"פסטיבלי הקולנוע הקטנים בסכנת חיסול"
קריטריון חדש של מועצת הקולנוע קובע רף של 500 אלף שקל לתקציב פעילות של פסטיבל כתנאי לתמיכה של משרד התרבות, מה שמאיים על קיומם של כמה מפסטיבלי הסרטים הייחודיים בישראל, בהם פסטיבל הקולנוע הגאה, אנימיקס ואייקון. מנהלי פסטיבלים: "מכת מוות שתחסל רבים מאתנו"
במהלך השבועות האחרונים הפיץ יו"ר מועצת הקולנוע, דוד אלכסנדר, בקרב הנהלות הקרנות ומוסדות הקולנוע הנתמכים, בהם סינמטקים ופסטיבלים, את טיוטת התבחינים המתוקנת לחלוקת תקציבי התמיכה של משרד התרבות. אם יאושרו התבחינים, עתידים שורה של פסטיבלי נישה, שהפכו בשנים האחרונות לעוגנים תרבותיים משמעותיים, למצוא את עצמם מחוץ לעוגת התקציב. "מדובר במכירת חיסול של הפסטיבלים הקטנים", אומרים היום שורה של מנהלי פסטיבלים ל-ynet ומדגישים: "המועצה עושה ככל שביכולתה כדי לחזק את הגדולים ולדחוק את השאר לשוליים. הקריטריונים החדשים הם מכת מוות שתחסל רבים מאיתנו".
ברשימת הפסטיבלים שעלולים להיות בין הנפגעים העיקריים מתיקוני התבחינים נמצא גם פסטיבל הקולנוע הגאה, tlvfest, שנערך בסינמטק תל אביב זו השנה השמינית. כבר אשתקד התריעה הנהלת הפסטיבל כי החלת התיקונים ובכללם קביעת רף שקובע תקציב פעילות מינימלי של 500 אלף שקל, יוביל לסגירתו. "זה תיקון אבסורדי שנוצר כדי לחזק את החזקים ולמחוק מהמפה את הפסטיבלים הקטנים, הנועזים והאמיצים יותר", אומר מייסד ומנהל הפסטיבל, יאיר הוכנר, "לא הגיוני לפסול תמיכה בפסטיבל בינלאומי שמתקיים זו השנה השמינית ברציפות ומקרין יותר מ-150 סרטים במשך שמונה ימים בתל אביב ובראש פינה, רק בגלל שתקציבו 430 אלף שקל. גודל הפסטיבל ואיכותו אינם נקבעים על פי היקף התקציב. ישנם פסטיבלים שעובדים עם תקציב גדול יותר ומקרינים מספר קטן יותר ואיכותי פחות מהפסטיבל הגאה".
TLVfest. "תיקון אבסורדי שנוצר כדי לחזק את החזקים"
במכתב חריף שהפנה לחברי מועצת הקולנוע ולמשרד התרבות, כותב הוכנר: "צר לנו על כך שבעקבות הקריטריונים החדשים, מועצת הקולנוע, משרד התרבות והעומדת בראשו, יגרמו לסגירתו של פסטיבל הקולנוע הגאה שגם כך נלחם על חייו מדי שנה. ממשלת ישראל טוענת בכל הזדמנות שהיא פלורליסטית כלפי הקהילה הגאה, זו הזדמנות להראות זאת. אם הקריטריונים הבעייתיים יאושרו, התוצאה תהיה הפוכה".
הוכנר ציין במכתב את שורת התוכניות הקולנועיות שקיים הפסטיבל לאורך השנים האחרונות במוקדים שונים בעולם, בהם ברלין, קופנהגן, אוסלו, סאו פאולו, מונטבידיאו, אתונה וקרדיף. "לעומת פעילות יזומה של משרדי הממשלה בחו"ל, אנחנו לא צריכים ליזום פניות למנהלי פסטיבלים בינלאומיים פשוט כיוון שהם אלה שפונים אלינו.
רוצים שינוי
"אין כוונה לפגוע בקולנוע שאינו במיינסטרים"
מרב יודילוביץ'
השינויים שמציעה המועצה לקולנוע במבחני התמיכה מאיימים על הפסטיבלים הקטנים, אך ישפיעו על הענף כולו. לטענת היו"ר דוד אלכסנדר, מטרת המהלך לחסוך כסף לטובת "עשייה מהותית". השינויים יעלו לדיון וצפויים להתנגדות
לטענת הוכנר, סעיפים מסוימים שתוקנו בתבחינים מפלים את הפסטיבל מול פסטיבלים אחרים. כך למשל סעיף המתייחס לאיכות ההקרנה של הסרטים בפסטיבל הפוסל שימוש בפורמטים ביתיים. "אם הכוונה לפסול הקרנות בפורמט DVD, מדובר בסעיף בעייתי ומפלה", אומר הוכנר, "הפסטיבל לקולנוע גאה מציג סרטים של יוצרים רבים מהארץ ומרחבי העולם הפועלים בשולי תעשיית הקולנוע. התערבות המועצה בפורמט ההקרנה תמנע מאתנו להציג סרטי אנדרגראונד וסרטים אלטרנטיביים, שנוצרו ללא תקציב. בעצם כך תחסום המועצה סרטים שנוצרו על ידי חברים בקהילה הגאה שאינם פועלים בזרם המרכזי".
