הורים, פייסבוק מזיקה לדימוי העצמי של ילדכם

בשנים האחרונות פייסבוק הופכת ליותר ויותר דומיננטית בחיינו ובחיי ילדינו. מצדדי הרשת החברתית, מדגישים את העובדה שהיא נותנת מענה יעיל ומקיף לצרכים החברתיים של הילד בעידן הדיגיטלי. אך התמונה המתבררת מצביעה על התפתחות מגמה שלילית. מחקרים מצביעים על כך שפייסבוק עשויה דווקא להוות גורם שלילי משמעותי בחיי הילד.

על רקע היחלשות הסמכות ההורית בעידן הדיגיטלי, הורים רבים מבינים פחות בטכנולוגיה וכבר לא שולטים בתכנים אליהם נחשף הילד באינטרנט. במציאות זו, יותר ויותר משתמשי פייסבוק הם מתחת לגיל המותר - גיל 13.

מחקר ארופאי מקיף שנערך לאחרונה על ידי הפסיכולוגית החברתית סוניה לוינגסטון, הצביע על כך שלילדים הנמצאים בפייסבוק סיכויים גבוהים משמעותית להיחשף לתכנים פרונוגרפיים ואלימים, ולהיות קורבנות להתעללות ברשת וזאת הרבה יותר מילדים שאינם פעילים בפייסבוק. בנוסף, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שיותר ויותר ילדים מוגדרים כמכורים לרשת. בבריטניה לבדה דווח על כמיליון ילדים בגילאי 7-12 המכורים לפייסבוק.

והילד הזה הוא אני, אני ואני

מה שהופך את התמונה לטראגית היא העובדה שילדים צעירים מאד זוכים לשיתוף פעולה מההורים בהצטרפות לרשת החברתית. זה יכול להיות בעקבות לחץ של הילד, שכל חבריו כבר בפייסבוק, או בעקבות יוזמה של ההורה הדואג לאובדן הקשרים החברתים של ילדו אם לא יהיה בפייסבוק. הבעיה בקשרים החברתיים דרך הפייסבוק היא שכיום יותר ילדים מעדיפים העברת מסרים סטרילית ומוגנת דרך פייסבוק מאשר מפגש פנים אל פנים. ככל שהילד מופנם יותר רבים הסיכויים שהוא יצמצם למינימום את פעילותו החברתית מחוץ לפייסבוק, פעילות הנתפסת כחיונית על ידי הפסיכולוגים להתפתחות הקוגנטיבית והרגשית.

ילד שמתקשה ביצירת קשרים חברתיים, סביר שישקיע באופן קיצוני בבניית ושימור הפרופיל האישי שלו, כולל העלאת תמונות, קישורים ומסרים. כך מגרש הפייסבוק הופך את הילד ליח"צן מרשים של עצמו. כל פריט שעולה עובר הערכה מקיפה, והעלאת פוסטים מצריכה אינסוף שפצורים שלעיתים נראית כדיאלוג של הילד עם עצמו, יותר מדיאלוג חברתי עם האחר. הילד שוב ושוב מתלבט על התמונות להעלות ובוחר כמובן את אלה ש"מוכרות אותו" הכי טוב.

העלאת התכנים והעיסוק המתמיד בהצגת האני, ממקדת את הילד בעצמו ומחזקת את הנטיות הנרקסיסטיות. הילד מגדיר את מצבו החברתי וערכו העצמי על פי מה שקורה ברשת, וכאשר ההשוואה לאחרים נגישה ושכיחה, נוצרת תחרות מתמדת ותחושה לא פשוטה.

להיות מקובלים גם ברשת

רבים מיחצנים את עצמם באופן קיצוני, ועלינו להבין שהבעיה הולכת ומחמירה: מדדים איכותיים של חברות מתורגמים למדדים כמותיים: כמה חברים יש לך וכמה LIKE קיבלת על פוסט, הופכים להיות שאלות מפתח שיקבעו את הערכתך העצמי. מסתבר שילדים מוכנים לעשות כמעט הכל, על מנת לזכות לנקודת אשראי חברתיות בפייסבוק וזה כולל חשיפה עצמית קיצונית.

החשיפה האישית כביכול מייצרת אינטימיות, אך בפועל אין מדובר בתהליך פסיכולוגי הדדי איטי והדרגתי אלא באינטימיות מזויפת שאין מאחוריה דבר. הרשת החברתית בתפיסתו של הילד היא במקרים רבים יותר אשליה מרשת חברתית משמעותית. כשמצרפים את זה ביחד אנו רואים פרופיל שימוש בעייתי שהולך ומקיף יותר ויותר ילדים. המשמעות של הדבר היא שהפייסבוק מהווה סכנה ממשית לדימוי העצמי של הילד ומשפיע עליו באופן תדיר לרעה.

אם נחזור אחורה למייסד של פייסבוק - גאון אינטרנטי שכנראה סבל בעצמו מאתגרים בחיי החברה שלו, נבין שהרשת החברתית שיצר משכפלת את הבעיות שלו לכל ילדי העולם, ומחליפה כישורים חברתיים ויחסים במדדים כמותיים מוגבלים ובעיתיים.

להחזיר את הסמכות ההורית

אם אנחנו כהורים לא רוצים להגיע לתמונה המורכבת והבעייתית שתיארנו, עלינו לקחת חזרה את סמכותנו כהורים. כל ילד שנמצא באינטרנט נחשף לסיכונים רבים וככל שיש לו נטייה למופנמות גבוהה יותר כן, כך מקצינים הסיכונים. ילדינו אולי חכמים יותר במישור הטכנולוגי אך מבחינת מיומנויות חיים, יכולתם הקוגניטיבית והרגשית הם זקוקים לנו. הם זקוקים לנו לכיוון ולתמיכה. הם זקוקים לנו על מנת ליצור את האיזון הנכון בין האינטרנט לחיים מחוצה לו. הם זקוקים להכוונה שתוציא אותם החוצה אל תנועות הנוער, הפעילות הספורטיבית החוגים ובכלל לפגוש חברים. בהווה המציאות של ילדינו באינטרנט היא כאוטית ומלאת סיכונים. עלינו ליטול חזרה את האחריות לחיי ילדינו.

נכתב ע"י ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר, המכהן כראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP) בבית הספר סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה.

כנס בנושא "העצמה דיגיטאלית: מושגים ישנים משמעויות חדשות" של המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט יערך מחר בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה.