מבקשים מאיתנו לחסוך חשמל, ומה עם הבוס?

החשש מהפסקות חשמל יזומות והקמפיין הקורא לצרכנים לסייע בהתמודדות עם "בצורת החשמל ", מעידים על מצב ההישרדות אליו הגענו בתחום. אך נוסף על משקי הבית שנקראים לחסוך, קיים אפיק חיסכון מהותי - במקומות העבודה.

בצורת חשמל - כתבות אחרונות:

• בגלל תקלות: הפסקות חשמל במקומות שונים
• חברת החשמל: בלי 3 מיליארד לא נעבור את הקיץ
• ראש מינהל החשמל: עד סוף העשור נהיה בסדר
• מזגן חסכוני: בתוך כמה זמן תחזירו את ההשקעה?
  

מרכיב נכבד מהוצאות של חברות ובתי עסק כיום, מוקדש לסעיף האנרגיה. כך למשל, עד 25% מעלויות היצור של מפעל שייכות לאנרגיה. בתי חולים אף מוציאים יותר על אנרגיה מאשר על תרופות, כך שתהליך להתייעלות בצריכת האנרגיה במגזר זה יכולה ממש להציל חיים ולהפנות תקציבים לתחומים חשובים יותר.

ארגונים המעוניינים להתחיל בתהליך התייעלות אנרגטית צריכים להתקין מערכות שונות לאוטומציה ושליטה. חלק מהותי הוא התקנת מערכת בקרה פשוטה לתכנון ותחזוקה, שתסייע בצמצום צריכת האנרגיה, הפחתת רמות הפליטה ואספקת נתונים מדויקים.

עם זאת, הטענות בדבר הוצאות כספיות גדולות שיאפשרו את החיסכון - אינן מדויקות: העלות לביטול הצורך בקוט"ש חשמל אחד, נמוכה ב-60% מעלות הייצור של אותו קוט"ש. בנוסף, מדובר בהשקעה שמחזירה את עצמה בתוך שנתיים עד שלוש שנים. כמו כן, החיסכון האנרגטי של הצרכן, מתבטא בחיסכון גדול יותר מצדו של ספק האנרגיה - על כל יחידת אנרגיה אחת שנחסכת, נחסכות שלוש יחידות אנרגיה בתחנת הכוח.

איך עושים את זה?

1. ניטור ומדידה רציפה של צריכת האנרגיה: חשמל, דלק, מים ואוויר של כל הצרכנים, באמצעות התקנת מונים.

2. ביצוע סקר לחיסכון, הבוחן את הפוטנציאל להתייעלות אנרגטית. כולל מדידות כמו צריכת אנרגיה בכל אחת מהמערכות, מדידת טמפרטורה ולחות, רמות האור, רמות אוורור ועוד. לאחר מכן מתורגמות מסקנות הסקר לידע מעשי ולהצעת פתרונות להתייעלות.

3. ביצוע הפרויקט: החלפת מערכות בזבניות ובקרה על השינויים.

4. מדידת החיסכון באופן רציף על מנת לשמור עליו ולאתר מקומות נוספים לחיסכון.

מערכות חיסכון אנרגיה

בשלב ביצוע הפרויקט, ניתן להתקין מערכות שונות לחיסכון באנרגיה:

מערכות אוטומטיות להשבתת מיזוג ותאורה ללא צורך: מערכות חישה, התלויות בנוכחות אדם וברמת ההארה הטבעית, מסוגלות להפסיק בצורה אוטומטית את המיזוג והתאורה כאשר אין נוכחות אדם, או להפסיק רק את התאורה בזמן של אור טבעי מספק. באופן זה החיסכון בצריכת האנרגיה יכול להגיע עד ל-30%.

מערכות בקרת מבנה - אחראיות על תזמון ומשטרי העבודה של כל מערכות המבנה על מנת שיפעלו בצורה מיטבית בהתאם לצורך. מערכת זו תשלוט על מערכות המיזוג, התאורה האוורור, משאבות וקירור. כך למשל, מערכת בקרה זו תשמור על טמפרטורה קבועה של 24-25 מעלות בקיץ ו-19 מעלות בחורף בתוך החלל הממוזג או מחומם. עליה או ירידה של מעלה, לפי עונות השנה, מאפשרת לחסוך 5% מהוצאות האנרגיה.

