שוברים חיסכון: מה גורם לכם לחזור למינוס?

במשך 11 שנים גלית וחנן סיימו את החודש במינוס. לפני כשנתיים הם עברו תהליך אימון כלכלי כדי לצאת מהמינוס ולהיפטר ממנו לתמיד. שבעה חודשים לאחר שהתחילו, ולראשונה בחייהם הם סיימו את החודש בפלוס.

עוד בערוץ הכסף שלי:

• היקף המשכנתאות בחודש יולי הגיע לשיא
• על איזו חברת ביטוח הכי התלוננו?
• איפה הכסף? כך ייראה האתרלאיתור החסכונות
  

מעודדים מההישג הם המשיכו לנהל את התקציב עוד מספר חודשים, אך לאחר שנה ו-5 חודשים גלית צלצלה אליי נסערת ומתוסכלת כולה. "אני לא מאמינה שחזרנו לסיים את החודש במינוס, אבל ניסינו וזה לא עזר. היינו תמימים לחשוב שאפשר לגמור את החודש במדינה הזו בפלוס." היא הסבירה.

השנתיים הראשונות של ניהול תקציב הן הקשות ביותר. כמעט 50% מהמשפחות שמתחילות להתנהל כלכלית נכון, יחזרו, לפחות באופן זמני, לחיות עם מינוס בחשבון. מגוון סיבות במהלך הדרך גורמות לנו לוותר ולחזור להרגלים הישנים הקלוקלים שלנו. חשוב להכיר את הסיבות והתירוצים הללו כדי למנוע מהם להחזיר אותנו לחיים במינוס.

חוגגים ונופלים

מהשיחה עם גלית זיהיתי את נקודת המשבר הראשונה שלהם. ימים ספורים לאחר שהצליחו לצאת מהמינוס, החליטו חנן וגלית להוציא את המשפחה לטיול בחו"ל כפיצוי על התקופה הקשה. על אף שבתקציב החופשה שלהם היו רק מאות בודדות של שקלים, הזוג התחייב להוצאה גדולה מדי והצדיק אותה כפרס על ניצחונם על המינוס.

אחת הטעויות ההרסניות ביותר היא הכרזה על ניצחון בטרם עת. ההתגברות על המינוס היא רק שלב בדרך להתנהלות כלכלית נכונה, וכאשר אנחנו מכריזים על יום סגירת המינוס כיום הניצחון שלנו, אנחנו מתחילים להתייחס פחות בקפדנות לתקציב, מרשים לעצמנו להוציא יותר וחוזרים להרגלים הישנים.

יתרה מכך, כאשר משפחות מגלות שהן הצליחו להתאזן, הן מרגישות צורך לחגוג את ההישג על ידי קניות, יציאה למסעדה או לחופשה או כל פינוק אחר שמתאים למשפחה. מכיוון שהם מאמינים שבחגיגה לא צריך להתחשבן, הם מתחילים בנקודה הזו את ההתדרדרות מטה אל המינוס, דווקא ברגע בו הם חוגגים את הניצחון עליו.

כיסוי המינוס לא אמור להיות מטרה, אלא מדרגה בדרך לאימוץ אורח חיים של התנהלות נבונה. כאשר מבצעים קיצוץ מהיר וחד כדי לסגור את המינוס, לא ניתן להתמיד בכך לאורך זמן, ולכן רוב המשפחות שבוחרות ב"דיאטת כסאח" להוצאות אינן מצליחות לשמור על ההישג לאורך זמן. רק תקציב מסודר לכל סעיף, כולל סעיפי הבילוי, החופשה והלבוש יכול לאפשר למשפחה לשמור על התקציב מבלי לחוש חסכים, ולאפשר לה להפוך את ההתנהלות הנכונה לדרך חיים.

אצבע על הדופק

שאלתי את גלית מתי הייתה פגישת הבקרה האחרונה שלהם, והיא אמרה שעם כל הלחץ בעבודה ועם החופש הגדול הם לא הצליחו לקיים כזו מאז אמצע אפריל. ללא פגישת בקרה, תוך מספר מועט של חודשים, הם אבדו את השליטה על התקציב שלהם וחזרו למינוס שכדי להפטר ממנו עבדו כל כך קשה.

