לחץ או מצוינות? רוצים עוד מדעים בבגרות

5 יחידות בציון 75 או 4 יחידות בציון 100? אלו הלבטים שמלווים כמעט כל תלמיד תיכון לקראת הבגרויות הגורליות, למשל במתמטיקה. הפעם משרד החינוך בוחר בשבילם. בשנת הלימודים הקרובה סגל ההוראה רוצה תעודות בגרות עשירות ביחידות לימוד מדעיות, גם אם הציונים לא יהיו בשמיים. ואם קשה? "שהתלמידים יתחילו להזיע".

למדתי מדעי הרוח, טעות חיי / גלעד גרינגולד

המערכת עודדה ציונים גבוהים ופחות יחידות. לימודי מתמטיקה(צילום: shutterstock)

התיכונים יימדדו השנה לא רק על פי שיעור התלמידים הזכאים לבגרויות, אלא בעיקר על פי מספר תעודות הבגרות האיכותיות במדעים. "עד היום היינו עדים למצבים הזויים שבהם המנהל היה אומר לתלמידים 'חבל על המאמץ', ומשכנע אותם לוותר על 5 יחידות בשביל להעלות את הציונים", אומר אלון, מורה למתמטיקה בתיכון באזור המרכז. "בסופו של דבר התיכונים נמדדו רק על פי שיעור הזכאות לבגרויות".

לאחר שורת כישלונות בהישגי התלמידים קבע שר החינוך גדעון סער כי על מערכת החינוך לדרוש חתירה למצוינות. משרד החינוך הגדיר מטרות ברורות למנהלי התיכונים. כך, למשל, במהלך השנה הוקצו משאבים רבים לטובת תרגול והכנת התלמידים למבחנים הבינלאומיים. הציונים אמורים להתפרסם בדצמבר הקרוב ובמשרד החינוך בטוחים שההשקעה תניב תוצאות משופרות.

"קיים חשש שיופעל לחץ על תלמידים חלשים". כמה כסף ייצא על שיעורים פרטיים?(צילום: ירון ברנר)

לראשונה, יפורסמו השנה גם נתונים על מספרן של תעודות הבגרות העומדות בתנאי הסף של האוניברסיטאות. מחקר שנערך לאחרונה במשרד החינוך הצביע על כך שלעתים קרובות מנהלים ומורים חוששים מפגיעה בשיעור הבגרויות, ולכן מעודדים את התלמידים להתפשר על המצוינות ולרדת לרמת לימוד נמוכה. לאור זאת, כפי שפורסם ב-ynet, פועלים משרד החינוך והאוניברסיטאות להעלות את הבונוסים לתלמידים המצטיינים ולעשות סוף גם לתופעת "החיים הקלים" שבה בחרו תלמידים משיקולי כדאיות ונוחות ללמוד 4 יחידות מתמטיקה, במקום להתאמץ במסלולים של 5 יחידות לימוד.

בפינלנד מורים מציבים מטרות

הפערים העמוקים שעולים מפילוח שיעור הזכאות לבגרות שפורסמו בשבוע שעבר, לא הותירו ספק באשר להשפעת הרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים. מה יעשו המדדים החדשים של משרד החינוך לתלמידים החלשים? מורים אומרים כי ללא השקעת משאבים משמעותית של משרד החינוך, הפערים רק יגדלו.

"החשש העיקרי הוא שכעת עלול להיווצר מצב הפוך שבו מנהלים יפעילו לחצים על תלמידים חלשים ללמוד חמש יחידות, אף שהרמה אינה מתאימה ליכולותיהם", אומר אלון, מורה למתמטיקה. "ברור שהגברת המוטיבציה לבדה לא תעזור ומשרד החינוך חייב גם להגדיל את שעות הלימוד השבועיות ולהקנות יותר אפשרויות למורים להעמיק בחומר, כי אחרת התלמידים לא יעמדו בלחץ ויזדקקו לעוד שיעורים פרטיים".

בשם השוויון או בשם המצוינות? נתוני הבגרויות הציגו פערים עמוקים(צילום: מוטי קמחי)

למי יהיה זמן להפסקות. משנה הבאה יחידות המדעים שוות יותר(צילום: ירון ברנר)

"בעבר מושג המפתח במערכת החינוך היה 'אינטגרציה', והמצוינות נזנחה בשם השוויון. היה חשש גדול להשקיע בטובים ולהעמיק את הפערים בחברה", מסבירה פרופ' זמירה מברך, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן. לדבריה, במחקרים בינלאומיים אחרונים ציינו תלמידים ישראלים שהגישה הלימודית היא נינוחה מאוד, המורים "מאכילים אותם בכפית" ואין לחץ להישגיות. מנגד,

בפינלנד, שהיא המדינה המובילה בחינוך באירופה, התלמידים אומרים שהמורים מציבים מטרות. "ברור שאין מקום להציב לתלמידים מטרות מופרכות, אבל מצוינות היא לא מילה גסה", אומרת מברך. "הם בהחלט זקוקים למסגרת ברורה אפילו כבר מגילאי היסודי".

גם עליזה, מורה למדעים מהצפון, סבורה שהגיע הזמן לשנות את התקליט ולדרוש מהילדים מאמץ והישגיות: "התפישה שהייתה נהוגה בעבר במשרד החינוך ולפיה הילד במרכז, כשלה לחלוטין. הגיע הזמן לחזור ולדרוש מהילדים מאמץ ועבודה קשה. במקום לשבת כל היום מול המחשב, שיעשו שיעורי בית".

ראש החוג לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים, ד"ר ניר מיכאלי, הוסיף שבאופן כללי החתירה למצוינות היא נכונה אך אסור שתבוא על חשבון פגיעה בתהליך הלמידה. "כאשר הלמידה היא מוכוונת תוצאה, אז יש חשש שהמיקוד על למידה ערכית יפחת והדגשים יהיו רק ציונים", הוא מדגיש. "צריך לשאוף לכך שההישגים יבואו מתוך הלמידה האיכותית ולא שיהיו יעד בפני עצמם".