חינוך לא מקצועי: עודף במוכרים, מחסור במהנדסים

שנת לימודים חדשה בפתח, וגם בה תתנהל מערכת החינוך במנותק מההתפתחויות בצרכים הכלכליים של המשק ושל האזרחים. בשבוע שעבר תואר ב-ynet כיצד בעוד שאלפי מפוטרים מתקשים למצוא עבודה, ישנם מקצועות רבים, בעיקר בתעשייה ובהנדסה שבהם קיים מחסור חמור בכוח אדם, שמוביל להאטה בייצור.

• כתבה ראשונה בסדרה: איך מחזירים את שוק התעסוקה לאיזון?
• 6,000 ש' בלי לעבוד. המדינה נגד תעסוקת חרדים
• הלמ"ס: ירידה של 7.5% בביקוש לעובדים ביולי
  

כל המרואיינים לסדרת כתבות זו, דיברו על התפקיד החשוב שממלאת מערכת החינוך בתכנית להתמודדות עם חוסר האיזון שקיים בשוק התעסוקה, בין המקצועות שבהם צריך עובדים למקצועות שבהם בוחרים אזרחי המדינה.

מערכת החינוך היא הגורם המרכזי במדינת ישראל המסוגל לעצב את הבחירות התעסוקתיות של תושבי המדינה. כל שדרוש למשרד החינוך הוא הכרה של המקצועות שבהם יש דרישה לעובדים ונכונות לעצב את תוכן הלימודים בהתאם לאותם צרכים.

אך על מנת לעשות זאת, יאלצו אנשי משרד החינוך להיפרד ממרכיב יסודי ביותר בהשקפתם ובמערכת הערכים שלהם: החתירה להישגים עיוניים ולשיעור גבוה של זכאים לתעודת בגרות. המרדף אחר ציונים גבוהים וזכאות לבגרות גורם למערכת החינוך להוציא מתוכה פתרונות מעוותים שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרס של החברה כולה ושל התלמיד בפרט.

משרד החינוך מלמד: איך להציג הישגים בלי להשקיע

בין השנים 2009-1992, גדל תקציב החינוך העל יסודי של ממשלת ישראל מ-4.3 מיליארד שקל לקרוב ל-8.1 מיליארד שקל. באותו פרק זמן, תקציב החינוך המקצועי במשרד החינוך ירד מ-154 מיליון שקל ל-68 מיליון שקל.

מנכ"ל רשת בתי הספר הטכנולוגיים "אורט", צבי פלג, מסביר כיצד נוצרה המגמה המוזרה הזאת ומדוע ב-3 השנים האחרונות היא פסקה. "הזכאות לבגרות הפכה לעגל הזהב של מדינת ישראל", אומר פלג. "מאז סוף שנות ה-90, ערכה של הטכנולוגיה ירד וכולם רצו לימודים עיוניים".

האם היה נימוק כלשהו לכך?

"הנימוק היה שכולם צריך ללמוד לבגרות ולהיות רואי חשבון ועורכי דין, כי זה מה שעושים במדינה מערבית. כך זה גם היה בארה"ב. אחרי המשבר של 2008 כבר מבינים שלא צריך כל כך הרבה כלכלנים וחסרים עובדים במקצועות טכנולוגיים".

אבל גם בבתי ספר טכנולוגיים ניתן לקבל תעודת בגרות? כיצד זה מהווה צידוק לקיצוץ כה מסיבי במימון של מקצועות מסוימים? 

"הבעיה היא שחינוך טכנולוגי זה דבר יקר. צריך לממן מעבדות, תשתיות חשמל, זה אומר 14 תלמידים בכיתה במקום 38, זה מצריך מורים מיומנים יותר. הרי הטכנולוגיה משתנה כל הזמן והמורים צריכים להישאר מעודכנים. עולה הרבה יותר כסף להכין תלמיד לבגרות טכנולוגית מאשר לבגרות עיונית".

(צילום: אליעד לוי)

וכך, תוך כדי שתקציב המשרד יותר מהוכפל, הצליחו במשרד החינוך להשקיע פחות ולהשיג תוצאות טובות יותר. התוצאות הטובות, שבאו לידי ביטוי שבשיעור הזכאים לבגרות, היו טובות על הנייר בלבד. בפועל, במשך שני עשורים קיבלו התלמידים הכנה פחות טובה לעולם האמיתי, כפי שבא לידי ביטוי בנתוני התעסוקה.

מנתונים שאסף הכלכלן גלעד ברנד ממרכז מאקרו לכלכלה מדינית בשנת 2011, עולה כי בישראל יש מחסור של יותר מ-7,000 עובדים ברבעון במקצועות הקשורים לייצור תעשייתי או הנדסה. מנגד, בענפים אחרים, שבהם נמדד עודף בכוח אדם, עמד העודף הזה על יותר מ-70 אלף עובדים בממוצע לרבעון.

