הסינדרלה מפרדס כץ: סיפורו של אריק זאבי
כנגד כל הסיכויים. סיפורו של מדליסט הארד מאתונה אריק זאבי (35) שמוכיח - אין דבר העומד בפני הרצון
הדמעות העצובות שהזיל אריק זאבי באולם החימום שבאוניברסיטת הטכנולוגיה והמדע בבייג'ינג', האכסניה שריכזה אליה את הטורניר האולימפי בג'ודו לפני ארבע שנים בסין, היו גם פרשת דרכים עבור הג'ודוקא, במיוחד אחרי שהתקשורת התרכזה סביבו וחיכתה שאולי יודיע על פרישה.
- לונדון 2012 -
העמוד האולימפי של ynet ספורט
אלא שבדיוק כמו עוף החול, הנער מקריית הרצוג (או מי שמחפש בכל זאת שם סקסי יותר - סינדרלה משכונת פרדס כץ המרוחקת ממנה כמה רחובות בלבד) הפך רק לפני מספר שבועות בסיומו של קאמבק מדהים לאלוף אירופה המבוגר ביותר, אחרי שזכה בתחרות היבשתית נגד כל הסיכויים.
עבור זאבי מדובר ככל הנראה בתחרות הפרישה בקריירה המפוארת שלו, שכוללת מדליה אולימפית, שמונה מדליות באליפויות אירופה ומדליה באליפות העולם,
רזומה שאין לאף ישראלי אחר. אם יזכה, אולי הוא עוד ירצה להתחרות בפריז, אבל זו תהיה ההזדמנות האחרונה של כולנו לעקוב אחרי אחד משני הספורטאים הגדולים אי פעם של ישראל, אם ניקח בחשבון את גל פרידמן.
אילולא התעקשות סתמית, היציאה של זאבי ביום חמישי ללונדון הייתה מהווה עבורו אולימפיאדה חמישית. כשהוא היה רק בן 19, החליטו להשאיר אותו בבית ולא להוציא אותו לאטלנטה 1996. ארבע שנים לאחר מכן הוא הפסיד בקרב על מדליית הארד בסידני, במה שהפך לחלק מסמינר 'איך לא שופטים'. לאתונה הוא כבר הגיע כסגן המלך, אחרי היפני אינוי.
הוא נהנה מיום טוב, עם פאשלה של חוסר ריכוז מול היריב הקוריאני, וזה הספיק לו למדליית הארד, כולל הרגע המרגש ביותר בקריירה שלו, כשמאות ישראלים שהגיעו במיוחד ליוון ליום הקרבות שלו, השמיעו ספונטנית את התקווה.
חגיגה אולימפית ב-ynet ספורט:
לבייג'ינג הוא כבר לא הגיע כפייבוריט מובהק, גם בגלל פציעות טורדניות בכתף. הוא נוצח בשני קרבות, ניצח קרב אחד והחל לבכות. עוד לפני שעלה על הטיסה חזרה לארץ, הוא שמע את דברי הסיכום המרגיזים של יו"ר הועד האולימפי צבי ורשביאק בכפר האולימפי בסין, כשחלקם המהותי כווון אליו.
ורשביאק דיבר על ספורטאים שבעים שנהנו מכספים רבים ולא עשו את העבודה בסין. זאבי, אחד שגדל בתרבות שונה, ענווה יותר, משפחה מדהימה שגדלה בשניים וחצי חדרים, לא הגיב, השאיר את הבמה לאחים ורשביאק. היחס של הוועד
האולימפי והתחושה שהגיעה מהם, מלבד אולי גילי לוסטיג שבתוכו עוד האמין כי זאבי יכול לעשות את זה, גרמה למתיחות בין הצדדים. זאבי פתאום לא קיבל יריב אימונים, פיזיותרפיסט, בקיצור לא ממש נספר על ידם.
למזלו, יש לו את נותנת החסות, שהאמינה בו מתחילת הדרך ובחרה למרות כל ההערכות הסקפטיות לא להשאיר את זאבי מאחור. הספונסרית נתנה לו את התמיכה הכלכלית שבלעדיה הוא לא יכול היה לחיות עם משפחה בת ארבע נפשות בתמורה ל-5,000 שקלים בלבד.
מי שהכי האמין בזאבי היה הג'ודוקא עצמו והסביבה הקרובה שלו, גם אם הוא יצא מאור הזרקורים. גילוי נאות, גדלתי עם זאבי מגיל חמש, בין היתר התחלנו יחדיו את הג'ודו במתנ"ס מחניק בקריית הרצוג, תחת הדרכתו של רמז ממיסטבלוב הצעיר. זאבי היה ווינר מהרגע הראשון, החל ממשחקי הכדור מחוץ לאולם הג'ודו ועד הפיכתו בגיל 16 לאלוף ישראל לבוגרים הצעיר ביותר.
זאבי קיבל את התמיכה המנטלית בעיקר מסביבתו הקרובה, תוך נטרול אלמנטים מפריעים בדרך. השינוי המקצועי הגיע לאחר שהחליט להחליף לפני כשנה את מאמנו אלכס אשכנזי.
אשכנזי היה זה שבין היתר קידם את זאבי מקצועית, ליווה אותו בשתי האולימפיאדות האחרונות, אבל זאבי היה חייב שינוי אווירה. אשכנזי ברמה
האנושית פחות מכיל, יותר אשף טכניקה, לעומתו המחליף שני הרשקו הצליח לשלב את שני הדברים והקפיץ את זאבי בצורה ניכרת.
זאבי גם הצליח להתגבר על הפציעות במרפק, חזר להיות מהיר יחסית לקטגוריית המשקל שלו, הכניס תרגילים חדשים לארסנל, ובעיקר הרגיש בטוח וטוב עם הג'ודו שלו. זאבי הוכיח בטורנירים בטוקיו ובמוסקבה שהוא יכול לנצח בכל תחרות, למרות שעדיין יש לו שני יריבים שקשה להם מאוד להצליח מולם: היפני סוזוקי וההולנדי חרול.
ההצלחות המקצועיות של זאבי הכניסו אותו להיות מדורג במקום השביעי בעולם. המשמעות העיקרית לקראת ההגרלה שתפורסם בעוד שישה ימים בלונדון היא שבשני הקרבות הראשונים הוא יפגוש יריבים בלתי מדורגים ויחד עם זאת זה יכול להיות היריב המצרי שהפך לגיבור בקהיר אחרי שניצח את זאבי באחת התחרויות האחרונות ולא לחץ את ידו.
מצד שני, המוטו של זאבי, שעשוי לפגוש את חרול או סוזוקי בסיבובים המתקדמים הוא שאם יש רצון לזכות במדליה, לא משנה מתי, הוא צריך לעבור כל יריב כולל היפני וההולנדי.
זאבי הוא זקן הספורטאים במשלחת הנוכחית. ספורטאים רבים מבקשים ממנו טיפים והוא בינתיים מסתובב עם מצלמת וידאו אישית שמתעדת כל רגע, אולי זה יניב סרט דוקומנטרי או סתם מזכרת.
תרשמו לעצמכם ביומנים, ה-2 באוגוסט, זאבי עולה על המזרן באקסל של לונדון וינסה לפרוש עם טעם אדיר שאף ג'ודוקא ישראלי אחר לא עשה, זכיה שניה במדליה אולימפית.
לפנייה לכתב/ת 
