כך תנגנו כמו "רד הוט צ'ילי פפרס"
לפני עידן יו-טיוב, הצ'ילי פפרס הקליטו לא רק מוזיקה, אלא גם קלטות וידאו המדריכות כיצד לנגן, לתופף ולנסר את השירים שלהם. בעזרת תחפושות, צחוקים וריבר פיניקס אחד, יצאו יצירות הראויות לעמוד בגאון לצד אלבומי הלהקה. פרק שלישי בסדרה
בערך בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים פרצה לעולם תעשייה שלמה של ייצור קלטות וידאו. ולא, לא מדובר היה בסרטים כחולים. קוראים להם סרטי הדרכה, שיעורים בקלטת אם תרצו. מוזיקאים מפורסמים מכל העולם, אמריקאים בעיקר, התייצבו מול מצלמות והציגו שיעור פרטי.
הצ'ילי פפרז בדרך אלינו - הפרקים הקודמים בסדרה:
הדרך הסקסית למכור את הקלטות היתה: "בוא ותלמד לנגן כמו....", אבל בהרבה מהקלטות שהציגו מוזיקאים מקצועיים, מכל הסגנונות, הכילו הרבה יותר מזה. עבור מוזיקאים צעירים, זו היתה ועדיין, פגישה אישית-ביתית עם האמנים האהובים עליהם. פגישה אינטימית אותה אי אפשר להשיג דרך שירים ואלבומים.
אוצר מצולם: צפו בכל קלטת ההדרכה הנפלאה של צ'אד סמית'. מההתחלה ועד הסוף
מאוחר יותר שודרגו הקלטות לדי.וי.די והמשיכו לצאת בפורמט העדכני. אבל קצת כמו רומנטיקת תקליטי ויניל, כך גם קלטות ההדרכה הישנות, מיועדות במיוחד עבור מוזיקאים חולמים שהריצו אחורה שוב ושוב מהלך מדהים על התופים או על הגיטרה, אותו הם פשוט חייבים ללמוד.
חוץ מזה, אלו היו הימים שלפני יו-טיוב. היום מאוד פשוט לגלות האצבוע, הפריטה והמכות המדויקות של כל מוזיקאי מפורסם שרק נרצה. אז, היינו צריכים לחכות לקלטת ולקוות שהיא נמצאת בחנויות הבודדות שמכרו אותן בישראל.
רוב הסרטים האלה נראו אותו הדבר. עם כלי הנגינה שלו, המוזיקאי מנגן כמה מהשירים המוכרים של להקתו או שלו, מראה טיפים להתחמם ועצות המבוססות על שיטת הנגינה האישית שלו. ללא ספק ממתק למכורים. אבל בתחילת שנות התשעים יצאה אל המדפים קלטת אחת שונה מכולם וזו היתה הקלטת של צ'אד סמית'.
בתחילת שנות התשעים, אחרי ש"רד הוט צ'ילי פפרס" פרצה עם "בלאד שוגר סקס מג'יק" והפכה לאחת הלהקות
הגדולות בעולם, החל גם עניין רב בכל הכוחות המניעים את הלהקה. מכל עבר גילו את יכולותיהם המופלאות של פלי (מייקל בלזרי) הבסיסט (שזכה גם הוא לקלטת משלו, ומיד נתייחס אליה), של ג'ון פרושיאנטה הגיטריסט ושל צ'אד סמית' המתופף.
בזכות היכולות יוצאות הדופן של השלושה, כולם הפכו להיות השראה של ממש עבור מוזיקאים אחרים, השראה שקיימת עד היום. וכך התגבר הרצון לראות אותם בפעולה מקרוב יותר. ואם אפשר, בסלון הבית.
עבור מתופפים, סמית' היה אחד מנציגיו המובהקים של הדור החדש. מתופף שהביא את מוזיקת הפ'אנק הקצבית והמדויקת אל תוך הרוק הבועט והמכסח, ועשה את הכל בשיא הקוליות ובשיא הכריזמה. למרות יכולותיו המרשימות, סמית' חשף גם את הצד המחוספס באישיותו. קצת כמו המראה השלומפרי שלו (ואי אפשר להתעלם מהדמיון המדהים בינו ובין השחקן וויל פרל), סמית' הביא את הקשיחות בצירוף חוש ההומור המטופש אל מערכת התופים ואל מול המצלמות.
הוא קרא לקלטת "Red Hot Rhythm Method" (בתרגום חופשי: "שיטת הקצב האדומה והחריפה") - ולצידו העמיד את פלי. שני הפלפלים, מפוצצים באדרנלין, הפכו את הקלטת לאחד האוצרות הנסתרים של הלהקה, למוצר מופת של ממש.
