פטור ל-400 או ל-4,000: כל החלופות לחוק טל

מתקרבים לרגע האמת: בימים הקרובים תגיש הוועדה לקידום השוויון בנטל את המלצותיה לראש הממשלה, לקראת גיבוש חלופה לחוק טל, בהתאם לפסיקת בג"ץ. המערכת הפוליטית כבר נמצאת בדריכות גבוהה לקראת פרסום ההמלצות, שצפויות לעורר סערה פוליטית במושב הקיץ של הכנסת. עצרת התפילה ההמונית שנערכה בירושלים ביום שני נגד "גזירות הגיוס" ומנגד הקמת "מאהל הפראיירים" בתל אביב ממחישות היטב את מפלס המתח העולה לקראת פרסום ההמלצות והמאבק הציבורי שעתיד להתחולל בחודש יולי, עד פקיעת המועד שקבע בג"ץ לחקיקת חוק חלופי.

הכתבות הקודמות:

מתווים רבים הוצגו בפני חברי הוועדה, שבראשה עומד ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), על ידי נציגי המפלגות וגופים חוץ פרלמנטריים. רגע לפני ההכרעה ופרסום המלצות הוועדה - ynet מציג את ההצעות השונות שעלו בחודשים האחרונים למציאת מתווה גיוס חדש לחרדים. כולם נוגעים בליבת העניין, אך חלוקים בדרך אל השגת המטרה. המלצות הוועדה, שיוגשו בקרוב, יגלו אם נמצאה הפשרה המיוחלת המלכדת סביבה את המתווים השונים שהוצעו ואם עמדו נבחרי הציבור בהתחייבויותיהם לבוחר, כשהצהירו שהפעם, בשונה מוועדת טל, יגובש חוק שיביא לשוויון בנטל. 

מתווה קדימה: עד 1,000 פטורים בשנה

ח"כ פלסנר מקדימה נחשב לאיש המזוהה ביותר עם הנושא, עוד בטרם מונה לעמוד בראשות הוועדה הקרויה על שמו. מסקנות צוות ועדת חוץ וביטחון ליישום חוק טל, שבראשו עמד, היוו מקור מרכזי לפסיקת בג"ץ שהורה על ביטולו של החוק - שאושר בכנסת ב-2002. סיעת קדימה, שהציגה את הנושא כסיבה לכניסתה לממשלה ומפתח להישארות בה, גיבשה שתי הצעות - האחת

 חוק יסוד השירות, הקובע שכל אזרח ותושב קבע חייב בחובת השירות למדינה. השנייה היא הצעת חוק השירות, שבו מפורטים השינויים הנדרשים לגיוס חרדים לשירות.

על פי המתווה של קדימה, כל אזרח ייקרא לשרת בשירות המדינה - מי שלא נקרא לשירות ביטחון או קיבל פטור, ייקרא לשירות אזרחי בגופים ממלכתיים, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים בתחומי ביטחון פנים, חינוך, רווחה, בריאות, הצלה וחירום וגם קליטת עלייה. העדיפות, על פי המתווה, תינתן לצה"ל שיבחר על פי שיקול דעתו מי ישרת שירות ביטחון ומי יופנה לשירות אזרחי. המתווה קובע מכסת פטורים משירות לתלמידים מצטיינים ש"תורתם אומנותם", שלא תעלה על 1,000 בשנה. תלמיד מצטיין יידרש להוכיח שהוא לומד באופן סדיר בהיקף של 45 שעות שבועיות לפחות.

מהמשתמטים משירות צבאי או אזרחי, על פי מתווה קדימה, תישלל הזכאות לקצבאות או לקבלת מענקים מהמדינה, "למשך תקופת השירות שהוא חייב בה". הצעת החוק מסמיכה את שר הביטחון לדחות בשנה את מועד התייצבותו של מיועד לשירות. הוא גם זה שיקבע יעדים כמותיים לגיוס לצבא ולשירות האזרחי. יישום החוק, על-פי ההצעה, יתבצע בהדרגה עד ביצועו המוחלט בתוך חמש שנים.

