אלעזר שטרן: אין בארץ מנהיגות שתגייס חרדים

ראש אגף כוח אדם בצה"ל לשעבר, האלוף (מיל') אלעזר שטרן, לא הופתע אתמול (יום ב') למשמע החלטתו של ראש הממשלה לפרק את ועדת פלסנר שחיפשה חלופות לחוק טל. "אני מאוכזב אך לא היו לי אשליות", סיפר היום בשיחה עם ynet. "בחלק מהחלטות הוועדה היה היגיון, אבל ידעתי שלא ייצא מזה כלום. אין אומץ לקבל החלטות כאלה ואין יכולת לכפות גיוס".

פירוק ועדת פלסנר - דיווחים קודמים ב-ynet:

נתניהו לוחץ על קדימה: אל תפרסמו דו"ח פלסנר

המצילים: נתן אשל וברק מתווכים בין נתניהו למופז

פרסום ראשון: יחימוביץ' מציעה לפזר את הכנסת

שטרן היה עד במהלך כהונתו לתנופה בגיוס חרדים לצה"ל, אך טוען כי הניסיונות להרחיב את התופעה לכלל המגזר מועדים לכישלון. "אין מנהיגות שתוביל לכך", הסביר, "שתתעמת עם החרדים ושתשים את המדינה במרכז. אולי בממשלה חושבים על הבחירות הבאות וזה מה שמניע אותם, אבל צריך להודות שזה לא קרה כבר 35 שנה, ולא משנה מי היה ראש ממשלה".

(צילום: אוריה תדמור, גיל יוחנן, נועם מושקוביץ, מוטי קמחי)

"הממשלה לא רוצה למצוא פתרון אמיתי, בעיקר משיקולים קצרי טווח", הוסיף שטרן, וציין כי גיוס החרדים היה יכול לספק מענה למצוקות חיילי המילואים, למשל. "רק גדודי לוחמים חרדים יביאו להקלה בעומס המילואימניקים בגזרות הבט"ש. יש להשקיע המאמצים בגיוס שלושה-ארבעה גדודים של לוחמים חרדים, כמו גדוד נצח יהודה, ולא לשלוח את החיילים החרדים לבסיסים בעורף במסגרת פרויקט שח"ר (שירות חרדים). אם זה יקרה, דיינו".

האלוף במיל' הבהיר כי הוא מתנגד להטלת סנקציות אישיות נגד אלו שלא יתגייסו, "אך כן בעד השוואת התנאים". במסגרת זו, לדעתו, אין טעם בשילוב החרדים בצבא במסגרות שאינן לוחמות: "הם באים בשמונה בבוקר מהבית, לומדים שעה תורה, וחוזרים אחר הצהריים. לא עושים תורנויות, לא שבתות ולא רואים בנות, אף שחיילות צה"ל לבושות צנוע יותר מאשר בבני ברק או בברוקלין. הם באים בגיל מאוחר ומקבלים שכר חודשי של אלפי שקלים כבעלי משפחות".

ועדיין, מדגיש שטרן, יש לפעול להרחבת מעגל המתגייסים – לא למען ביטחון המדינה בהכרח, אלא למען החברה כולה. "האיום האסטרטגי של אי-שירות החרדים אינו ביטחוני, אלא כלכלי ותרבותי.

הרי צה"ל יודע לנצח מלחמות גם בלי החרדים", הוא הבהיר, "אבל אם הם לא ייכנסו לשוק העבודה, בהנחה שילדיהם ממלאים כיום למעלה מ-30% מגני הילדים, מדינת ישראל לא תוכל להמשיך לשאת אותם. מה שיקרה שאזרחים יגידו 'תעזוב אותי מלגור פה אם כל הכסף הולך לחרדים'.

"לכן הצעתי שפשוט נאפשר לצעירים החרדים חופש בחירה, לעשות מה שהם רוצים, ונראה שתוך 4-3 שנים 50% מהם ייצאו לעבוד. אלה שיעדיפו להתגייס לצבא, נקלוט אותם כלוחמים", אמר. "יציאה של 30%-40% מהצעירים החרדים לשוק העבודה שווה למשק מיליארד וחצי שקל בשנה - כסף שניתן להפנות לחייל משוחרר או ללוחם, שיקבלו בזה תואר ראשון על חשבון המדינה". השתלבות כזו במשק, כך טוען שטרן, צריכה לבוא לפני הדיון על מכסות גיוס שהעסיק את ועדת פלסנר.

Read this article in English