ביקורת על ועדת צמח: "מכירת חיסול של הגז"
תגובות קשות מצד נאמני איכות הסביבה למסקנות הוועדה לבחינת משק הגז, שממליצה לשמור למשק עתודות ל-25 שנה ולאפשר לייצא לחו"ל כחצי מהכמות שהתגלתה. "סומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, מונעים מהציבור אנרגיה זולה", אמרו במשרד להגנת הסביבה
כפי שפורסם הבוקר, הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, ממליצה לראש הממשלה לחייב את חברות הקידוח למכור למשק הישראלי כמות של 450 מיליארד מטר מעוקב. כמות זו אמורה לספק את צורכי האנרגיה של המשק למשך 25 שנה, בהם כל החשמל בתחנות הכוח הפרטיות ו-70% מהחשמל שמייצרת חברת החשמל יופקו מגז טבעי.
מדובר בכמחצית מתוך 800 מיליארד מטר מעוקב גז שנתגלו עד כה בים התיכון (כ-300 במאגר תמר ו-500 במאגר לוויתן)את המחצית השניה של כמות הגז במאגרים יוכלו החברות לייצא לחו"ל.
הוועדה מעריכה, כי חלק קטן ממשקי הבית בישראל יחוברו למערכת הולכת הגז הטבעי כמו גם מפעלים רבים. התחזית מתייחסת גם לאפשרות של מעבר לשימוש בכלי רכב המונעים בגז טבעי.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קיבל הערב את הדו"ח ואמר: "הגז הוא מרבץ אנרגיה שנותן לישראל אופק כלכלי חדש. זה יכול לתת לנו גם עוצמה כלכלית וגם עצמאות כלכלית. אני חושב שחשוב שנפתח אותו בצורה מושכלת ואחראית. אני מתכוון ללמוד את הדו"ח ולהביא להחלטות שייתנו לנו את השגשוג בעתיד".
כל מאגר יחויב לשמור גז למכירה בישראל
המלצות הוועדה המלאות כוללות לא רק את כמות הגז שיש לשמור עבור צורכי המשק, אלא גם הנחיה ברורה כי כל מאגר בים התיכון ישמור גז שאותו ניתן יהיה למכור רק לחברות בישראל.
מאגרים גדולים, שבהם כמות של יותר מ-200 מיליארד מטר מעוקב ("תמר, ו"לוויתן") ישמרו 50% מהגז לצורכי המשק. במאגרים בינוניים, שבהם יש 100 עד 200 מיליארד מטר מעוקב, ישמרו 40% מהגז לצורכי המשק. מאגרים קטנים, שבהם כמות של 25 עד 100 מיליארד מטר מעוקב, ישמרו 30% לצורכי המשק הישראלי ומאגרים קטנים יותר יוכלו לייצא את כל הגז שבהם.
מטרת המגבלות הללו היא להבטיח שגם אם מאגר מסוים יפגע ממתקפה צבאית, אסון טבע או תקלה בקידוח, ניתן יהיה לשאוב גז לצורכי המשק ממאגרים אחרים. מנגד, המגבלה לא הוטלה על מאגרים זעירים של פחות מ-25 מיליארד מטר מעוקב, על מנת לעודד יזמים לפתחם.
המשרד להגנת הסביבה:להעביר מפעלים לגז טבעי
בתגובה למסקנות, קוראים במשרד להגנת הסביבה שלא לקבל החלטה בנוגע לחלוקת הגז. בהודעה חריפה ביותר שיצאה מטעם המשרד להגנת הסביבה מואשמים פקידי משרד האנרגיה בביצוע "מכירת חיסול" של אוצרות הטבע של מדינת ישראל.
משרד האנרגיה נחשב לגורם המוביל בוועדה, שבראשה עומד מנכ"ל המשרד. במשרד להגנת הסביבה טענו כי משרד האנרגיה מנסה "למנוע מהציבור נגישות לאנרגיה זולה וירוקה", בכך שהוא מגן על האינטרס הכלכלי של חברות הקידוח.
"התחושה מתחילת דיוני הוועדה היא שסומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, במקום להגביר את השימוש באנרגיה ירוקה", טוענים במשרד להגנת הסביבה. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, קרא כבר בשבוע שעבר לראש הממשלה לדחות את ההמלצות ולכנס דיון בהשתתפות כל השרים בנושא זה. הטענה המרכזית של המשרד להגנת הסביבה, כפי שהופיע בחוות הדעת שהוצגה לוועדה, היא כי יש לנצל את גילוי הגז כדי להעביר יותר מפעלים וכלי רכב לשימוש בגז טבעי, שנחשב לפחות מזהם מדלקים ופחם.
