למרות סכנות הקרינה: עלייה של 50% בביצוע CT
בין השנים 2004 ל2010- חלה עלייה של 50% בביצוע בדיקות CT בישראל. ככל שסופגים יותר קרינה, במיוחד בילדות, עולה הסיכון לחלות בסרטן. "החולים מוקרנים שוב ושוב שלא לצורך," טוען רופא בכיר ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות"
כשהיה בן שנה חלה בנה של דנה (שם בדוי) בדלקת אוזניים - אבל מה שנראה בתחילה כמו מחלת ילדים פשוטה שתחלוף בעזרת אנטיביוטיקה, הלך והסתבך. עקב טיפול תרופתי כושל נדדה הדלקת מהאוזן לעצם הגולגולת הסמוכה לה, מצב שעלול לגרום להתפתחות מורסה מסוכנת במוח. התינוק אושפז בבית חולים גדול במרכז לצורך טיפול אנטיביוטי לווריד והשגחה.
בעת האשפוז נשלח התינוק לבדיקת סי-טי של הראש, כדי לשלול התפתחות מורסה כזו. הבדיקה היתה תקינה. כעבור יומיים נשלח לסי-טי חוזר.
סכנות הקרינה ב-CT:
- מש' הבריאות מזהיר: קרינה מסרטנת מ-CT וצנתור
"שאלתי אם חייבים להקרין אותו שוב והתשובה היתה חיובית," מספרת דנה. "הייתי מודאגת מאוד אבל הרופאים אמרו לי, די בעצבנות: 'אם תסרבי לביצוע הבדיקה את מסכנת את חיי הבן שלך'".
גם הבדיקה השנייה נמצאה תקינה וגם השלישית, שבוצעה זמן קצר לפני שהתינוק שוחרר מבית החולים. מאז חלפו שנים רבות ודנה שכחה לגמרי מהתקופה הלא נעימה הזו, עד שנתקלה לאחרונה במחקר שקבע כי בדיקות סי-טי בילדים עלולות להעלות משמעותית את הסיכון שלהם לפתח סרטן בבגרות.
"קראתי את ממצאי המחקר והתחלחלתי," היא מספרת. "בבת-אחת נזכרתי איך שוב ושוב לקחו אותו לבדיקה, תינוק קטן כזה, מורדם וחסר אונים. היום, כשהילדים שלי כבר גדולים יותר, אני חושבת עשר פעמים לפני שאני מסכימה לביצוע בדיקה שיש בה קרינה, ובודקת תמיד אם יש צורך אמיתי בה ומה האלטרנטיבה.
"בדיעבד אני חושבת שהשימוש במכשיר מסוכן כל כך על תינוק צעיר היה טעות. היום, כשאני יותר מודעת לנושא, הייתי מוכנה לשלם מכיסי כל סכום עבור בדיקה אחרת, שהסיכון בה מופחת."
"ברדק אחד גדול"
הסיפור של דנה ממחיש את שני צדי המטבע: הן את השימוש הרווח בישראל בבדיקות עתירות קרינה, לעיתים שלא לצורך, והן את החשש הגדול של הציבור מפני בדיקות כאלה. מנתוני משרד הבריאות, הנחשפים כאן לראשונה, עולה כי בין השנים 2004 ל2010- חלה עלייה של 50% בביצוע בדיקות סי-טי בישראל - מ80- בדיקות לכל אלף נפש באוכלוסייה בשנה ל120- בדיקות כאלה.
המספר הכולל מזעזע: בשנת 2010 בוצעו בארץ 970 אלף בדיקות סי-טי, למעלה מ50- אלף צנתורי לב, 30 אלף בדיקות אנגיוגרפיה (הדמיה של העורקים,( ו25- אלף בדיקות פט סי-טי לחולי סרטן - כולן כרוכות במינונים גבוהים של קרינה.
"מה שהולך פה בתחום ההדמיה זה ברדק אחד גדול," אומר רופא בכיר, שחזר לאחרונה משהות מקצועית ממושכת במרכז רפואי גדול בארצות הברית. "על כל דבר הכי קטן שולחים לסי-טי. החולים מוקרנים שוב ושוב שלא לצורך. אין פיקוח ואין בקרת איכות טובה על הסיבות לביצוע הבדיקות ואיש לא מחפש אלטרנטיבה, גם כשהיא קיימת.
"האלטרנטיבה, שהיא שימוש ב,MRI- ברוב המקרים לא זמינה וגם הרבה יותר יקרה, ואף קופה לא רוצה לשאת בעלות שלה."
