משפחת סימפסון ואפיית פיצות. יום בחיי צעיר סורי
הוא איבד את עבודתו כשהמרידה פרצה ומאז מנסה לשמור על מידה של שפיות בין הפגזה להפגזה של צבא אסד. "אל הגדול", בלוגר צעיר מחומס, מתאר ברשת את שגרת חייו: צופה בסרטים, מבשל, מאזין לפינק פלויד וכותב שירים על יקירים שנהרגו
"אני אדם גדול ואוהב לבשל ולאפות. מאז שאיבדתי את עבודתי לפני יותר משנה, וכשכאן אין מה לעשות יותר מדי, אני מעסיק את עצמי באפייה. למעשה, הכנתי השנה יותר פיצות ועוגיות מאשר הכנתי בשלוש השנים האחרונות" / "אל הגדול"
עוד חדשות בעולם :
- המצרים שידרו סדרות, ישראל דיווחה על הפיגוע
- מושיע כלכלי או מעלים מס. מי אתה מיט רומני?
- כשהוא אומר לא, למה הוא מתכוון. 'מר נְייֶט' הרוסי
- נינג'ה צמחוני: חותך פירות בהשלכת קלפים. צפו
מדי יום מתוודע העולם לזוועות חדשות מסוריה - הפגזת אזורים מאוכלסים בארטילריה ומטוסי קרב, טבח בחפים מפשע, הוצאות להורג אכזריות ולאחר מכן הלוויות המוניות. אולם לעתים רחוקות שומעים את סיפוריהם האישיים של האנשים שספונים בבתיהם מחשש לחייהם או סתם כי אין להם תעסוקה בגלל המצב הביטחוני-חברתי הרעוע. העיתון הבריטי "דיילי מייל" הביא אתמול (יום ב') את סיפורו של צעיר סורי מהעיר חומס שמכנה את עצמו "אל הגדול".
"אל הגדול" החליט לחשוף באינטרנט את שגרת יומו בביתו בעוד כוחותיו של בשאר אסד מנהלים ברחובות קרבות עם המורדים ומפגיזים שכונות. לדבריו, הוא הפך לאופה מעולה מאז שאיבד את עבודתו לפני 17 חודשים, אז פרצה ההתקוממות העממית נגד המשטר בדמשק.
וכשהוא לא אופה או מבשל, "אל הגדול" מנסה לשמור על תחושה של נורמליות ושפיות. כיצד הוא עושה זאת? מאזין בסמארטפון ללהקה האמריקנית Nine Inch Nails וצופה שוב ושוב בפרקים של סדרת הטלוויזיה המונפשת "משפחת סימפסון".
במקרים נדירים שבהם יש לו בבית חיבור לאינטרנט, "אל הגדול" מפרסם את מחשבותיו, תקוותיו ופחדיו כדי שהעולם יתוודע אליהם. "מחשבות ורגשות של לוחם חופש סורי" - כך נקרא הבלוג של הצעיר שחוסה בביתו.
להבדיל מבלוגים אחרים שבהם מופיעים מדי יום תמונות של ילדים שהוצאו להורג, חיילים פצועים ובניינים הרוסים, הבלוג של "אל הגדול" מבקש לשקף את שגרת היום יום של חייו שבה הוא צופה בסרטים, מבשל ועומד בתור ללחם.
"כולכם נראים אותו הדבר. אתם כלום"
עם זאת, אין לטעות באווירה החיצונית שסובבת את ביתו של הצעיר הסורי - הקרבות העזים, הפגזות הצבא הסורי והחיילים שפושטים על בתים זימנו ל"אל הגדול" לא מעט רגעי "ברח על נפשך" ולעתים הוא אף נקלע לתוך חילופי אש והיה קרוב למות. וכשקולות הפגזים מרעידים את ביתו, הוא מנסה לשמור על שפיות וכותב שירים על יקיריו שאיבדו את חייהם.על חברו שנהרג בחילופי אש ברחוב הוא כתב שיר שבו נשמעים מחשבותיהם של רוצחי חברו: "לא אכפת לנו אם אתה צעיר או זקן, לא אכפת לנו אם אתה קטן או גדול, לא אכפת לנו אם אתה שחור או לבן, עני או עשיר. כולכם נראים בעינינו אותו הדבר, כולכם. אתם כלום".
"אנחנו נמצאים במצב שבו כבר לא אכפת לנו יותר מכלום. אנחנו מדוכאים רוב הזמן ורבים זה עם זה", כתב "אל הגדול" באחד הפוסטים שלו. "אין חיבור לטלפון, אין חשמל, אין אוכל, אין שירותים - ויש התקפה אכזרית שלא תיאמן על העיר".
"ההפגזות, היריות, המעצרים, המרדפים. קולות ההפגזות והיריות נשמעים כמו בכל יום אחר", הוא כותב ומספר שהוא מטביע את יגונו בהאזנה לפינק פלויד, לד זפלין, נירוונה ואת אחד משיריו האהובים ביותר - The End של להקת הדלתות.
לפנייה לכתב/ת 
