המרוץ לגנים חדשים: רחובות ותל-אביב בצמרת
ועדת טרכטנברג דחפה ומשרד החינוך ביצע: 265 אלף בני 3-4 בכל רחבי הארץ יזכו לחינוך חינם כבר בשנת הלימודים שנפתחת עוד שבועיים, אף שיישום החוק אמור היה להתפרס על שלוש שנים. מאות הורים ייאלצו להיעזר בגן פרטי: "חוזרים אלייך רק אם את עושה פיגוע פייסבוק". כמה גנים בנו ביישוב שלכם?
תוצאות טרכטנברג בשטח: עד לפני חצי שנה היו "גני יהונתן" ברחובות תלולית עפר מלאה צמחי בר. אך מרגע שניתן האות, עלו הדחפורים על השטח ומשאיות הבטון יצקו את שלד הבניין. בביקור במקום לפני כחודשיים הבנאים עדיין עמלו על טיוח וסיוד הקירות, ואילו השבוע, כשראש הממשלה בנימין נתניהו חנך את המקום, הצעצועים כבר היו פזורים בחדר המשחקים, הטושים והצבעים מסודרים בארונית ושמות הילדים כבר רשומים על קיר הכניסה לגן.
דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:
התוכנית שתצמיח את עדה יונת הבאה?
לימודים בלי ליבה: ציון נכשל לחינוך החרדי
תקציב החינוך עלה, עדיין חסר כסף: 'מנגנון מסואב'
בכל שנה בונה משרד החינוך כ-300 גני ילדים חדשים, אך השנה במחצית הזמן נבנו 855 גנים בכל הארץ. בנוסף, כ-500 גנים פרטיים עברו הסבה לגנים ציבוריים. המשמעות היא שכ-265 אלף תלמידים בגילאי 3-4 ייהנו כבר השנה מחינוך חינם (כ-85% מילדי השנתון) אף שבמקור החוק כיוון להדרגה של שלוש שנים.
שר החינוך גדעון סער והמנכ"לית דלית שטאובר ניהלו את הפרויקט כמבצע צבאי לכל דבר, שלחו הרשאות תקציביות, פעלו להסמכת גננות חדשות וגם יצאו לשטח לעקוב אחר התקדמות הבנייה. פרק הזמן הקצר והמחסור בקרקעות זמינות אילץ את הרשויות להמציא פתרונות מקוריים, בדמות בניית גנים דו-קומתיים או הסבה של מבני ציבור כמו חדר כושר או מתנ"סים ישנים.
מנתונים שהגיעו ל-ynet עולה כי הרשויות המובילות בהיקף הבנייה הן רחובות (47), נתניה (34), ירושלים (31), ראשון לציון (30), חיפה (19) ותל-אביב (40). מדובר בנתונים חלקיים שלא כוללים את גני הילדים ב"חינוך המוכר שאינו רשמי" (בעיקר המגזר החרדי). רשויות רבות, כמו אשדוד למשל, התבססו בעיקר על הסבת מבני ציבור קיימים, וכמעט לא נזקקו לבניית גנים חדשים. ביישובי פריפריה כמו שדרות וקריית שמונה ממילא זכו הילדים בגילאים אלו לחינוך חינם.
מפת הגנים המתפרסמת כאן לראשונה מוכיחה כי תנופת הבנייה של גני הילדים הייתה רחבת היקף והתפזרה בכל הארץ. כך למשל במועצה האזורית ערבה תיכונה בדרום נבנו שלושה גנים, בהר חברון חמישה גנים ובקריות 18. הבנייה התבצעה גם במגזר הערבי וכך למשל ביישובים כמו טייבה וטירה נבנו עשרה גנים חדשים בכל יישוב.
סיגל ציוני, סגנית יו"ר ארגון ההורים, אמרה כי "מדובר בצעד חשוב ביותר לקידום חינוך הילדים בישראל. ההיערכות בשטח טובה מאוד, ומרבית הילדים יקבלו כבר השנה חינוך חינם. זו הקלה אדירה להורים. בעבר חלקם לא יכלו להרשות לעצמם לשלוח את הילדים לגנים, וכעת החינוך יהיה שוויוני יותר".
"זו בשורה פורצת דרך"
השר גדעון סער אמר ל-ynet כי "מדובר בהחלטה היסטורית. אנחנו מסירים משכנתה שנייה שרבצה על כתפי המשפחות הצעירות בישראל - 800 שקל בחודש, 8,000 שקל בשנה. 27 שנים היו לממשלות תירוצים למה לא ליישם את חוק חינוך חינם מגיל 3. אבל הממשלה הנוכחית קיבלה את ההחלטה ופעלנו בנחישות במטרה לתת מענה לרוב המכריע של הילדים כבר בשנת היישום הראשונה".
המנכ"לית דלית שטאובר הוסיפה: "זוהי בשורה פורצת דרך לציבור ענק של הורים. הם מצטרפים למערכת בגיל שמבטיח קידום הישגים וצמצום פערים". גורם בכיר במערכת החינוך מעודד אף הוא מההישגים: "מגיע שאפו ענק למשרד החינוך על המבצע האדיר. בתחילת הדרך לא האמנו שיספיקו לבנות את הגנים בזמן, אנחנו רגילים שהבירוקרטיה הישראלית קוברת כל יוזמה טובה, אבל הפעם שיתוף פעולה בין המשרד לשלטון המקומי היה מצוין. אין ספק שמדובר במהפכה בחינוך לגיל הרך".
