טרכטנברג: איום איראני לא מצדיק הגדלת תקציב
האיש שניסה בקיץ שעבר לקצץ בתקציב הביטחון ונכשל, מצטרף לדיונים הסוערים על סדר העדיפויות. מנואל טרכטנברג כתב מסמך שבו הוא טוען כי דרישות מערכת הביטחון לתקציב אינן מציאותיות וכי השימוש באיום האיראני כצידוק להגדלת התקציב הוא אחיזת עיניים. "ההשקעות הגדולות בהקשר זה מאחורינו"
"האמת חייבת להיאמר: מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה תקציב ביטחון של מעל 60 מיליארד שקל כפי שמערכת הביטחון דורשת, ולא יכולה להתעלם עוד מהצרכים החברתיים הדוחקים". כך מסכם האיש שחתום על המסמך החשוב והמפורט ביותר במדיניות החברתית-כלכלית של ישראל, יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג.
טרכטנברג נזעק להביע את דעתו, לאחר שאתמול נקט שר הביטחון בצעד חריג וחשף המלצות של ועדה שמינה בעצמו לקביעת תקציב משרדו. ועדת טישלר קבעה כי תקציב משרד הביטחון צריך לעמוד על 66 מיליארד שקל בשנת 2013. הדברים נאמרו לאחר שמערכת הביטחון הציגה ביום ראשון את תכניתה הרב שנתית לשנים 2018-2013, על רקע פרסומים רבים בתקשורת בנוגע לאיום הגרעין האיראני.
טרכטנברג התייסח לסמיכות בין הפרסומים בנושא איראן לבין דיוני התקציב וקבע כי מערכת הביטחון מוליכה את הציבור שולל שכן היא כבר קיבלה תוספות תקציביות למימון הטיפול באיום הגרעין האיראני. "ההשקעות הגדולות בהקשר זה הן מאחורינו. מכאן שהנושא האיראני לא יכול להיות המניע העיקרי לגידול תקציבי בשנים הקרובות".
עוד ציין טרכטנברג, כי ועדת ברודט שבה טרכטנברג עצמו היה חבר נדרשה לנושא ולא הצליחה לקבוע מתווה לתקציב הביטחון שנגזר מצרכי המערכת שכן הצרכים שהציגו במשרד הביטחון היו גבוהים ממה שמדינה בגודלה של ישראל יכולה לעמוד בו. לכן החליטה הוועדה כי תקציב הביטחון ייקבע כנגזרת של קצב הצמיחה במשק וכך צריך להתייחס אליו.
בהקשר זה, כתב טרכטנברג כי "הדרישה התקציבית של מערכת הביטחון לא עוברת את מבחן המציאות". זאת מכיוון ש"עמידה בכללים הפיסקאליים מצריכה כבר היום הן קיצוצים תקציביים נרחבים והן עליות מסים".
"יש לזכור שלא רק העולם הערבי השתנה במהלך 2012-11" כותב טרכטנברג. "גם בחברה הישראלית התרחש שינוי מרחיק לכת שהחל במחאת האוהלים של קיץ 2011. המודעות לסוגיות כלכליות-חברתיות הנוגעות לאזרח מן השורה התחדדה מאוד מאז, ואתה גם הדרישה למענים הולמים מצד הממשלה. תקציב המדינה חייב לשקף שינוי זה, ויש להתייחס לכך כאל אילוץ לא פחות לוחץ מאשר האילוצים הנגזרים מהמצב הגיאו-פוליטי".
טרכטנברג הזכיר כי הוועדה שבראשה עמד, המליצה לפני קרוב לשנה להפנות כ-3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון לשנת 2012 לטובת תוספות לשירותים חברתיים. לדבריו, "קיצוץ זה לא התרחש, והדבר גרם לחוסר איזון תקציבי אשר השלכותיו ניכרות היטב כיום".
את מכתבו סיכם טרכטנברג בקריאה לציבור, שלא לזנוח את החתירה לצדק חברתי והגדלת ההשקעה בצרכים אזרחיים, גם בימים שבהם המודעות לאיומים הביטחוניים הולכת וגוברת. "אנו עומדים כיום בפני החלטות הרות גורל בנוגע לתקציב הביטחון ולתקציב המדינה בכלל, ואין כאן פתרונות פלא – לא 'הסרת שומנים' מאסיבית מכאן ולא הרחבת גירעונות משם. ראייה מפוקחת של מציאות מורכבת זאת, הנותנת משקל הולם לדרישות לצדק חברתי מבית לא פחות מאשר לתעתועי האביב הערבי מעבר לגדר, תוכל להביא אותנו לאיזון העדין הנדרש".
לפנייה לכתב/ת 