"בארצות הברית חושבים שבע פעמים לפני שמבצעים סי-טי כי יודעים שההשלכות הבריאותיות של הבדיקה עלולות להיות ארוכות טווח," מוסיף הרופא הבכיר. "היום יודעים שהנזק של הקרינה מצטבר לאורך שנים, וכל בדיקה נוספת רק מחמירה את המצב. אם מתחילים להקרין ילדים בגיל אפס - בחלק מהמקרים בלי שום הצדקה - מפחיד לחשוב מה יקרה לילדים האלה בעוד 40-30 שנה."
הקרינה יוצרת מוטציות גנטיות
קרינה היא העברה של אנרגיה במרחב על ידי חלקיקים או גלים. ברפואה עושים שימוש בקרינה מייננת, שחלקיקיה מסוגלים לחדור את רקמות הגוף. קרינה כזו עלולה להזיק לחומר הגנטי של התא. התאים יכולים לתקן באופן טבעי את מרב הנזק הזה, אולם חלק מהאזורים עלולים להשאר פגומים וליצור מוטציות גנטיות שעלולות לתרום להתפתחות סרטן כעבור שנים רבות.
האזורים הרגישים ביותר לנזקי הקרינה הם איברי הרבייה, העיניים, בלוטת התריס והדם.
על פי נתונים שפורסמו בארצות הברית, שיעור החשיפה לקרינה מייננת כתוצאה משימושים רפואיים עלה פי שלושה מאז שנות ה,80- מ15%- מכלל החשיפה השנתית שלנו, ל.50%- הזינוק בשימוש בבדיקות הדמיה עתירות קרינה נצפה בכל העולם. אם בשנת 1980 בוצעו ברחבי ארצות הברית שלושה מיליון בדיקות סי-טי בלבד, בשנת 2006 כבר הגיע מספרן ל62- מיליון - פי .20
רוב החשיפה לקרינה הזו מקורה במספר קטן ביותר של בדיקות ופרוצדורות רפואיות: סי-טי אחראי ל50%- ממנה, רפואה גרעינית ל,25%- ופרוצדורות פולשניות שונות כמו צנתורי לב המתבצעים תחת קרינת רנטגן ל15%- נוספים.
"האחריות לריבוי הבדיקות שמתבצעות כיום מוטלת הן על הרופאים והרפואה המתגוננת, והן על החולים, שדורשים במפורש את ביצוע הבדיקות," אומרת פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן וקרינה במכון גרטנר. "המצב חמור במיוחד בחולים עם מחלות כרוניות, שמוקרנים שוב ושוב.
"אין ספק שבדיקת סי-טי היא פרוצדורה אבחנתית טובה מאוד שיכולה גם להציל ממוות, אבל בחלק מהמקרים שכחו שהיא כרוכה ברמות גבוהות יחסית של קרינה, פי 200 עד 600 בהשוואה לצילום חזה רגיל.
"לאחרונה יש מחקרים שמדברים על עלייה בסרטן בגלל השימוש בסי-טי. אמנם תוספת הסיכון אינה גבוהה מאוד, ולעולם לא נדע איזה מקרה פרטי נוצר עקב החשיפה לקרינה, אבל השאיפה היא למנוע מקרים כאלו, ולכן יש להתייחס לנושא בזהירות רבה. יתרה מזאת, יש לנו היום הוכחות לכך שיש אנשים שרגישים יותר לקרינה מבחינה גנטית, ולכן רצוי שלא ייחשפו לקרינה כלל. הבעיה היא שכיום איננו יודעים לזהות אנשים כאלו."
ילדים רגישים במיוחד
אחת האוכלוסיות הרגישות ביותר לקרינה מייננת היא תינוקות וילדים. ילדים שאמותיהם עברו צילומי רנטגן במהלך ההריון נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח במהלך ילדותם סוגי סרטן שונים, ובראשם סרטן הדם. גם מבוגרים שטופלו בילדותם במינונים גבוהים של קרינה נגד מחלות מסוימות של סרטן, כגון לימפומה, עלולים לפתח בבגרותם סוגים אחרים של סרטן כתוצאה מהקרינה הזו.
הוועדה האמריקאית להשפעות קרינה מייננת בילדים קבעה כי ילדים מתחת לגיל 10 רגישים לקרינה כזו בעשרות אחוזים יותר בהשוואה לצעירים ומבוגרים. בשל תוחלת החיים הארוכה יותר שלהם, נזקי הקרינה המצטברים גדולים יותר אצלם בהשוואה למבוגרים.
המחקר שהטריד את דנה, אמו של התינוק שעבר שלוש בדיקות סי-טי בתוך כמה ימים, פורסם לאחרונה במגזין הרפואי היוקרתי 'לנסט,' ומצא קשר בין ריבוי בדיקות סי-טי של הראש המבוצעות בילדים לפני גיל העשרה, להתפתחות לוקמיה וגידולי מוח.
