65 שנה אחרי: 62% - הסכם הסטטוס-קוו רלוונטי

לפני 65 שנה, ב-19 ביוני 1947, נחתם מסמך הסטטוס-קוו ששיגר דוד בן-גוריון לראשי "אגודת ישראל". מאז, המחלוקות והעימותים בענייני דת ומדינה הפכו לשגרה – בזירה הפוליטית, במגרש המשפטי וגם ברחוב. ולמרות זאת, נראה שרוב הציבור מרוצה למדי מהמצב הקיים. מסקר ynet-גשר עלה כי 62% מציבור היהודי בישראל סבור שמסמך הסטטוס-קוו רלוונטי גם בימינו - בשינויים קלים, אם בכלל.

• איי לייק ynet יהדות בפייסבוק!
  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• מדוע הילדים שלי כבר לא ייחשבו יהודים/ איילה
• ריבית זה רק לחילונים?/ טלי פרקש
• הקיצונים מרוצים מהגרפיטי ביד ושם: "פגעו בכלב - והוא צעק"
  

מכתב הסטטוס-קוו עסק בארבעה נושאים מרכזיים: קביעת שבת כיום המנוחה הלאומי, שמירה על כשרות במטבחים של מוסדות ממלכתיים (כמו הצבא, למשל), שמירה על מערכת משפט יחידה העוסקת בנישואים וגירושים, ואוטונומיה בחינוך לכל מגזר.

42% מהנשאלים סברו כי ההסכם רלוונטי גם כיום, בכפוף לשינויים קלים. 20% נוספים מוכנים לאמץ את המכתב כפי שהוא. לעומתם, 32% טענו כי הסטטוס-קוו כבר אינו רלוונטי - מהם 21% הדוגלים בהפרדת הדת ממדינה, ו-11% שהיו מנסחים הסכם חדש ועדכני יותר. לשאר המשתתפים בסקר אין דעה בנושא.

פילוח להגדרות דתיות מלמד כי רוב החרדים (76.5%), הדתיים (91%) והמסורתיים (76%) תומכים בהסכם הסטטוס-קוו גם כיום - כמו שהוא או בשינויים קלים - ואילו רוב החילונים (51%) מתנגדים לו (17% דורשים ניסוח מחדש ו-34% רוצים הפרדת דת ממדינה).

55%: נגד המונופול האורתודוכסי

ביחס לסעיף הראשון במכתבו של בן גוריון לחרדים, לפיו השבת היא יום המנוחה הרשמי של מדינת ישראל, אמרו 81% כי אין לשנות זאת – בהם 65% המסבירים זאת בצורך לשמר את המסורת היהודית ו-16% - בגלל ההרגל.

לעומתם, 16% סברו כי יש לשנות זאת: 9% התומכים ביום חופשי לפי בחירת העובד, כדי שלא לפגוע בחופש העיסוק, ו-7% צידדו בקביעת יום מנוחה ביום ראשון "כדי להסתנכרן עם שאר העולם". אחרים לא הביעו דעה. בחלוקה להגדרות דתיות נמצא כי בכל קבוצה נמצא רוב מובהק בעד שימור המצב הקיים.

32%: לחייב לימודי ליבה

סוגיה מהותית נוספת, המשפיעה בין היתר גם על מידת השותפות של החרדים במדינה, היא האוטונומיה בתחום החינוך. 83% תומכים בשינוי סעיף זה: 32% סברו כי יש לחייב לימוד מקצועות ליבה בכל בתי הספר (כך 51% מהחילונים, 20% מהמסורתיים, 12% מהדתיים, אך אף לא משיב חרדי אחד). 20% חשבו שיש לחייב לימודי יהדות (כך 7% מהחילונים, 19% מהמסורתיים, 27% מהדתיים ו-77% מהחרדים). ו-31% אמרו כי יש לחייב הן מקצועות

ליבה והן יהדות בכל המוסדות החינוכיים בישראל.

בנושא כשרות המזון, 77% סברו כי יש לשמור עליה בכל "מטבח ממלכתי" (צבא, מוסדות ממשלתיים וכיוצ"ב) - כפי שהוחלט בסטטוס-קוו. בשאלה זו נמצא רוב בכל מגזר לשימור המצב הקיים.

מנכ"ל גשר, אילן גאלדור: "לאחר 65 שנה, נראה שיש לעשות תיקונים קלים שיתאימו לשינויים שהחברה הישראלית עברה - אולם הרצון הכללי הוא להגיע להבנות. למרות האווירה הציבורית המתלהטת הסקר נותן אופטימיות במגמה הכללית של רוב הציבור בישראל".