כלומר, בשנת 2011 על כל משרה פנויה בתעשייה, הסתובבו 10 עובדים ללא תעסוקה שלא יכלו לאיישה כי לא הוכשרו מראש לכך. המפעל נשאר בלי עובד, המובטל נשאר בלי פרנסה. הכל בגלל היעדר הכשרה וחינוך.

מקור: מרכז מאקרו לכלכלה מדינית 

לדברי פלג, מאז 2009 חלה תפנית במדיניות משרד החינוך. "לפני 3 שנים גם משרד החינוך השכיל להבין שהחינוך הטכנולוגי חייב להיות אחד ממנועי הצמיחה של המשק. אני פותח בשנה הבאה פי 2 כיתות מאשר בשנה שעברה".

לדבריו, "היום ההורים והתלמידים יותר מוכוונים לכך שטכנולוגיה זה העתיד הכלכלי של מדינת ישראל. בהתאם, גם המדינה מבינה שאם היא לא תקצה משאבים להכשרת הנדסאים וטכנאים אז החינוך הזה ילך וירד".

הגדלת התקציב בשנים האחרונות מביאה את ההשקעה הממשלתית בחינוך טכנולוגי ומדעי לרמה של קרוב ל-100 מיליון שקל, זה עדיין רק כשני שליש מהתקציב שניתן בראשית שנות ה-90 אך בהחלט שיפור משמעותי מרמות השפל שהגענו אליהן ב-2009.

לתוצאות ייקח זמן להגיע. לתלמידים שייכנסו מחר לכיתות החדשות שפותח פלג ברשת "אורט" מצפה מסלול של 3 שנים עד לקבלת תעודת הבגרות, שלאחריו יתגייסו לצבא, ייסעו לחו"ל, ילמדו באוניברסיטה ורק בעוד כ-10 שנים יוכלו למלא את החוסר הקיים במהנדסים.   

מי שיגיע מהר יותר לשוק העבודה הם תלמידי בתי הספר התעשייתיים של משרד התמ"ת. מערכת זו, שמאפשרת לימודים לצד עבודה כבר בגיל התיכון, סבלה פחות מחרב הקיצוצים התקציביים בשני העשורים האחרונים, בגלל שהיא נמצאת באחריותו של משרד הקשוב יותר לצרכיו הכלכליים של המשק.

עם זאת, הנתונים אודות ביצועיה של מערכת ההכשרה המקצועית לבני הנוער מלמדים כי גם כאשר יש כסף ורצון, קשה לדעת אילו מקצועות להקנות לתלמיד היום, על מנת שיוכל להתפרנס מהם מחר.

הכשרה יש, אבל למקצוע הלא נכון

13 אלף תלמידים ותלמידות, בכ-80 מגמות מקצועיות שונות, יחלו את שנת הלימודים הקרובה בבתי הספר המקצועיים לנוער שבאחריות התמ"ת. תוכנית הלימודים בבתי ספר אלו כוללת שיעורים מקצועיים לצד לימודים כלליים בשילוב עם עבודה אצצל מעסיק. רבים מהתלמידים גם ממשיכים לשרת בצבא בתפקידים שלמדו בתיכון. 

אך כמה מהם ממשיכים אחר כך לעבוד במקצוע שאליו הוכשרו? מחקר של התמ"ת בדק כמה מבין התלמידים שסיימו תיכון מקצועי בין השנים 2002-1996 עבדו במקצוע שלמדו ב-2004 ואחר כך שוב ב-2008. הממצאים מלמדים כי גם עבור מי שרכש מקצוע בתיכון, הדרך אינה סלולה מראש.

בשנת 2004, רק 47% מבוגרי בתי הספר המקצועיים של התמ"ת בין השנים 2002-1996 עבדו במקצוע שאליו הוכשרו. 39.6% עבדו במקצוע אחר ו-13.4% לא עבדו כלל. בשנת 2008, השתפרה המגמה ו-53.6% מהבוגרים כבר עבדו במקצוע שנלמד בתיכון, לעומת 39.4% שעבדו במקצוע אחר ו-7% שלא עבדו.

"כשאתה בודק את הכשרת המבוגרים יש מקום לשאול כמה אנשים עובדים במקצוע", מסביר ראש תחום הכשרה מקצועית במשרד התמ"ת, שלום בן-משה. "אם המדינה משקיעה כסף אז היא צריכה לוודא שיש מיון נכון והשקעה נכונה כדי להבטיח את היעילות של ההשקעה. לגבי צעירים השאלה הזאת צריכה להישאל בעירבון מוגבל, כי מדובר בילדים בני 15-14 שאין להם מגוון אינסופי של מגמות לבחור מהן. זכותו של צעיר ללמוד מקצוע אחד ואחר כך להחליט שהוא רוצה לעבוד במשהו אחר".