החוקרים עקבו אחר 176,578 ילדים במשך שני עשורים לאחר שנחשפו לקרינה. הם מצאו כי שתיים או שלוש בדיקות סי-טי של הראש שבוצעו לפני גיל 15 משלשות את הסיכון לסרטן המוח, וחמש-עשר בדיקות כאלה משלשות את הסיכון ללוקמיה (סרטן הדם.(
עד 21 צילומים לתינוק
למרות המידע המוצק על נזקי הקרינה, לא תמיד מקפידה המערכת הרפואית למזער את הסכנה. אחד המחקרים המטרידים ביותר בתחום הזה, שנערך בישראל, גילה כי פגים ותינוקות הנזקקים עם לידתם להערכה רפואית הכוללת צילומי רנטגן - נחשפים לקרינה מיותרת ומסוכנת.
החוקרים, בראשות פרופ' סדצקי וד"ר דוד בדר, מבית החולים בני ציון, בדקו את החשיפה לקרינת רנטגן לא מכוונת בחמש פגיות ברחבי הארץ במהלך חודש אחד. במחקר השתתפו 157 פגים ויילודים שנולדו בין השבוע ה24- לשבוע ה41- להריון, במשקלים שבין חצי קילו לארבעה קילו.
במהלך החודש שבו התקיים המחקר בוצעו בהם 500 צילומי רנטגן, רובם באזור החזה, 17% בבטן ו15%- משולבים לאזור החזה והבטן יחד. טווח הצילומים נע בחודש האחד שבו בוצע המחקר בין צילום אחד ל21- צילומים לתינוק.
עוד התברר כי ברוב המקרים הייתה חשיפה של איברים נוספים לקרינה, מלבד אלו שנדרשו לצילום. 85% מצילומי החזה כללו גם חשיפה לקרינה של כל אזור הבטן, 64% כללו גם חשיפה של אזור הירך ושל החזה העליון, ן62%- מצילומי הבטן והחזה כללו גם חשיפה של איזור הירך לקרינה.
ב7%- מצילומי החזה נכללו גם איברי המין של שני המינים, ובשליש מצילומי החזה והבטן נכללו גם האשכים, שרגישותם לקרינה גבוהה במיוחד. ב340- מתוך 500 בדיקות לא הניחו הטכנאים על התינוקות המצולמים סינרי עופרת, שאמורים להגן על חלקי הגוף שלא מצולמים מפני קרינה מיותרת, וגם לא הניחו סינרים כאלה על הפגים בעריסות הסמוכות.
עקב ממצאי המחקר הזה ובשל חשיבות הנושא, פירסם משרד הבריאות בשנת 2009 הנחיות הממליצות להמעיט בבדיקות רנטגן או סי-טי בילדים, להשתדל למצוא תחליף ולשקול את החלופות הקיימות לבדיקות שאינן כרוכות בקרינה. עוד הורה המשרד לנטר את מכשירי הרנטגן הקיימים ולוודא שהבדיקה מבוצעת תוך שימוש ברמת הקרינה המינימלית האפשרית, ולהקפיד על כיסוי האיברים הרגישים, בהם בלוטות התריס והמין, בסינר עופרת.
להקטין את מנת הקרינה
בשנת 2010 פירסם המשרד חוזר מנכ"ל בנושא הגנת המטופל מקרינה מייננת בחשיפה רפואית, שקבע כי על רופא להפנות את המטופל לתהליכי הדמיה או טיפול הכרוכים בחשיפה לקרינה מייננת תוך שקילה של ההצדקה לטיפול למול החלופות הקיימות לבדיקה. עוד נקבע כי על הצוותים הרפואיים להקטין ככל הנדרש את מנת הקרינה בזמן ההליך הרפואי, ולבחון את רמות הקרינה בכל הליך מול ההנחיות המקומיות או הבינלאומיות.
המשרד קבע עוד כי בבדיקות וטיפולים עתירי קרינה יש לתעד בתיקו של המטופל פרטים אשר יאפשרו להעריך את מנות הקרינה שאליהן נחשף.
הנחיות נוספות קובעות שיש להימנע מבדיקות סקר קרדיולוגיות הכרוכות בקרינה מייננת ולהעדיף תחליפים נטולי קרינה. עוד קבע המשרד כי אסור להכניס לארץ מכשיר עתיר קרינה בלי מונה גייגר שצמוד אליו, ושמכשירי סי-טי יצוידו בתוכנות חדישות שמאפשרות להקטין את מינון הקרינה הניתן לחולים בלי לפגוע באיכות התוצאות.