במפעלים עם מפוחים ומשאבות ניתן להתקין מערכות בקרה המתאימות את תפוקת המנוע לדרישות בפועל. התאמה זו יכולה לחסוך עד 50% מהוצאות האנרגיה.

החלפת מערכות בזבזניות למערכות יעילות יותר:

• החלפת מזגנים ישנים בעלי מקדם יעילות (COP) נמוך במזגנים חדישים יעילים הרבה יותר תאפשר לחסוך משמעותית בצריכת החשמל של המזגנים.
  

• החלפת תאורה לתאורה חסכנית, תצמצם עד 40% מהוצאות האנרגיה.
  

מפסק לכיבוי מכשירים שאינם בשימוש - כיבוי כללי של כל המחשבים והמסכים בסוף כל יום עבודה, באמצעות מפסק פשוט המתזמן בכל יום הפסקה כללית.

החזר השקעה בשנתיים שלוש

כאמור, מגוון הפתרונות להטמעת תהליך של חסכון באנרגיה הוא גדול ומשתנה מבית עסק אחד למשנהו. משום כך, גם טווח העלויות משתנות - בהתאם לגודל המערכות, סוגי ההתקנה, גיל המיתקן ושעות הפעילות של בית העסק לכל בית עסק משתנה בהתאם.

אך לשם המחשה ניקח בניין משרדים ממוצע בעל 4-3 קומות, המשלם חשבון חשמל של 500 אלף שקל בשנה. בשלב הראשון מומלץ לבצע סקר בסיוע חברות שמתמחות בהתייעלות אנרגטית, בעלות ממוצעת של כ-10 אלף שקל.

בשלב הבא כדאי ליישם פתרונות שאינם עולים כלל, כמו עדכון ערכי סף מתאימים במערכות השונות - טמפרטורות למשל, וכן הגברת המודעות לחיסכון אנרגיה בקרב העובדים בארגון. 

בהמשך אפשר להשקיע במערכות פשוטות יחסית של כיבוי והדלקה בהתאם לשעות העבודה. כאן העלויות נעות בין 2,000 שקל לכ-6,000 שקל בממוצע. נוסיף לכך הטמעת מערכות בקרה לשליטה על המפוחים והמשאבות במתקני מיזוג האוויר והחימום המרכזיים במבנה, שיתבטאו בכ-30-20 אלף שקל נוספים.

לאחר מכן מומלץ להשקיע במערכות חישה שמזהות נוכחות ואור טבעי בחללים ומדליקות ומכבות את החשמל בהתאם. כן מומלץ להשקיע במערכות בקרת מבנה, שחוסכות משמעותית בתאורה ומיזוג אוויר. כאן ההשקעה יכולה להגיע עד ל-120 אלף שקל.

להשלמת תהליך החיסכון, יש להוסיף מערכות ניטור ומדידת אנרגיה, שיגלו כמה נחסך בפועל ויאפשרו למצוא מקומות נוספים להתייעלות בבית העסק. כאן המחירים עשויים לנוע בין כ-10 אלף ל-30 אלף שקל ואף למעלה מזה, לניטור מירבי.

אם ניישם את כלל הפתרונות המוצעים, סך ההשקעה במערכות אלו יכולה להגיע לכ-180 אלף שקל, שיאפשרו חיסכון של עד 20% מכלל צריכת האנרגיה במבנה. זמן החזר ההשקעה קצר ועומדים על כשנתיים-שלוש.

עם זאת, על מנת להגיע לחיסכון רב יותר, יש להחליף לעיתים את כלל מערכות התאורה והמיזוג בציוד יעיל יותר. מדובר בהשקעה גדולה שיכולה להגיע ליותר מ-200 אלף שקל נוספים. במקרה זה גם זמני החזר ההשקעה ארוכים יותר ועומדים על יותר מ-4 שנים. 

בנוסף, משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה, מעניקים תמריצים לחברות שמבצעות מתייעלות אנרגטית, בהם מימון לביצוע הסקר לחיסכון באנרגיה והשתתפות של עד 20% במימון ביצוע המלצות הסקר. כדי לזכות בתמריץ ממשלתי יש להוכיח ניטור ומדידה של עלויות אנרגיה לאורך זמן. מניסיוננו, מדידה רציפה ובחינת החיסכון באמצעות מערכת לניהול אנרגיה, יכולה להביא לשמירת החיסכון ושיפורו.

הכותב הוא מנהל תחום שירותי אנרגיה, שניידר אלקטריק ישראל