ירושלים: חדר כושר הפך לגן
בירושלים ייפתחו בשנת הלימודים הבאה 54 גנים חדשים לגילאי 3-4, מהם 31 גנים בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי שמיועדים ליותר מ-1,300 תלמידים חדשים. בנוסף ייקלטו במערכת העירונית עוד כ-700 תלמידים מהמגזר הערבי ועוד כ-1,000 תלמידים חרדים. מרבית ההורים במגזרים אלה בחרו עד כה לרשום את ילדיהם למסגרות פרטיות ולא למערכת העירונית.
דבורה גבעתי, סגנית במנהל החינוך בירושלים אמרה: "כיתות הגן החדשות נפתחו במבני ציבור קיימים ובבתי ספר. העירייה החזירה לידי מערכת החינוך כיתות ומבנים שנמסרו לגורמי חינוך אחרים". אחד מהמבנים הללו הוא מה שהיה בעבר חדר כושר ברחוב לוד בעיר והוסב לשתי כיתות גן.
חברת המועצה רחל עזריה (ירושלמים) שהופיעה בפני ועדת טרכטנברג בנושא, סיפרה כי גם לפני חקיקת החוק מרבית הגנים העירוניים פעלו לטובת ילדים בגילאים אלה. עם זאת, כשהחלו בבניית הגנים עלו מורכבויות שאופייניות לירושלים נוכח היחסים בין האוכלוסיות השונות. למשל בחצר בית הספר גאולים בבקעה ביקשו להקים גנים לחינוך הממלכתי-דתי וההורים משני הצדדים התנגדו מתוך הרצון להימנע מחיכוכים מיותרים בין חילוניים לדתיים". בסופו של דבר הושגה פשרה ויוקם בשטח בית הספר גן אחד ממלכתי לחילונים וגן נוסף לחינוך הממלכתי-דתי. גם לשטח בית הספר החילוני לוריה בשכונת רסקו הוכנסו שתי כיתות גן של חינוך ממלכתי דתי. בעירייה אומרים שמדובר בפתרונות זמניים.
באר שבע: 400 ילדים לא יזכו לחינוך חינם
בעיריית באר-שבע התקבלו הרשאות תקציביות לבנייתם של 30 גני ילדים לשנה הבאה, ובעירייה סוכם עם משרד החינוך שמיד לאחר אישור תקציב המדינה, בתחילת 2013, יועברו יתר ההרשאות להשלמת כל החוסרים, בהתאם למיפוי העירוני. 14 גני ילדים חדשים נבנו לשנת הלימודים 2012, אך למרבה הצער גם אלה לא מספיקים.
מרבית הגנים החדשים ייבנו בשכונות החדשות של העיר, בהן פרופיל האוכלוסייה צעיר ובראשן רמות ונווה זאב. חלק מהגנים שכבר נבנו נמצאים גם בשכונות הוותיקות, שם הכשירו מחדש גני ילדים שעמדו עד עתה ריקים או שנעשו בהם שימושים אחרים. בעירייה איתרו גם בתי ספר שבהם ניתן לבנות גנים, ולפיכך נותנת העירייה מענה לכ-1,750 ילדים בגילאים אלה, אך כ-400 אחרים לא זכו לכך.
ליאת ביתן, אם לתאומים בני שלוש, תיאלץ לרשום את ילדיה לחינוך החרדי. "גם אם הייתי רוצה להכניס אותם לגנים פרטיים אני לא יכולה כי הרישום הסתיים במאי. השאירו אותנו תלויים באוויר. הברירה היחידה היא לשים אותם בחינוך חרדי. זו לא האידיאולוגיה שלי אבל אין ברירה. פניתי לעירייה, אבל הם רק מסבירים שהחוק מיושם תוך שלוש שנים, אז לא לכל הילדים יש פתרון. איפה ההגינות?".
אחת האימהות אף פתחה דף פייסבוק בנושא. "בשעה טובה קיבלנו מכתב שהבן שלי התקבל לגן", סיפרה טל קושניר. "אבל השירות וההתנהלות בנושא הגנים היו ביזיוניים. העירייה תולה את זה בחוק החדש, אבל הם הבטיחו גנים וזו הבעיה. זו התנהלות בעייתית, כולל מדור רישום. חוזרים אלייך רק אם את עושה פיגוע פייסבוק. רק אז מתחילים להתייחס אלייך. מה עם אלה שלא יודעים להפעיל לחץ? זה גורם לחשוב מחדש אם להישאר בעיר הזו".
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הסביר כי בעירייה התגייסו לנושא "הכי מהר שיכולנו, וכואב לי הלב שלחלק מההורים אין מענה, והם צריכים ללכת לגנים פרטיים. אך הבעיה היא ארצית. אין פתרונות לכ-45 אלף ילדים. אי אפשר להמציא בניינים. צר לי שלא יכולנו לתת מענה לכל המשפחות הצעירות".