למעשה הקלטת היא יצירה כל כך טובה, שמגיע לה מקום של כבוד לצד האלבומים של הלהקה. בעיקר
בגלל שהשניים הצליחו להפוך את פורמט סרט ההדרכה השגרתי - ליומן קטן, מוזיקלי ותוסס. יומן מצולם שמתאים לכל אוהבי הפפרס, ללא קשר ליכולתם לנגן על כלי כלשהו.
מספיק לצפות בשתי הדקות הראשונות כדי לקלוט. הקלטת נפתחת בשחקן המחופש לסוכן אף.בי.איי עם שפם עצום ומשקפי שמש שמדקלם את האזהרות החוקיות שמופיעות בתחילת כל סרט ועל הסכנה הכרוכה בשיכפול המוצר או הקרנתו בפומבי. זה ממשיך בצילום אחד ארוך של סמית' מחנה במהירות את מכונית הוינטג' האדומה והיקרה שלו מחוץ לאולפנים. הוא מאחר כמובן ויוצא מהאוטו בבהלה. כשהוא יוצא, אמורה היתה ליפול מצילה, אבל היא נשארה במקום ומישהו נוסף מתוך האוטו דוחף אותה החוצה.
סמית' ניגש אל תא המטען, מחפש בין כל הג'אנק, מוציא חולצה ורץ אל האולפן. "פלי כבר הגיע? אל תתנו לו לחנות ליד המכונית שלי", הוא צועק. ברקע מתחיל להתנגן "Give It Away", מינוס התופים. הוא רץ אל התופים ובמקביל מחליף חולצה, תופס את המקלות וכשהוא עדיין לא יושב לגמרי, הוא מכה חזק על תוף הסנר ונכנס אל השיר כמו גולש שתופס את הגל המושלם.
ואז מתחיל המפגש: סמית' ופלי עוברים בין להיטים מתוך "בלאד שוגר סקס מג'יק" ואלבומים קודמים, על ביצועים שאולי נשמעים קשה באלבום אבל בעצם "מאוד פשוטים ליישום", על הדינימיקה בין השניים, על היצירה המשותפת ועל החברות המרתקת המתקיימת ב"רד הוט צ'ילי פפרס". בין הקטעים שומעים גם צחוק מתגלגל, אם מהבדיחות וההלצות של השניים, או ממכה חזקה ומדויקת של סמית'. כי ככה זה, מרוב שזה טוב ומשמח, אי אפשר שלא להתפקע.
זו לא היתה הפעם הראשונה של השניים מול המצלמות. עוד לפני שסמית' אירח את פלי, היה זה הבסיסט שאירח את המתופף בקלטת משלו בשם "Star Licks Bass Instruction". פלי הוא דמות חריפה, צבעונית, קופצנית ומלאה בהומור, אבל דווקא הקלטת שלו הפכה די רצינית. הוא חשף עבור מעריציו את כל טכניקת ההקפצה (סלאפ) המפורסמת שלו על גיטרת הבס, הדהים את הצופים עם ג'אמים ארוכים עם סמית' וצלל בשיא הרצינות ועם הצ'ארם הטבעי שלו אל תוך השפעותיו המוזיקליות.
פלי וסמית מכסחים, פלי ופיניקס מדברים. מתוך הקלטת של פלי
מול המצלמות, פלי בחר להופיע באופן רציני יותר - ובדיעבד, זו היתה הדרך הנכונה. אל הצילומים הוא צירף את חברו הטוב, השחקן ריבר פניקס עליו השלום, שבאותם ימים הפך לסמל סקס עולמי. פלי היה זה שליווה את פינקיס באמבולנס שהוביל אותו
ממועדון הוייפר-רום בלוס אנג'לס (שהיה שייך אז לג'וני דפ) אל בית החולים, בלילה שבין ה-30 ל-31 באוקטובר, 1993. בעודו נוסע באמבולנס ליד חברו המוטל, הוא הבין שזו כנראה הפעם האחרונה שיראה אותו.
בקלטת, ניצב פניקס בדמות המראיין, יושב מול פלי ומציג בפניו שאלות על הנגינה והמוזיקה המיוחדת שלו. בין לבין חוזר פלי אל סמית' וממשיך להשתולל. וזה המעגל הזה, בין סמית', פלי, פיניקס, חזרה לפלי ושוב לסמית' שהופך את הכל למתוק כדבש.
למרות שעברו אינספור משברים יחד, למרות החברים שהתחלפו והטרגדיות שחוו, "רד הוט צ'ילי פפרס" תמיד ידעה לשים את החברות לפני הכל. הקלטות הללו הן ההוכחה המושלמת לאחד העקרונות הגדולים של הלהקה: צריך לחגוג את החיים, ואם הם בלתי נסבלים, לנסות ולאגור את כל הסבל והכעס ולהוציא אותו החוצה באנדרלין ובשלום. והכי טוב אם אפשר יהיה לעשות את זה יחד.
