שר האוצר: מדינות ערב לא מתחמשות כבר שנים

הכרעה בנוגע לתקציב הביטחון עדיין אין, ובינתיים נמשך הדיון המכריע על גודלו של התקציב הגדול ביותר. במהלך הדיון היום (ד') בקריה בתל-אביב, אמר שר האוצר יובל שטייניץ כי "מדינות ערב לא מתחמשות כבר שנים בגלל המצב הכלכלי", והזהיר: "אם הממשלה תאשר רמות תקציב דומות, הדבר יבוא על חשבון משרדים חברתיים וכלכליים".

עוד בערוץ החדשות של ynet:

לראשונה: 3 אוניברסיטאות במאה הטובות בעולם

סבל בכיתה: חצי מהתלמידים בירושלים ללא מזגן

מצ"ח חוקרת: חור ההצצה לחיילות בכלא 4

במהלך הדיון, יצא נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, דווקא להגנת מערכת הביטחון ואמר: "יסלח לי שר האוצר, הוא לא יאהב את מה שאני הולך לומר, אבל בנק ישראל בדק, ומערכת הביטחון עומדת בכל מחויבויותיה לפי מתווה ברודט". הנגיד ושר האוצר ראו עין בעין במרבית הנקודות, וזו הייתה נקודת המחלוקת העיקרית ביניהם. גורם בבנק ישראל הבהיר כי הנגיד התייחס בדבריו אך ורק לתקציב עד 2011, וכלל לא הביע את דעתו על השאלה אם הצבא עמד ביעדי ההתייעלות.

המצגת של האוצר

שר האוצר שטייניץ הזכיר בדיון כי "אנחנו בתקופה קשה של האטה כלכלית עולמית שמשפיעה עלינו ואיומים ביטחוניים". הוא אמר כי "יש להבין את המתח בין הכלכלה לבין צורכי הביטחון. מדינות ערב לא מתחמשות כבר שנים בגלל המצב הכלכלי שלהן, מרוץ החימוש של שנות השמונים והתשעים לא קיים עוד, והן לא מצליחות להגדיל את הצבאות שלהן. אם הממשלה תאשר רמות תקציב דומות, אז שיידעו השרים שזה יבוא על חשבון משרדים חברתיים וכלכליים, ויביא לפגיעה בחינוך ובבריאות". בדבריו של השר שטייניץ לא הייתה התייחסות לסוגיה האיראנית.

ראש אגף התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ, וסגנו הממונה על תחום הביטחון, מאיר בינג, הציגו בישיבה עמדה שלפיה אין להגדיל את הוצאות הביטחון של ישראל בשנה הבאה. עמדתם הייתה, כי נוכח הסכנה להתפרקות גוש האירו ושקיעת הכלכלה העולמית במיון נוסף, גידול בהוצאות הביטחון מעמיד בסכנה את יכולתה של מדינת ישראל לתמוך בתשתיות (כבישים, מערכת החינוך, מערכת הרווחה ועוד) ולשמור בו זמנית על איזון תקציבי.

השורה התחתונה של מצגת האוצר הייתה כי הגדלת תקציב הביטחון תגרום להעמקת העוני והפערים החברתיים ותעמיד בסכנה את דירוג האשראי של מדינת ישראל. נציגי האוצר ציטטו את אמרתו של נגיד בנק ישראל לשעבר, מיכאל ברונו, "אחרי מלחמת יום הכיפורים החלה תקופת הכיפורים בתחום הכלכלי". בכך רמזו לתפקיד המכריע שהיה לגידול בהוצאות הביטחון של ישראל אחרי 1973 ביצירת המשבר הכלכלי החריף של שנות ה-80'.

כמו כן הציגו נציגי האוצר בישיבה נתונים שלפיהם תקציב הביטחון גדל בהיקף משמעותי בשש השנים האחרונות, ובמיוחד השנה. לפי נתוני האוצר, עמד תקציב הביטחון ב-2006 על סכום כולל של 46.8 מיליארד שקל לאחר תוספות וסיוע אמריקני ומאז גדל בהתמדה מדי שנה עד לרמה של 60.5 מיליארד שקל ב-2012. יצוין כי התקציב המקורי של משרד הביטחון לשנה זו עמד על סכום של 50.5 מיליארד שקל. עוד 5.5 מיליארד שקל נוספו בסיוע אמריקני ועוד יותר מארבעה מיליארד שקל הועברו למשרד הביטחון במהלך השנה בהחלטות של ועדת הכספים.