מתווה ישראל ביתנו: גיוס חרדים וערבים כאחד

במסיבת העיתונאים שקיים יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, השר אביגדור ליברמן, מיד לאחר הצטרפותה של קדימה לממשלה, הודיע שר החוץ כי לא ייתן את ידו להצעת חוק שלא תעמוד על העקרונות הברורים של גיוס לכול. "אסור שזו תהיה מריחה", הוא אמר, "שמעתי כמה הצעות, אחת מהן שמגבש יו"ר הקואליציה, ההצעה לא מקובלת עלינו. אנחנו מצפים שתהיה הצעה רצינית ושלא יעמידו אותנו בפני עובדה".

השר ליברמן במאהל הפראיירים(צילום: מוטי קמחי)

ישראל ביתנו הגישה בחודשים האחרונים הצעת חוק משלה, על ידי ח"כ דוד רותם. גולת הכותרת שלה - גיוס לכול, לחרדים וערבים כאחד. "אזרח ישראלי המתגורר בישראל או ביהודה ושומרון חייב בחובת שירות למדינה בשירות צבאי. מי מטעמי בריאות או טעמים אחרים שלא יוכל לשרת בשירות צבאי, ישרת שירות אזרחי או לאומי", נכתב בהצעה. השירות האזרחי יהיה כמספר חודשי השירות הצבאי, חמישה ימים בשבוע לפחות - שמונה שעות ביום. אלו שיופנו לשירות אזרחי יידרשו, כעבור 24 חודשי שירות לשירות אזרחי במילואים - לשרת תקופה של עד עשרה ימים מדי שנה, עד גיל 45.

הצעת החוק של ישראל ביתנו קובעת גם רף מכסות לפטור - עד 1,000 פטורים בשנה. במקביל, היא מציעה מסלול פטורים מקביל גם לאוכלוסייה החילונית - לתלמידים מצטיינים באוניברסיטאות, לספורטאים ואמנים מצטיינים. גם המסלול הזה נמדד כמותית - עד 1,000 פטורים בשנה.

הסנקציות שמציגה ישראל ביתנו למשתמטים משירות צבאי, אזרחי או לאומי, הן החריפות ביותר. "אזרח החייב בשירות ולא קיים את חובתו לא יהיה זכאי לקצבאות, מענקים וזכויות הניתנות לאזרחי ישראל. לרבות זכאות למשכנתה מהמדינה, רכישת זכויות מקרקעין מהמדינה והנחות הניתנות מהמדינה".

בנוגע להטבות, יזכו המגויסים לשירות של יותר מ-24 חודשים במימון לימודים במכינה קדם אקדמית, משכורת זהה למשרת בשירות לאומי, השלמת השכלה תיכונית, דמי כלכלה, דיור ועוד. בתוך חמש שנים, לפי ישראל ביתנו, ייושם חוק הגיוס במלואו.

מתווה אהוד ברק: 400 פטורים בלבד

בשנת 1999 מינה אהוד ברק, אז ראש הממשלה ושר הביטחון, את הוועדה הציבורית בראשות השופט צבי טל, שעסקה בגיוס בני הישיבות, לאחר שבג"ץ קבע כי אין עוד בסמכותו לקבוע הסדר הענקת פטורים גורף לבני הישיבות. לאחר כישלון יישומו של חוק טל, כפי שקבע בג"ץ בפברואר 2012, גיבש שר הביטחון הצעת חוק חדשה, במתווה החדש שקבע בהצעת החוק - כמות הפטורים הניתנת לבחורי הישיבות היא הקטנה ביותר - כ-400 פטורים בשנה בלבד.

השר ברק עם השר מופז בכנסת(צילום: גיל יוחנן)

על פי הצעת החוק, יהיה שר הביטחון "רשאי לדחות שירות סדיר של חייב גיוס בשל אורח חייו הדתי, בתנאי שישרת שירות אזרחי". שר הביטחון, על פי ההצעה, רשאי אף לדחות את מועד מילוי חובת השירות אם מצא, "לפי המלצה מאת ועד הישיבות בארץ ישראל כי הוא תלמיד מצטיין בישיבה". השירות האזרחי שאליו ייקראו המגויסים יתבצע תוך 12 חודשים ממועד דחיית שירותו של יוצא הצבא. ההסדר החדש, כך נקבע, יתבצע מיידית - "מכאן ואילך". מי שכבר החל במסלול דחיית שירות מטעמי "תורתם אומנותם", "ההסדר לגביהם ימשיך להיות חוק דחיית שירות".

באשר לסנקציות על משתמטי הגיוס, קובעת הצעת החוק, יתווסף לחוק הביטוח הלאומי סעיף המתנה מבוטח ב"מי ששירת שירות אזרחי במשך 12 חודשים לפחות מיום סיום שירותו ולמשך שנה מאותו יום". במסגרת הצעת החוק ייקבע כי צה"ל יתגמל בהדרגה את המשרתים בו בשנתיים הנוספות ברמה דומה לשכר המינימום במשק, באופן שיאפשר להם ללמוד או לרכוש מקצוע.

מתווה יו"ר הקואליציה: יעדים במקום מכסות

מאז התכנסה לראשונה ועדת קש"ב והחלה בדיונים, עוסקת המערכת הפוליטית במתווה המסתמן שגיבש מאחורי הקלעים יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין, הנועד למצוא נוסח מוסכם לחוק החלופי - כזה שכל הצדדים יוכלו לחיות איתו. בסעיף 4 בהסכם הקואליציוני בין קדימה לליכוד, שעליו ניצח כיו"ר הקואליציה, הוצג הסעיף הראשון במתווה: "ייקבעו יעדים ברורים לגיוס בתהליך גדל לאורך השנים". 

המשמעות היא כי בניגוד למכסת הפטורים, שהייתה נהוגה עד היום ושצומצמה בהצעות החוק השונות, במתווה זה ייקבעו יעדי גיוס בבחינת מכסה הפוכה - מספר הולך וגדל בתהליך ממושך של מתגייסים בכל מחזור. הישיבות יידרשו לעמוד ביעדי הגיוס ההולכים וגדלים ואם לא יעמדו בו, ייתכן שהחוק כולו יבוטל.

"כפייה לא תצליח". ח"כ אלקין(צילום: גיל יוחנן )

בדיון על ההשלכות של ביטול חוק טל, בפורום השולחן העגול של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר אלקין כי המודל הוא "כפייה רכה כזו - כפייה למודל שההנהגה של הציבורים האלה לא תרצה ללכת, אבל עדיין הוא לא מביא לשבירת כלים כי שבירת כלים תביא לנסיגה אחורה. את כל תורת המכסות לא הצלחתי להבין, איך בדיוק יחולקו המכסות. בגלל העניין הזה אני יותר מאמין ביעדי גיוס. לא יהיה מנוס בחוק החדש לעסוק ביעדי גיוס מאוד ברורים עם מודל בטווח של זמן ומודל כלכלי, גם אישי אבל לא פחות מכך מודל מוסדי".

עוד אמר אלקין, כי "מימון ישיבות והכוללים היום מתמרץ באופן גלוי לא לשחרר אנשים לא לצבא ולא לשירות אזרחי ולא לשוק העבודה. כשאדם עוזב את הישיבה היא נפגעת, לפעמים אף מאבדת את ההיתר. נצטרך לעשות רפורמה במודל המימון כדי שלישיבה ולכולל יהיה תמריץ לשחרר אנשים ולא תמריץ להחזיק אנשים".

מתווה הרצוג: פטור ל-4,000

על פי היוזמה של חבר הכנסת יצחק הרצוג (עבודה), שהיה חבר בוועדת טל, אם ניתנו בזמן הקמת המדינה, כשהיישוב היהודי מנה 600 אלף יהודים, פטור ל-400 תלמידי ישיבה, הרי שכיום, כשחיים בישראל כ-6 מיליון יהודים, הפטור יהיה ל-4,000 תלמידי ישיבות.