לטענת גורמים במשרד להגנת הסביבה, הוועדה לקחה בחשבון שרק 1.5% מהרכבים בישראל יעברו להנעה באמצעות גז טבעי בשנים הקרובות. בנוסף, טוענים במשרד כי הערכות הוועדה בנוגע להיקף גז שבישראל מוגזמות.
אדם טבע ודין: אינטרסים צרים של בעלי ההון
גם בארגונים למען איכות הסביבה תקפו את המסקנות. מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין", עו"ד עמית ברכה, אמר כי "ועדת צמח שמסקנותיה מתפרסמות היום קמה בחטא והיא מונעת מאינטרסים צרים של בעלי ההון המעוניינים ביצוא הגז ובהפקת רווחים מהירים".
ברכה קרא לראש הממשלה לדחות את המסקנות ולקבוע כי צורכי האנרגיה של ישראל יובטחו לפרק זמן כפול, של 50 שנה. המשמעות: ביטול מוחלט של יצוא הגז לחו"ל עד למציאת מאגרים חדשים.
"אם הממשלה חפצה בקיום חובתה המוסרית לדאוג לכך שגם הדורות הבאים ייהנו ממאגרי הגז לשם הפקת אנרגיה פחות מזהמת, עליה לדחות את מסקנות הועדה ולפתוח נושא גורלי זה לעתיד המדינה לדיון ציבורי רחב", אמר ברכה.
מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה, יעל כהן פארן, מתחה גם היא ביקורת על הדו"ח: "הגז הטבעי הוא המפתח לעתידו של משק האנרגיה ולכלכלת ישראל, ולא ברור מדוע אצה הדרך לראש הממשלה דווקא כעת, לוותר על נכס אסטרטגי כה חשוב. זו התנהלות שמתאימה למדינת עולם שלישי, לא למדינה שחברה בארגון ה- OECD".
לדברי כהן פארן, גם מבחינה מקצועית מתבסס דו"ח הועדה על הנחות שגויות ותפיסה בעייתית של משאב האנרגיה, הן בחישוב עתודות הגז והן בתחזיות לביקוש העתידי לגז: "העובדה שבשנתיים האחרונות השתנו תחזיות אלו חדשות לבקרים מלמדת כי עוד מוקדם לקבל החלטה כה חשובה בהתבסס על ניחושים והשערות", אמרה.
"לדבריה, "המצוקה במשק הגז הטבעי היא אמיתית, עשרות מפעלי תעשיה ממתינים לגז טבעי ומצויים בסכנת סגירה, חברת החשמל נאלצת לרכוש דלקים יקרים במיליארדי שקלים, בשל המחסור בגז, והציבור נדרש לשלם את המחיר. חברות הגז מנצלות את המצב הזה באופן ציני כדי להפעיל לחץ על הממשלה. מוטב שראש הממשלה ירסן את התזזית שאחזה בו בסוגיית הייצוא, ויעסוק בסוגיות הבוערות שעל קרקע המציאות, דוגמת צנרת הולכת הגז שתקועה כבר שנים, וסיוע ממשלתי נמרץ לתעשיה ולחברת החשמל".
גורמים בוועדה: אין מה לעשות עם כל כך הרבה גז
בוועדה מכחישים כי המסקנות מוטות לטובת חברות הקידוח. חבר בוועדה אמר ל-ynet כי הוועדה שמע את התנגדות המשרד להגנת הסביבה אך לא קיבלה הסבר מספק לשאלה, מדוע יש להקצות עוד גז לשימוש המשק הישראלי. "הם לא אמרו למה הם רוצים יותר גז לישראל. הם רק אמרו שהם רוצים יותר".
לטענת גורמים בוועדה, לישראל יש עתודות מוכחות של 800 מיליארד מטר מעוקב ועוד וקיימת סבירות גבוהה מאוד לגילוי של עוד 150 מיליארד מטר מעוקב. "אין למשק קטן כמו המשק הישראלי מה לעשות עם כל כך הרבה גז טבעי", אמר הגורם בוועדה.
לדבריו, הוועדה נמנעה מלשמור עתודות גז ליותר מ-25 שנים מכיוון שמעבר לתקופה זו קשה לומר האם גז טבעי ימשיך להיות המקור הזול והנקי ביותר לאנרגיה. החשש הוא שאם ימצא פיתוח טכנולוגי שיאפשר יצירת אנרגיה ללא זיהום במחיר זול יותר, תישאר ישראל עם עתודות גדולות של גז טבעי שלא ניתן להשתמש בו וגם לא למכור אותו.
בהכנת הידיעה השתתף אטילה שומפלבי
לפנייה לכתב/ת 
