משפטנים ורואי חשבון חרדים מחפשים עבודה
לא מעט חרדים מסיימים תואר בקמפוס החרדי בקרית אונו ומנסים להשתלב בשוק העבודה. בוגר הקמפוס: "ישנו ביקוש לא מבוטל להכשרה מקצועית איכותית במגזר החרדי". אך יש גם קולות אחרים: "קשה לחיות ככה, לדעת שאת תותחית ומסיימת תואר בהצטיינות - אבל אחר כך אף אחד לא מסתכל לכיוון שלך"
- חרדים יכולים לחתום אבטלה - לא לעבוד
- הבנקים סימנו את היעד הבא: הציבור החרדי
אבל, מסתבר שלא כל הבוגרים מוצאים עבודה בקלות וישנם לא מעט מכשולים העומדים בדרכם, כפי שהם עצמם מספרים. "קשה לחיות ככה לדעת שאת תותחית ומסיימת תואר בהצטיינות - אבל אחר כך אף אחד לא מסתכל לכיוון שלך", אומרת אחת הסטודנטיות. "רק 8 סטודנטים מצאו התמחות, מתוך 120", אמר סטודנט אחר.
סבסוד שליש בשכר הלימוד ועוד מלגות
הקמפוס הוקם לפני יותר מעשור כחלק ממיתוגו של המוסד כבעל מודעות ואקטיביזם חברתי במדינה. למעשה, הקמפוס כלל לא יושב בקרית אונו, אלא מדובר בקמפוס נפרד שהוקם באור יהודה ובו ישנם ימי לימוד לגברים ולנשים בנפרד. לפני כשנתיים התרחב הקמפוס גם לירושלים לגן הטכנולוגי, סמוך לקניון מלחה, שם מפעילה הקריה את השלוחה הירושלמית של הקמפוס החרדי.
מספר הסטודנטים החרדים כיום עומד על כ-2,500 סטודנטים: 1,400 גברים ו-1,100 נשים ועד כה הקמפוס החרדי מתהדר בלא פחות מ 1965 בוגרים
תנאי הקבלה שונים ובאים לקראת הסטודנטים. המכללה מעניקה פתרונות גם למי שאין בידיו תעודת בגרות על ידי מכינה חצי שנתית המלמדת המיישרת קו לימודי, במקצועות שאליהם הסטודנט כמעט ולא נחשף, כדוגמת מתמטיקה ואנגלית.
מעבר לשכר הלימוד המסובסד ישנן שלוש קרנות מרכזיות התומכות בסטודנטים החרדים, אך הזכאות לקבלת מלגה שכזו אינה אוטומטית ומצריכה עמידה בקריטריונים ברורים. קרן קמח הירושלמית מעניקה מלגות לגברים, וקרנות מרמנט וטלדור של משרד החינוך מעניקה מלגות בעיקר על בסיס סוציואקונומי.
השלאגרים: משפטים וראיית חשבון
הבחירה במקצועות הלימוד - שהם כאמור משפטים, ראיית חשבון וניהול - לא נולדה במקרה. מדובר במקצועות חופשיים שרבים במגזר החרדי, בעיקר גברים, מעוניינים בהם בכדי לשלב עם התעסקותם המקצועית גם לימוד תורה יומיומי.
עו"ד עמיאל קסטוריאנו, בוגר הקמפוס החרדי שעובד כעו"ד עצמאי מזה כשנה, ממשיך ללמוד בכולל "עטרת חכמים" בחולון. "זה מאוד מסייע לחרדים ושומרי התורה והמצוות שהחליטו לנסות ולהשתלב בשוק העבודה", הוא אומר.
"היות שמדובר באווירה רוחנית השומרת על כללי הצניעות , הדבר מאפשר לציבור החרדי ושומר המצוות, להשיג את הכלים המתאימים להשתלב בשוק העבודה", אומר קסטוריאנו.
"מכך עולה שהדברים הם אינם כפי שמצטיירים בתקשורת הכללית. ישנו ביקוש לא מבוטל להכשרה מקצועית איכותית במגזר החרדי", הוא אומר.
"כל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון"
"אין כלל ספק בכך שלקיומו של עולם מתוקן מחויבים הם בני האדם לעמול לפרנסתם", אומר רו"ח שלום ויזנר, בעל משרד עצמאי לחשבונאות ופיננסים המתגורר באלעד. "לגברים הנשואים שבינינו קיימת אף מחויבות חוזית לכך בינם לבין משפחתם בשטר הכתובה. נחיצות עמל הפרנסה ברורה לכולנו בהיבט הגשמי וברורה גם ליודעי התורה בהיבט הרוחני", הוא אומר.
לדברי ויזנר עוד במקורות הדברים נאמרו. המשנה כתבה כי "כל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" וגם הגמרה וספרי החכמים טענו זאת.
לדבריו, הסיבה לכך שבכל זאת חרדים רבים אינם עמלים לפרנסתם, נעוצה במעין הוראת שעה, שכן "התעצמו הסכנות הרוחניות ביציאה לעבודה כשהעיקרית שבהן היא השקפתית". לדבריו: "בעוד הציבור החילוני רואה את ההשכלה המקצועית ככלי חינוכי ואת ההישג המקצועי כמטרה סופית נעלה, הציבור הדתי והחרדי רואה את ההשכלה המקצועית ואת ההישג המקצועי כאמצעי בלבד להשגת המטרה הסופית והתכליתית של האדם והיא לימוד התורה ותיקון המידות".
לא מדובר ביוזמה של השיח הפוליטי העכשווי
"זה לא משהו שנולד משיחות הבונטון העכשיות", אומר רנן הרטמן, מייסד ומנכ"ל הקריה האקדמית בקרית אונו. "חלק מתפיסת האקדמיה שלנו היא שינוי פני חברה".
"אנו רוצים שהציבור החרדי יישאר חרדי ויוכל לכלכל עצמו, ולא ישען על המדינה" אומר הרטמן. "כל מהלך שאומר בא תהיה כמוני –דינו להיכשל. הדרך היחידה לקדם משהו היא ליצור שיח בין שווים, בו מקבלים את השונה. מקבלים את החרדי כחרדי ואת הערבי כערבי. והם אותנו כישראלים חילוניים", אומר הרטמן.
התופעה מתפשטת: בקרוב חרדים בנתניה
גם המכללה האקדמית נתניה החלה לפעול לקידום ההשכלה במגזר החרדי. "לאחרונה אושר לנו ע"י המל"ג לפתוח תכניות המיועדות לאוכלוסייה החרדית בתחומי שוק ההון, בנקאות ומדעי ההתנהגות", אמר פרופ' צבי ארד, נשיא המכללה האקדמית נתניה. "מרגע האישור אנו פועלים במרץ להקמת מכינה מתאימה לצרכי המגזר אשר תכין את התלמידים ללימודים אקדמיים באופן אופטימלי".
"במקביל, אנו פועלים יחד עם הבנקים וחברות הביטוח במטרה לשלב את הבוגרים החרדיים העתידים לבוא בשוק העבודה באופן מידי. הנגשת האקדמיה למגזר החרדי צריכה להיות בראש סדר העדיפויות המדיני, שכן שילוב של החרדים בשוק העבודה יפחית את נטל המיסים, יביא לצמיחה ושגשוג בכלכלה הישראלית ויתרום רבות לביטחון המדינה", אמר ארד.
"יתרה מכך, שילוב החרדים באקדמיה עשוי לתרום מעל הכל לאוכלוסייה החרדית עצמה ולפתוח צוהר להשתלבותם בחברה הישראלית בכל תחומי החיים", סיכם פרופ' ארד את דבריו.
"במקום להאשים את האוכלוסייה החרדית בחולי, שרובם ככולם הם פרי באושים של מדיניות כלכלית וחברתית שגויה, יחליפו קובעי המדיניות דיסקט ויחלו לעסוק בעידוד לימודיהם הגבוהים של החרדים זאת, כאמצעי ראשון במעלה להשתלבותה של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. ראוי שהמדינה תתחיל לתת את חלקה במימון לימודיהם האקדמיים של החרדים הזקוקים בהמוניהם למלגות ולא תשאיר זאת לקריה האקדמית לבדה", סיכם פרופ' ירון זליכה, דיקן הפקולטה למינהל עסקים וראש החוג לחשבונאות בקריה.
לפנייה לכתב/ת 