מתווה אשכנזי: צה"ל יבחר מי ישרת

בסוגיית גיוס החרדים לצה"ל והצורך בשוויון בנטל השירות עוסקת לא רק הכנסת. לא מעט מתווים המציעים מסלולים אלטרנטיביים הוצגו אף הם בפני הוועדה. הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל במיל' גבי אשכנזי, התבטא לקראת סיום תפקידו בנושא גיוס החרדים לצה"ל והציג תוכנית כללית שבמידה רבה מאגדת תחתיה את רוב הצעות החוק. מהות התוכנית, תחת הסיסמה שהציג אשכנזי, "משירות חובה לחובת השירות", היא שצה"ל אחראי על מימוש השירות הכללי.

"כל המיועדים לגיוס מגיעים לבקו"ם ואז נותנים עדיפות ובחירה ראשונה לצה"ל - השירות החשוב והחיוני ביותר", הסביר אשכנזי בראיונות לתקשורת. "צה"ל על פי קריטריונים שקופים בוחר מי ישרת". על פי התוכנית, במרכז הגיוס הענק יוצבו ביתנים שונים של שירות אזרחי, כדוגמת מד"א ומכבי האש, והמיועדים לגיוס שצה"ל יוותר על שירותם יופנו לביתנים אלו וישובצו בהתאם לצורך.

מתווה שטרן: קחו 10 שנים

ראש אכ"א לשעבר, האלוף במיל' אלעזר שטרן, המכיר היטב את סוגיית הגיוס מתוקף תפקידו, הציג תוכנית אחרת, הנשענת על התהליכים שכבר מתרחשים, לדבריו, בחברה הישראלית ובמגזר החרדי. "אני מציע - תנו לחרדים לעשות מה שהם רוצים עשר שנים", אמר שטרן בדיון בפני חברי הוועדה.

לדבריו, את השינוי המנטלי-חברתי הדרוש במגזר החרדי רק הזמן יכול לשנות. החרדים ייצאו לשוק העבודה ועם השנים יגדל מעצמו מספר המגויסים. "אני מעריך שתוך חמש שנים יעזבו 50% מהם את הישיבות, 40% ילכו לשוק העבודה, וזה מיליארד שקל וחצי לקופת המדינה - 400-300 מיליון כתוצאה מאי תשלום לישיבות והשאר מהתוצר הלאומי הגולמי, את זה תתנו למי שמשרת", אמר בדיון. על פי התוכנית לא ייקבעו מכסות גיוס משום שהזכאות תינתן רק למי שיש לו קשרים. צה"ל יוכל לגייס באופן הדרגתי את החרדים שיגיעו עם הזמן לשרת.

מתווה לפיד: חובת גיוס בעוד 5 שנים

באחרונה הציג הפוליטיקאי הטרי יאיר לפיד מתווה משלו, הנשען על המודל שהציע שטרן בשינויים קלים. לפי מודל לפיד, הפטור

 האוטומטי לחרדים יינתן לחמש שנים. לתפיסתו, בזמן הזה יותר מ-50% מהחרדים יעדיפו לעזוב את הישיבות ולהצטרף לשוק העבודה.

מתווה חדו"ש - פטור ל-3%

עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון הציעה לוועדת פלסנר מודל לפיו הפטור יינתן ל-3% מתלמידי הישיבות בשנה, מספר המוערך בכ-1,500 תלמידים. חדו"ש מתנגדת לאכיפת החוק במאסר העריקים, דבר שיביא לתפיסתם להפיכת החרדים לקדושים מעונים בקהילתם, ומציעים סנקציות אזרחיות שונות, בהן שלילת תקציבי ישיבות וביטול הטבות בארנונה ובדיור.

מתווה הפורום לשוויון בנטל - 1,000 פטורים

הצעת החוק של הפורום לשוויון בנטל קובעת כי כל אזרח המגיע לגיל 18 מחויב בגיוס. העדיפות הראשונה היא לשירות צבאי, אך מי שיופנה לשירות אזרחי יידרש לתקופת שירות שלא פחותה מהשירות הצבאי. מספר הפטורים שיוענקו לאברכים תעמוד אף היא על 1,000. תנאיו של המשרת בשירות אזרחי יושוו למשרת בשירות לאומי. גמול כספי בגובה מחצית משכר המינימום במשק יינתן לחיילים לוחמים.