כדי להפוך את התקציב לאורח חיים עלינו לשלב אותו בהם. כפי שאנחנו הולכים לקניות אחת לשבוע, עלינו גם להחליט על שגרת פעולות קבועה שמטרתה לבקר את ההוצאות שלנו, לבחון האם ומתי חרגנו מהתקציב, ולתקן במידת הצורך. אנחנו ביבולים ממליצים על פגישת בקרה שבועית, בה עוברים על הוצאות השבוע ומתקנים חריגות על ידי הפחתתם מהסכום שיוקצה לסעיף בשבוע הקרוב.

פגישות בקרה מאפשרות לנו לדעת מה בדיוק המצב שלנו, וכשאנחנו פוסחים עליהם אנחנו עוברים מידיעה להערכת מצב. ביטול של מספר פגישות בקרה רצופות, בתירוצים של חוסר זמן, שכחה או תירוצים אחרים, גורמים לאיבוד השליטה על התקציב, ולאחר תקופה שבה אין בקרה על התקציב, קשה לחזור ולהתנהל כמו שצריך. כאן נכנסת לתמונה הנטייה שלנו לדחיינות ששמה את המסמר האחרון בארון הקבורה של ניהול התקציב.

אם פסחנו על מספר פגישות בקרה ואנחנו מעוניינים לחזור, חשוב קודם כל לקפוץ למים ולנהל את התקציב לשבוע הקרוב בהתאם להרגלים שרכשנו. לאחר שנחזור שוב לנהל את התקציב שלנו ונתחייב לכך, נוכל לתקן את החריגה בהוצאות ולחזור לפלוס בחשבון.

להתכונן ללא נודע

כל מי שמנהל תקציב נאלץ להתמודד באחד החודשים עם הוצאה בלתי צפויה גדולה. זה יכול להיות הדוד שהתקלקל, הרכב שנדרש לטיפול משמעותי, טיפול שיניים יקר לאחד מבני הבית או כל הוצאה גדולה ולא צפויה אחרת. אצל גלית וחנן היה זה החשד שלבן שלהם יש הפרעת קשב וריכוז. לקראת שנת הלימודים החדשה הם לקחו אותו לסדרה של אבחונים וטיפולים שלא תוכננו בתקציב המשפחתי וכשזה קרה הם הרגישו שכל המאמצים שלהם לאזן תקציב היו לשווא, והדבר עודד אותם באופן לא מודע להפסיק להתנהל נכון.

ברוב המשפחות מגיעה נקודת משבר כזו שבה הוצאה גדולה אחת מוציאה את המשפחה מאיזון כלכלי. כדי להתמודד עם המשבר מראש, אנו מקצים בכל חודש 4% מההכנסה המשותפת נטו לחסכון עבור הוצאות לא מתוכננות, ולכן יכולים להתמודד עם המצב.

הסכנה מתרחשת כאשר אנחנו מגדירים גם הוצאות צפויות כהוצאות לא מתוכננות, כמו למשל את הוצאות ההתארגנות לבית הספר, החגים, הטסט לאוטו, הצ'קים לאירועים וכן הלאה. כל אחד מההוצאות הללו נכלל בסעיף תקציבי מוגדר, ולכן עלינו לפעול בהתאם לתקציב ולא לגעת בחסכון עבור ההוצאות הבלתי מתוכננות. גם שינויים קבועים כמו עלייה בשכר הדירה, עליית ההוצאות עקב טיפול שאחד הילדים צריך, או אפילו עלייה בשל הבאת חיית מחמד, צריכים להיכנס לתקציב ואולי להצריך קיצוץ בחלק מהסעיפים.

לאבד את האופק

ניהול תקציב נועד להגשים מטרות ארוכות טווח וגדולות כמו קניית דירה, פרישה בכבוד, צבירת נכסים וכן הלאה. כל עוד אנחנו זוכרים את המטרות הללו קל לנו יותר להתמודד עם פיתויים, אך לעיתים, הפיתויים המיידיים מכניעים את הרצון לחסוך לטווח הארוך.

כשרגילים לשנות בכל חודש דברים חדשים, קשה להתרגל למגבלות שיוצר התקציב. דווקא מכיוון שאותם דברים אינם בהישג יד כתמיד, הם מפתים יותר, ובכדי להשיג אותם אנו ממציאים תירוצים להתנהלות בזבזנית, כמו "אנחנו מרגישים עניים", "קשה לנו לחסוך מהילדים" וכו' שפוגעים בניהול התקציב שלנו.

בשלב הזה מתחזק גם הבלבול בין "רוצה" ל"צריך" ומוחלף ברציונליזציה במסגרתה אנחנו מסבירים לעצמנו, שאין לנו ברירה אלא לקנות עוד בגדים כי אנחנו עובדים עם לקוחות ועמיתים לעבודה, כי הבגדים שלנו התיישנו, וכן הלאה.