"מצב אבסורדי וחסר אחריות"
פסטיבל הקולנוע הגאה אינו היחיד שייפגע במקרה שייכנסו לתוקפם התיקונים בתבחינים. אורי אביב, מנהל פסטיבל אייקון לסרטי מדע בדיוני, פנטזיה ומשחקי תפקידים אומר ל-ynet: "מועצת הקולנוע צריכה לשאול את עצמה מה חשוב לה לקדם בקביעת הקריטריונים: ריבוי קולות וגוונים בקולנוע הישראלי או מונוטוניות ושמרנות. להציב לפסטיבלים קטנים רף של 500 אלף שקל, זה למעשה להביא לסגירתם. התקציב שלנו משתנה משנה לשנה. בשנים האחרונות קשה לגייס ספונסרים ולכן היקף התקציב לא הגיע לסכום. הקריטריון הזה דוחף אותנו לייצר גירעון שוטף וזה מצב אבסורדי וחסר אחריות".
מתוך פסטיבל אנימיקס. "עתיד לוט בערפל"
על אף התחזיות המעיבות על פתיחת הפסטיבל באוקטובר, אורי אביב מעדיף להסתכל על הכוס המלאה. "יותר קל לחשוב שמדובר באתגר ולא בבעיה, אבל המצב החדש מציב אותנו ללא ספק בסכנת סגירה", הוא אומר, "תמיכת המועצה בפסטיבל היא בהיקף של בין 25-30 אחוז מהתקציב שלנו. זה קריטי. צריך לומר את הדברים כמות שהם: בלי תמיכת המועצה לא היה ולא יהיה פסטיבל קולנוע בדיוני בישראל".
אביב מציין את הפריחה האדירה של תחום המד"ב בישראל ויודע שלפסטיבל שייסד יש לא מעט זכויות בהצלחה. "זה תחום שהתפתח בישראל בטירוף בחמש השנים האחרונות. קרנות קולנוע תומכות ביוצרים שעוסקים בתחום, בין היתר בזכות הדרישה להגדיל את היקף היצירה הישראלית בפסטיבלים, שהובילה לחיפוש מחודש בתוך קהילת היוצרים בארץ. העובדה היא שמאפס יצירה ישראלית, יש היום שלושה סרטים של יוצרים מקומיים בפסטיבל וזה המון. היקף הקהל הולך וגדל מדי שנה, וזה למעשה אחד הפסטיבלים הבודדים לקולנוע שפונה לקהל צעיר ומדבר בשפה אחרת. דווקא עכשיו, בשיא הפריחה, לעצור את הכל בגלל סעיף שרירותי שמכתיב תקציב של 500 אלף שקל, זה טירוף. מעל לכל זה מחמיץ את ההישגים הגדולים שרשמו כל מיני פסטיבלי נישה בארץ בשנים האחרונות וזה כואב".
גלית ברסקי מהנהלת פסטיבל "אנימיקס": "התיקונים בקריטריונים מתעלמים מהצרכים המיוחדים שיש לפסטיבלי נישה. אי אפשר למדוד אותנו באותם הכלים שמודדים בהם פסטיבלי קולנוע רגילים. התחושה הכללית היא שהקריטריונים מיטיבים עם הפסטיבלים הגדולים על חשבון השאר שלא מעניינים את מקבלי ההחלטות. יש תחושה שמעמידים במכוון רף תקציבי גבוה מאוד כדי להפיל כמה שיותר פסטיבלים על הסעיף הזה. יש משהו בשרירותיות הזו ובהתייחסות אלינו שמאוד מקומם. אחרי הכל השאלה שצריכה היתה להישאל היא האם חשוב שיהיה בישראל פסטיבל קולנוע גאה, פסטיבל אנימציה או פסטיבל למד"ב. כמו בהרבה תחומים, גם כאן לא נראה שנעשתה בחינה עניינית וגם אם לא מדובר במגמת חיסול גורפת, זה משאיר אותנו עם עתיד לוט בערפל".
גם עודד גיא, מנהל פסטיבל "העין היהודית", שנערך זו השנה התשיעית באשדוד, מתקשה לשמור על אופטימיות. "זה מגוחך שבמדינת ישראל פסטיבל קולנוע יהודי ייחשב לנישה. אבוי לנו שלזה הגענו. ככל שאני מנסה להתבונן במצב במשקפיים ורודים, קשה לי לומר שאני אופטימי. במצב הנוכחי לא ברור איך נמשיך לבנות את השנים הבאות. התחושה היא שיש אנטי לפסטיבלי נישה וזה בא לידי ביטוי בתקציבים שהולכים וקטנים משנה לשנה. אני מודה שאני חרד, ולא מדובר בהתבכיינות אלא ברגע שבו אתה יודע שזה להיות או לחדול. אנחנו מתחילים להתעייף ולחשוב האם בתנאים האלה אפשר בכלל לעשות תרבות".
את תגובת מועצת הקולנוע לא ניתן להשיג עד לפרסום הכתבה.
לפנייה לכתב/ת 
הוכנר. להיות או לחדול
צילום: קובי קלייטמן
מומלצים