פילוח נתוני התמ"ת לפי מקצועות מראה שלהיצע המגמות יש חשיבות מכרעת בשאלה עד כמה בית הספר המקצועי מונע אבטלה בגיל מאוחר יותר. במקצועות החשמל והאלקטרוניקה נרשמו אחוזי הצלחה גבוהים של יותר מ-60%. לעומת זאת, פחות מ-40% מהתלמידים שהוכשרו באדריכלות ועיצוב פנים או בכימיה עבדו במקצוע שנלמד.

כאשר נשאלו התלמידים מדוע אינם עובדים במקצוע שרכשו, השיבו 65.5% מבוגרי מגמות האדריכלות ו-63.9% מבוגרי מגמות ההנדסה האזרחית כי התקשו למצוא מקום עבודה. מתוך כלל התלמידים, 39.1% השיבו כי הם הפסיקו לעבוד במקצוע שאליו הוכשרו בשל צמצומים.

כלומר, לא די בהשקעה בחינוך מקצועי, יש גם לאבחן את המגמות העתידיות בשוק התעסוקה. אם לא עושים זאת, עלולה מערכת החינוך להקנות לתלמידים רבים מיומנות מקצועית בענף שלא יוכל לייצר עבורם תעסוקה בעתיד.

להיחשף לכמה שיותר - ואז לבחור

דוד ארז, יועץ אסטרטגי ותקשורתי ששימש בעבר יועץ למשרד התיירות בנושא הכשרה תעסוקתית במגזר הערבי, הוא בוגר מערכת החינוך המקצועי. בנעוריו, למד בבית ספר טכנולוגי ואף שירת בחיל האוויר במקצועו. כיום, לאחר שבחר בדרך מקצועית אחרת, הוא מצר על כך שגם היום תלמיד חייב לבחור בין בגרות עיונית למקצוע טכני, ללא חלופות נוספות.

"החינוך המקצועי הוא ברירת מחדל למי שאין לו ברירה אחרת", הוא אומר. "הגישה הזו גורמת לכך שלצד אלו שלומדים מקצוע ולא עוסקים בו יש רבים שעוסקים במקצועות שהם לא אוהבים ולא מתאימים להם. חוסר התאמה גורם לחוסר מקצועיות וזו הסיבה לשם הרע שיצא בחברה שלנו לרבים מבעלי המקצועות, כמו חשמלאים ואינסטלטורים".

ארז מנסה בשנים האחרונות לשכנע גורמים בממשלה לאמץ גישה חדשה. גישה שבה ילדים ייחשפו מגיל צעיר מאוד (6-12 שנים) למגוון מקצועות ואנשי החינוך ינסו לזהות לאיזה מקצוע נמשך כל ילד. "לא צריך לפתוח עשרות מגמות חדשות בעשרות מיליוני שקלים לשם כך. מספיק להביא לגן או לכיתה ספרים שמציגים את בעלי המקצועות השונים או להזמין בעלי מקצוע להציג בפני הילדים".

לאחר שיזוהה המקצוע החביב על כל ילד, ניתן להקנות לו בגיל התיכון הכשרה באותו המקצוע, על חשבון צמצום היקף הלימודים העיוניים. "יש יתר אקדמיזציה של מערכת החינוך. לא כולם חייבים להיות אקדמאים. אם תלמד את הילדים מגיל קטן שכל מקצוע מכבד את בעליו, ניתן יהיה להקנות לכל אחד את המקצוע המתאים לו".

אבל איך בית הספר אמור לעשות את זה כשההורים דוחפים כל ילד להוציא תואר ולכבד אנשים בהתאם לתלוש השכר והתואר האקדמי שלהם?

"זו שאלה שאפשר לשאול לגבי כל דבר שמערכת החינוך עושה. איך תלמד ילד שאלימות זה דבר רע כשבבית אבא מרביץ לאמא?! אתה מלמד אותו בכל זאת כי זה מה שנכון ללמד.

"הממשלה יכולה לעשות הרבה צעדים חיוביים והיא גם עושה. אבל היא לא תצליח לחולל שינוי מהותי בשוק התעסוקה מפני שהיא מתרכזת בהכשרות מקצועיות והכשרות אלו, מטבען, נועדו למי שלא מצאו מקצוע מתאים.

"רק מערכת החינוך יכולה לתעל את האזרח מגיל צעיר למקצוע שמתאים לו וכך לצמצם את כמות האנשים שיזדקקו בעתיד להכשרה מקצועית. אדם צריך לאהוב את עבודתו, בין אם הוא לוחם אש, סנדלר, שיפוצניק או אפילו, 'חס וחלילה', מורה".