הויתורים אותם אנו עושים הם בחירה שלנו לטובת השגת מטרה גדולה. כאשר זוכרים לשם מה אנחנו מקצצים ונאבקים, קל לעמוד בפני הפיתויים, ולבחון האם ההוצאה המפתה מתאימה לתקציב. חשוב להכיר את נקודות החולשה והפיתוי שלנו, ולהימנע מהם בימים בהם אנחנו מרגישים חלשים יותר.

ייפוי מציאות

"לא בכל יום אנחנו קונים מקרר, דירה או מכונית. לכן אם כבר קונים, נוסיף עוד קצת כסף ונקנה משהו טוב יותר שישמר לאורך זמן". כשאנחנו אומרים משפטים כאלו, אנחנו עושים שתי טעויות מרכזיות. ראשית אנו מוכנים להתחייב למוצר שעולה יותר מהתכנון המקורי שלנו. אם לדוגמא התקציב שלנו מאפשר לקנות מקרר ב-3,000 שקל, והמוכר הציג לנו דגם אחר ב-5,000 שקל, נשכח שהגענו עם תקציב מוגדר. הטעות השנייה היא שנתייחס בדרך כלל להפרש של ה-2,000 שקל ולא למחיר הכולל, ולכן נטה גם במקרה הזה להסכים לעסקה.

ככל שמושא הקנייה חשוב לנו יותר, וככל שהוא יקר יותר, אנחנו נטה יותר לחריגה מהתקציב. הסיבה לכך היא שנתעלם מהוצאות נלוות כמו הובלה במקרה של המקרר, ושלל הוצאות נוספות (ממשכנתא ועד הובלה) במקרה של קניית דירה, ואם נתייחס אליהם נעריך אותם הערכה נמוכה מעלותם האמיתית.

גלית וחנן עשו את הטעות הזו כשיצאו לחגוג את ניצחונם על המינוס בחו"ל, משום שחשבו רק את מחיר הדיל ולא את מחיר האוכל, הבילויים והקניות בחו"ל, ולכן סיימו את הטיול עם מינוס גדול מששערו.

השוטר של הבית

אחת מנקודות המשבר העיקריות בניהול תקציב מתרחשת כאשר בן הבית שלקח על עצמו לנהל את התקציב והכספים, מתחיל להרגיש שהוא השוטר הרע. כאשר שאר בני הבית אינם מחויבים לניהול התקציב ורק אחד נשאר לשמור על המצב, הוא הופך להיות האיש הרע בבית וזה שתמיד נאלץ לסרב.

כאשר בני הבית אינם משתפים פעולה, כמו במקרה של מתן צ'ק גבוה מהמוסכם לאירוע של חבר, או מזעיפים מולו פנים כמו למשל לאחר סירוב לקניית משהו לילד, הוא מרגיש שאין טעם להמשיך ולהלחם בכולם, ונוטש גם הוא את ניהול התקציב. מכיוון שהוא השומר בשער, כשהוא נוטש כל בני הבית מתחילים לשחרר גם כן את הרסן והדרך משם אל המינוס מתקצרת.

בכדי להצליח בניהול תקציב חובה להפוך אותו למטרה שכל בני הבית מגויסים לה. אם לא הצלחתם בפעם הראשונה, נסו לכנס שוב את המשפחה וליצור מצב בו כולם ירגישו מחויבים למטרה. כנסו את כולם והגדירו שוב את היעדים המשותפים לטווח הארוך.

שאלו את עצמכם האם אתם מוכנים להתחייב שוב לניהול תקציב והאם אתם מוכנים לעשות את מה שנדרש בכדי לעמוד בכל אחד מסעיפי התקציב שבו. רעננו את תהליך הבקרה והגדירו מחדש מה עושים, מתי ואיך.

הפסקת ניהול תקציב כוללת סכנה של איבוד המסגרת ופגיעה בביטחון הכלכלי וברמת החיים, אך גם ההזדמנות לבחון מחדש את מצבנו הכלכלי, את היעדים, את המחויבות המשפחתית ואת החלוקה לסעיפים. חזרה לניהול תקציב תוך לימוד מהשגיאות, תאפשר להצליח טוב יותר בפעם הבאה ולהגיע להישגים כלכליים טובים יותר בעתיד.

הכותב הוא מנכ"ל חברת "יבולים " המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים