ללמוד מצרפת, כדי שלא יפילו עוד ראש ממשלה

השבוע נפל דבר בישראל. אחרי הכרעת הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניינו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, גוברת התחושה הקשה בציבור כי מישהו בפרקליטות הרחיק לכת בניצול העוצמה המצויה בידיו והצליח להוציא ממעגל העשייה הציבורית ראש ממשלה מכהן.

לא היה קורה דבר, לא לשלטון החוק, לא לדמוקרטיה הישראלית ולא להתנהלות התיקים נגד אולמרט, אם החקירות נגדו היו מוקפאות כל עוד הוא מכהן בתפקידו ונפתחות באופן רשמי עם סיום תפקידו. כך למשל, פרשת טלנסקי הייתה שיאו של מהלך לא שגרתי של הפרקליטות, שהוביל לפרשת ראשונטורס ושגרם לתחושות בציבור שהפרקליטות פועלת במטרה לגרום לכך שאולמרט יחדל מלכהן כראש ממשלה.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

הבן באברבנאל, ואני חי-מת / אברהם עמיחי (שם בדוי)

ברוך שפטרנו מבידודו של יגאל עמיר / זאב וינר

עדותו המוקדמת של משה טלנסקי בבית המשפט, על רקע הלחצים שהופעלו עליו, היא תופעה יוצאת דופן ובלתי שגרתית בעולם המשפט בכלל. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהליך נגד ראש ממשלה מכהן, שנאלץ להתמודד עם הליך משפטי בלתי רגיל בעודו בתפקיד הדורש ממנו למקד את כל כישוריו וכוחו.

תהיה הדעה אשר תהיה על ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, דבר אחד ברור: בתקופת כהונתו הקצרה לא היה לו רגע אחד של פנאי מחוקרים וחקירות. הוא נדרש להשיב לבדיקות שביצע מבקר המדינה או לחקירות של חוקרי משטרה ואחר כך להתמודד עם חומר הראיות שגובש לכתבי אישום שונים. החקירות התפרסו על פני תקופה ממושכת מאוד. נשגב מבינתי איך הוא יכול היה לתפקד כראש ממשלה באותה תקופה, שעה שנדרש להתכונן לחקירת משטרה, להתמודד עם חוקרים ולתת תשובות מספקות לשאלות ולחומרים שהוצגו בפניו.

במסגרת זו ובמהלך תקופת כהונתו נדרש "לבלות" זמן רב עם עורכי דינו, לגבש אסטרטגיית תגובה לחקירה ולהתכונן לסבב החקירות הבא. כל זאת בזמן שהחלטותיו מכריעות את גורל המדינה. ואצלנו, בניגוד לצרפת, ההחלטות הן הרות גורל.

פקיד לא יכול לשנות את רצון הבוחר

חשוב לזכור, בתקופת כהונתו של אולמרט התרחשו אירועים דרמטיים. מלחמות בצפון ובדרום, חטיפת החייל גלעד שליט, הפצצת מתקן גרעיני סודי בסוריה על פי מקורות זרים ועוד רבים אחרים. הזדמנות אקטואלית לדיון בסוגייה שמעסיקה את הישראלים, באה בדיוק עתה מצרפת. נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי, מצא עצמו לפני כמה ימים בסיטואציה המוכרת היטב בישראל: חוקרי משטרה פשטו על ביתו ועל משרדיו, במסגרת חקירת מימון לא-חוקי לכאורה של קמפיין הבחירות שלו לנשיאות בשנת 2007.

החקירה נפתחה עכשיו לא משום שהמידע הגיע למשטרה רק עכשיו. להיפך, החשדות ולפיהם המיליונרית ליליאן בטנקור, בעלת חברת הקוסמטיקה "לוריאל", העבירה לסרקוזי, באמצעות גורם מקורב, כסף מזומן במעטפות לקמפיין שלו, כבר עלו לפני חודשים רבים. ואולם, בצרפת לא חוקרים נשיא מכהן. אחרי שסרקוזי נפרד מכס הנשיאות בחודש מאי, נפלה החסינות ועתה, הוא יכול להיחקר ככל אדם. ברור שאם יימצא בסיס לחשדות, ניתן יהיה להעמידו גם לדין. כמובן שהכלל הזה אינו תקף כאשר קיימים חשדות כבדים נגד נושא משרה בכיר מכהן, על מעשה או מעורבות בפשע חמור שלא ניתן לעבור עליו לסדר היום כמו רצח, אונס, או עבירות פליליות קשות.

במקרה של אולמרט, ידיעה על מימון כפול בנסיעות לחו"ל, גם אם יש בה היבט פלילי, עדיין נופלת בגדר החשדות שאפשר לחקור בסיום כהונתו, ולא במהלכה. המודל הצרפתי, הראוי גם ראוי לאימוץ בארצנו, התמודד בדיוק עם סוגיות שבהן נחשד וגם הואשם אולמרט בהמשך, וניתן להגדירן כעבירות הקשורות או נובעות מפעילות ציבורית.

את מה שהבינו בצרפת מזמן, מתקשים לעכל בישראל. ראש ממשלה נבחר על-ידי הציבור והוא זה שרשאי להדיחו בדרכים דמוקרטיות. אין בחירה חשובה מזו של ראש הממשלה. התערבות של גורם פקידותי, בכיר ככל שיהיה, ברצון הבוחר ראוי שתיעשה במקרים נדירים ביותר שלא התקיימו בתיק הזה. כנראה שיידרשו גם לנו 220 שנים חירות, שוויון ואחווה על מנת שנפנים זאת גם אנו.

עו"ד יהושע רזניק,  לשעבר המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שותף-מייסד במשרד עו"ד רזניק, סרטל, סהראי.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il