לפני חודשיים המליצה המועצה הלאומית לרפואה בקהילה של משרד הבריאות להפחית דרמטית את השימוש בבדיקות הדמיה לכאבי גב תחתון בישראל. על פי ההמלצות החדשות, אין לבצע בדיקות הדמיה כאלה בששת השבועות הראשונים לאחר הופעת הכאבים, אלא עקב אירוע חריף כמו תאונת דרכים או סימנים למחלה חמורה. יו"ר המועצה, ד"ר אמנון להד, קרא לרופאים לשקול את ביצוע הבדיקות ולאשר אותן רק במקרים בהן הדבר נחוץ ומוצדק.
במכון פרטי, בלי הפניה
"אין ספק שהמודעות לנושא הולכת וגדלה," אומרת פרופ' סדצקי, מחלוצות המלחמה בנזקי הקרינה בארץ. "אם פעם הייתי צריכה להילחם כדי להסביר למה לא צריך לבצע הרבה בדיקות סי-טי בילדים, היום אני כבר שומעת את זה מהרופאים בשטח. יש שיפור גדול מאוד בתחום, במיוחד בילדים. עם זאת, עדיין יש מכונים פרטיים שמבצעים בדיקות הכרוכות בחשיפה לקרינה מייננת אפילו ללא הפניה מרופא.
"במדינה שבה לא ניתן לקבל אנטיביוטיקה בלי מרשם, לא יעלה על הדעת שניתן לבצע בדיקות כאלה על דעת המטופל בלבד, ללא הנחיה מרופא."
חשוב להדגיש: למרות הסכנות הפוטנציאליות של השימוש בקרינה במינונים גבוהים, בדיקות ההדמיה המתוחכמות יצרו מהפך של ממש ביכולות האבחון והטיפול הרפואי, וביטלו כמעט לחלוטין את הצורך בניתוחים שנועדו לגלות פגיעות נסתרות מן העין, אשר היו בעבר שכיחים למדי, וכן בפרוצדורות פולשניות אחרות. יתרונות הבדיקות האלה, כאשר הן מתבצעות לפי הצורך ובהתאם לכללים, עולים בהרבה על הסיכון לסרטן.
"חשוב להימנע מפניקה בהקשר הזה," אומרת ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש אגף הטכנולוגיות במשרד הבריאות, "משום שהגענו לסיטואציה שבה אנשים חוששים לקחת את הילדים שלהם לבדיקות שחשיבותן גבוהה בהרבה מהסיכון הפוטנציאלי שכרוך בהן. השימוש בבדיקות עולה משום יש לנו כלים טובים יותר לאבחון ברפואה. זה לא דבר רע, להפך. קשה לתאר את הרפואה המודרנית בלי אמצעי האבחון הללו.
"הציבור צריך מצד אחד להיות מודע לנזקי הקרינה, ומצד אחר לא לפחד כשיש צורך אמיתי בביצוע בדיקות שכרוכות בקרינה כזו. צריך לדעת על הסכנות, לשאול את השאלות הנכונות (ראו מסגרת,( אבל לא לפחד מהבדיקות הנחוצות".
כך תימנעו מקרינה רפואית מיותרת
- שאלו את הרופא אם הפנה אתכם לבדיקות שיש בהן חשיפה לקרינה מייננת.
- בקשו ממנו לשתף אתכם בתהליך קבלת ההחלטות לגבי ביצוע הבדיקה, והתעקשו לדעת אם הבדיקה באמת חיונית.
- בקשו ממנו לשקול את הסיכונים בקרינה אל מול התועלת הפוטנציאלית בביצועה.
- שאלו אם ניתן להסתפק בבדיקה בעלת קרינה נמוכה, כמו צילום רנטגן, או בבדיקה שאינה כרוכה בקרינה כלל, כמו אולטרסאונד.
- אם אתם נזקקים לבדיקות הדמיה באופן שגרתי בשל מחלה כרונית, שאלו את הרופא אם ניתן להגדיל את מרווחי הזמן בין בדיקה לבדיקה.
- רשמו לעצמכם אילו בדיקות הדמיה עשיתם ומתי, כדי שתוכלו לעקוב אחר רמת הקרינה שנחשפתם אליה במהלך השנים.
- אל תיזמו ביצוע בדיקות עתירות קרינה כדי לוודא ש'הכל בסדר,' ואל תבצעו בדיקות כאלה על דעתך עצמכם.
עד כמה זה מסוכן?
צילום רנטגן חזה = שהות של שלושה ימים בשמש
צילום רנטגן עמוד שדרה, אגן ובטן = חמישה חודשי חשיפה לשמש
סי-טי חזה 400 = צילומי חזה 1,200 = ימים בשמש
לפנייה לכתב/ת 