תקציב הביטחון, על פי נתוני האוצר

במשרד האוצר דורשים כי תקציב הביטחון לשנת 2013 יעמדו על סכום בסיס (לפני תוספות וסיוע אמריקני) של 48.9 מיליארד שקל. זאת, בעקבות החלטת הממשלה מינואר 2012 לקצץ סכום של 2.2 מיליארד שקל מבסיס תקציב הביטחון החל מהשנה הבאה, למימון חינוך חובה מגיל 3. אם לא יקוצץ סכום זה, ותקציב הביטחון יעמוד על סכום של 51.5 מיליארד שקל, טוענים באגף התקציבים כי משרדים אחרים יצרכו לקצץ בתקציביהם כדי לממן זאת.

נתניהו: "האיומים משתנים"

הישיבה המיוחדת בקריה בתל-אביב מתקיימת בהשתתפות שרי הממשלה, נציגי האוצר, שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקדי זרועות צה"ל. בפתח הדיון דיבר ראש הממשלה בנימין נתניהו על הצרכים: "האיומים שמופנים לעבר מדינת ישראל משתנים ואנחנו צריכים להיות ערוכים לכך. עלינו לדאוג לכך שהביטחון שממנו נהנים אזרחי ישראל בשלוש וחצי השנים האחרונות יימשך בתנאים המשתנים".

נתניהו אמר שמדובר בדיון "שלא נעשה עד היום כמוהו בפורום של שרי ממשלת ישראל, בוודאי לא בפורום הכולל של מליאת הממשלה. בסופו נתבקש להחליט לא רק כמה כסף יושקע בביטחון, אלא גם במה להשקיע את הכסף בתוך מערכת הביטחון - לא בתוך כל סעיף וסעיף אבל בשאלות מרכזיות של בניין הכוח שקשורות לתוכנית הרב שנתית, לחמש השנים הקרובות, אולי לעשור הקרוב".

"החלטות לא פשוטות" 

ראש הממשלה הבטיח ש"אנחנו עומדים לקבל החלטות לא פשוטות על גודל התקציב, והפניית התקציב למרכיבי הכוח העיקריים. זה דיון מורכב ורציני. אני מסופק אם נגמור אותו היום אבל אנחנו חייבים לגמור אותו כדי לקדם את תקציב 2013. לכן אנו חייבים גם להידרש לשינויים ההיסטוריים שמתרחשים סביבנו".

במשרד הביטחון טוענים כי בחמש השנים האחרונות התייעלה המערכת וקיצצה בעצמה כ-9.4 מיליארד שקלים, בהתאם ליעדי ועדת ברודט, שהוקמה אחרי מלחמת לבנון השנייה. הוועדה קבעה כי מערכת הביטחון צריכה להתייעל בכ-10 מיליארד שקלים בחמש השנים הראשונות וב-20 מיליארד שקלים בחמש השנים שלאחר מכן. לפי הגורמים הביטחוניים, תהליכי הקיצוץ צפויים להביא עד לסוף שנת 2017 לחיסכון ולהתייעלות בהיקף של יותר מ-30 מיליארד שקל, כפי שנקבע בדו"ח ברודט.

לקצץ 2.2 מיליארד שקל

באוצר מחשבים ממש אחרת - ומתעקשים שמערכת הביטחון הפחיתה את הוצאותיה בסכום כולל של 800 מיליון שקל לשנה עד כה, בעוד על פי מתווה ברודט הייתה אמורה עד סוף 2012 להגיע להתייעלות של 10 מיליארד שקל בשנה. באוצר מזכירים שתקציב הביטחון לשנת 2012 עומד על 60.2 מיליארד שקל, כולל תוספות שאושרו במהלך השנה וסיוע אמריקני, ועומדים על כך שיש לקצץ סכום של 2.2 מיליארד שקל, בהתאם להחלטות הממשלה הקודמות, ובשל הגירעון הגדול בתקציב המדינה.

גורמים באוצר דיברו על "מסע הפחדה נגד אזרחי ישראל". לטענתם, ריבוי הכותרות בנוגע לאיום האיראני וההתלבטויות כביכול של הדרג המדיני בנוגע לתקיפה, רק נועדו להצדיק את דרישות משרד הביטחון.