד עם יואב יצחק ונחשב מאז לאחד הזמרים הדתיים המוערכים והאהובים ביותר בארץ אבל לצערו, בגלל ההגבלות אליהן הוא מחוייב, הוא לא מתרומם ונאלץ להישאר בגבולות הגטו המזרחי-חרדי.
הדילמה של ישראל לא פשוטה: מצד אחד אף אחד לא מבטיח לו את ההצלחה במידה ויחליט לעשות את המעבר גם לעולם החילוני ומנגד הדרך חזרה לעולם החרדי תהיה חסומה כלפיו לעד. בשנים האחרונות הוא הפך לזמר הבית של חב"ד ומופיע בעשרות אירועים של התנועה ברחבי העולם עם הלהיט שלו "מנורה" ונראה שהוא כבר פספס את המומנטום לחצות את גבולות המגזר ולבדוק מה יכול היה להיות לו רק ניסה.
למרות זאת, בחודש הבא יוציא ישראל את אלבומו ה-12 ואיתו ייצא למסע הופעות ארצי (הופעת ההשקה תתקיים ב-21 באוגוסט ב"גולה" שבפתח תקווה) אבל ראוי שכולנו ניתן לו צ'אנס אמיתי כי מדובר באחד הזמרים המעניינים והאיכותיים ביותר בארץ.
איציק אשל, אח של חיים ישראל, מנסה לאחרונה לפרוץ מחוץ למגזר, בדיוק כמו אחיו ולטובת העניין אף שכר את שירותי יחסי הציבור של אביאל נחום - היחצן המצליח ביותר בעולם המוזיקה החרדי שעובד עם כל כלי התקשורת בארץ. אשל הוא אולי האנונימי ביותר בציבור הכללי מבין החבורה, אבל יומן האירועים שלו עמוס בהופעות מידי ערב. העובדה שהוא נחשב לילד הטוב במשפחה, עם האלבום שירי שבת שהוציא לאחרונה ומשפטים כמו "זה לא ממני רק מהשם, הוא שנותן לי ואני נושם" מבטיחים לו את אהדת הרבנים לעוד הרבה מאוד זמן.
יניב בן משיח, בדיוק כמו ישראל, נמצא בפלונטר גדול. גם הוא חצה את גבולות המגזר ומייחל להצלחה בקרב העם כולו, אבל ההגבלות הדתיות שלו, מונעות ממנו לעשות זאת בגדול. בן משיח, ווקליסט אדיר, שמגמגם אגב בדיבור ישיר, כבר הקליט דואט עם משה פרץ, ביצע שיר שכתב עבורו ליאור נרקיס והיה רגע לפני הפריצה הגדולה החוצה - אך עדיין לא אזר אומץ לעשות זאת מהפחד ממה שיחכה לו בחוץ.
לאחרונה ניסה בן משיח לעשות צעד מפתיע בשוק החתונות החרדי ולהופיע רק אחרי המנה העיקרית ובכך להתאים את עצמו לקולגות מהז'אנר המזרחי, אבל הקהל החרדי שרגיל ללהקה שמופיעה מקבלת הפנים עד לשבע הברכות מתקשה לקבל את הדרישות החדשות של הטאלנט המבוקש שנחשב לסמל היוקרה של המגזר, ובן משיח בתגובה כבר מופיע פחות בקרב קהל זה ויותר באירועים של לא מעט חילונים שגילו אותו ומוכנים אפילו לשים מחיצה בזמן הופעתו.
לפי הצעדים האחרונים של בן משיח, אולי לא רחוק היום שיאזור אומץ לחצות את הקווים ולהבין שהכישרון שלו גדול יותר מהצטמצמות למגזר אחד בלבד שגם הוא רווי במלחמות ובקשיים כלכלים גדולים שמונעים מהכוכבים בו, כמו בן משיח וישראל, להתפרנס כראוי.
מידד טסה ואיציק דדיה הם אנטיתזה האחד של השני. הראשון מדגמן חרדיות למופת עם בגדים שחורים ומגבעת על הראש ונחשב לזמר הבית של מפלגת ש"ס. השני לעומת זאת נחשב לילד הרע במגזר שבעקבות ראיון כאן למדור אשתקד בו הצהיר שהוא "בן כלאיים" זכה לביקורת רבה בעולם החרדי ואף לאיומים על חרם.
טסה, ילד פלא שלמזלו קולו נשאר גם כשחצה את גיל ההתבגרות, הוא הבייבי של הקהל החרדי ומצליח להיות מקרה נדיר של זמר המקובל על ספרדים ואשכנזים חרדים כאחד. בגיל 18, עם שבעה אלבומים, תמיכת הרבנים ואלי ישי אחד, הוא ממשיך להיות הזמר המבוקש ביותר לכנסי התחזקות/ סליחות/ הילולות של צדיקים.
דדיה לעומתו, כבר מתקרב לגיל 20 ויאלץ לבחור את מקומו: לנסות להיות העומר אדם הבא ולהצליח בקרב האוכלוסייה כולה כשהוא מתנער מהעולם החרדי וההגבלות שלו כלפיו או ליישר קו עם רוח ההלכה ואמות המוסר המצופות ממנו, להקים בית כשר בישראל ולהצהיר: "אני מאמין בן מאמין".
אז יש להם קול מצוין, הם נראים מעולה וחלקם אף מגלגלים את שטרות הקודש, אבל בסופו של דבר הם פועלים בכלוב של זהב, עמוס בהגבלות רוחניות ולמעט טסה, כולם זוכים להצלחה אך ורק בקרב הציבור הספרדי בעולם החרדי ולהתעלמות גורפת מאחיהם האשכנזים. כשמשמרות הצניעות עוקבות אחרי כל צעד שלהם, העוני במגזר גדל והקיצוניות רק מתעצמת, הם אולי הגברים הכי לוהטים במגזר החרדי, אבל עבורם הם בעיקר השורדים האמיתיים של קיץ 2012.
