אין החלטות תקציב - "הפוליטיקה רעועה"
באוצר הופתעו לשמוע הבוקר, על כוונת ראש הממשלה לקצץ 650 מיליון שקל בתקציב המדינה ולהעלות את המס על סיגריות ואלכוהול. לדברי גורם במשרד האוצר, מזה יותר מחודש לא נערכה ישיבה רצינית אחת עם נציגי משרד ראש הממשלה. "המפה הפוליטית כזו רעועה שאין לך מושג מה יקרה"
עבודת המטה הוכנה ופקידי האוצר יכולים להציג לראש הממשלה את כל החלופות ולהצביע על משמעויותיהן. אך הממשלה נדרשת לקבל החלטות חשובות, כואבות ולא תמיד פופולריות. היעדר הוודאות הפוליטית הופך את קבלת ההחלטות הללו לבלתי אפשרית.
באוצר הופתעו לשמוע הבוקר, על כוונת ראש הממשלה לקצץ 650 מיליון שקל בתקציב המדינה ולהעלות את המס על סיגריות ואלכוהול. לדברי גורם במשרד האוצר, מזה יותר מחודש לא נערכה ישיבה רצינית אחת בין נציגי משרד ראש הממשלה לשר האוצר ולפקידיו. "כלום לא קורה" הוא אומר. "האוצר קופא על שמריו. המפה הפוליטית כזו רעועה שאין לך מושג מה יקרה".
שעון החול שלנו אוזל
ובינתיים, שעון החול של המשק הישראלי אוזל. החלטות חשובות בנוגע לתקציב המדינה ומערכת המסים חייבות להתקבל. נכון לסוף חודש יוני, הגירעון המצטבר בקופת המדינה גדל ליותר מ-33 מיליארד שקל, המהווים כ-3.7% מהתוצר המשקי הגולמי (תמ"ג).
הגירעון גדל בעיקר בגלל החוסר החמור בכסף מגביית מסים. מאז תחילת 2012 גבתה המדינה כ-109 מיליארד שקל במסים ועל פי המתווה השנתי, חסרים 11.3 מיליארד שקל כדי לעמוד ביעדי הגבייה שעל פיהם הוכן תקציב המדינה.
משמעות הנתון הזה הוא שהממשלה חייבת להחליט אילו מסים היא מתכוונת להעלות ונגיד בנק ישראל כבר האיץ בה לעשות כן עוד במרס האחרון. ללא העלאת מסים לא ניתן יהיה לגשר על הפער בין הוצאות הממשלה לגביית המסים בפועל.
היקף הגבייה הנמוך נובע בעיקר מהירידה בהיקף הפעילות הכלכלית בישראל בשנה האחרונה. כאשר הפעילות הכלכלית נחלשת, העוגה קטנה. אם הממשלה לא מגדילה את עובי הפרוסה שהיא חותכת מאותה עוגה, היא נשארת ללא כסף לממן את פעולותיה.
כל הגופים הרלוונטיים כבר הורידו השנה את תחזית הצמיחה שלהם למשק הישראלי ועל פי האומדן האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) נמדדה צמיחה של 2.7% בלבד ברבעון הראשון של השנה. בכך יורדת הצמיחה במשק לרמות שנראו באמצע 2009, תקופה שבה המשק זה עתה יצא מהמיתון שבא בעקבות המשבר הפיננסי העולמי.
התמונה לא ורודה
בתחום ההוצאות התמונה גם כן אינה ורודה. עוד בתחילת השנה הזהיר בנק ישראל את הממשלה כי התחייבויותיה הכספיות גדלו מעבר למסגרת הקבועה בחוק וכי נוצר פער של 6.4 מיליארד שקל שעליו יש לכסות באמצעות קיצוצים בתקציב. הפער נוצר בגלל הסכמי השכר שנחתמו בין המדינה לבין הרופאים וההסתדרות ובגלל תוספות ניכרות שניתנו למשרד הביטחון.
הנתונים העדכניים אכן מלמדים על כך שתקציב 2012 חורג מהמסגרות. עלייה של 7.5% בהוצאות הממשלה נרשמה עד כה, כאשר בתקציב המקורי תוכנן גידול של 4.9% בלבד בין הוצאות 2011 להוצאות 2012.
בשלב מתקדם זה של השנה, העבודה על תקציב 2013 כבר הייתה אמורה להיות בעיצומה והחלטות משמעותיות היו אמורות להתקבל. עם זאת, כל שהוחלט עד כה, הוא להגדיל את יעד הגירעון של ממשלת ישראל לשנה הבאה מ-1.5% ל-3%.
צעד זה זכה לביקורת קשה בשל העובדה שגם היום הממשלה מחטיאה פעם אחר פעם את היעד וצוברת גירעון גבוה יותר ממה שתכננה, אך נוכח הקיפאון המוחלט ששורר בכל הגזרות האחרות, מדובר בנקודת אור. זו לכל הפחות החלטה. נכון לעתה, נראה כי זו ההחלטה המשמעותית היחידה שתתקבל השנה ובמשרד האוצר ימשיכו "לשבת על הציוד" ולחכות להתפתחויות הפוליטיות.
לפנייה לכתב/ת 
