הים כמפלט? המדוזות אורליה ופילוריזה מחכות
את פילוריזה, קסיופאה ואורליה לא תרצו לפגוש בים. אבל לפני מספר שבועות הן הגיעו לביקור. "מדוזות אף פעם לא הדאיגו אותי", אומרים הישראלים שבחוף, בדקנו מה הקשר בין נוזלי הגוף לבין צריבת המדוזה וגם איזו מהן הכי צבעונית
רמי חיימוב (22) חי ונושם את הים ."זו מסורת משפחתית", הוא מסביר, "כשהייתי ילד אבא היה לוקח אותנו בשבתות. היינו פותחים שמשייה ומשחקים, אימא הכינה סנדוויצ'ים, היו ארטיקים". אך לצד הדברים היפים שבים, הוא נכווה גם מאלו הנעימים פחות. "אני לא זוכר את הפעם הראשונה שנצרבתי, כל פעם מבהיל מחדש. בתקופה שהים מוצף במדוזות אני לא נכנס למים. חברה שלי צוחקת עליי. אני מרגיש כאילו המים מלאים ברוק של מדוזות", הוא אומר בבהלה.
כתבות נוספות בסדרת "פותחים את הים":
כוכב ים: שמעון "ארטיק" לא הולך לשום מקום
חבורת גלאי המתכות בעקבות האוצר שאיבדנו בים
השמש שקעה, הגולשים תופסים גלים לאור זרקורים
הדייגים פותחים את הקיץ בבאסה: המים יבשים
נולדים כל יום מחדש: האנשים שבאים לים ב-5:00
"המדוזה הנפוצה ביותר בים התיכון היא החוטית הנודדת", מסביר אביב לוי, המנהל המדעי של פארק המצפה התת ימי באילת, "המקור שלה באוקיינוס ההודי
והיא הופיעה אצלנו רק לקראת סוף המאה השמונה עשרה, בעקבות פתיחת תעלת סואץ".
"המדוזות נעות עם הזרמים ומגיעות לאזורנו בדרך כלל בסוף יוני ועד אמצע ספטמבר", אומר לוי, "הצריבות שלהן לא נעימות. מדובר בקפסולות שמשחררות ארס כמנגנון הגנה. במקומות שבהם העור עדין יותר הצריבה מורגשת והפגיעה קשה יותר".
מרוב מדוזות לא רואים את הים
המומחים מסבירים שיש כמה סוגים של מדוזות, חלקן נפוצות באזורנו והאחרות פחות. כך למשל הקסיופאה, שנמצאת על הקרקע, נדירה בים התיכון ומצויה במפרץ אילת. הפילוריזה, שכינויה מדוזת "הסומבררו המקסיקנית" והיא יחסית נדירה בישראל.אחת אחרת היא המדוזה המצויה,שחיה בעיקר בים התיכון. ויש גם את האורליה, שצבעה סגול שקוף וארסה חלש מאוד.
בחוף תל אביב מצאנו מדוזה אחת מונחת בודדה על חוף הים. היחיד שמתעניין בה ומתקרב אליה הוא חורחה, הכלב של דניאל לייבוביץ'. שניהם מטיילים על החוף. "אנחנו הישראלים כבר רגילים, אבל הכלב סקרן", אומר לייבוביץ', "אני לא נותן לו לגעת כי אני פוחד שהוא ייעקץ. הוא עוד מסוגל לדחוף את האף שלו פנימה. קורה שנצרבים אבל זה עובר מהר".
"את הצריבה ניתן להקל על ידי שטיפה עם חומץ שמנטרל את תאי הארס", מסביר לוי, "אם יש שאריות של זרועות יש לגרד אותן עם חתיכת קרטון ואז לשטוף. אולם אם הפגיעה נרחבת יש לגשת לרופא".
ומה לא לעשות? "לא לשטוף את המקום עם מים חמים או מתוקים, דבר שמגביר את הסבל. אם אין חומץ בנמצא", מציע לוי, "שתן יכול לעזור למקום הפגוע, שכן רמת החמיצות דומה לזו של חומץ".
כשדנה (27) ויפית (29) קניאל, אחיות שבאו להתאוורר על החוף, שמעו על השיטה שמציע לוי הן הסתייגו מההצעה, "נראה לי שאני מעדיפה את הצריבה", אמרה יפית. "אמרו פשוט לשפשף טוב עם מי ים וזה אכן מקל קצת", הוסיפה דנה.
רני וגלית, זוג סטודנטים מירושלים, באו לבקר את אימא בתל אביב. "מובן שבנוסף לאימא יש גם מקום של כבוד לים", הם אומרים, "אנחנו אוהבים את ירושלים וגרים שם כבר שלוש שנים, אבל מתגעגעים לחוף בתל אביב", מסביר רני. "מדוזות אף פעם לא הדאיגו אותי, דווקא הוא יותר סובל מזה כי יש לו עור יותר רגיש", אמרה גלית בעוד רני נע באי נוחות. "זה לא הפריע לנו היום ליהנות מהמים, אין עדיין הצפה של מדוזות, עוד שבועיים כבר אי אפשר לדעת מה יהיה".