האם רק לאדידס מותר למכור נעליים עם פסים?
חברת ההנעלה והספורט טענה כי יבואן שהטביע על נעליים שייבא לוגו ארבעה פסים אלכסוניים מקבילים, הפר את הסימן המסחרי שלה. לאחר שביהמ"ש המחוזי דחה תביעה שהגישה נגד היבואן, ערערה אדידס לביהמ"ש העליון. מה נקבע?
חברת הספורט וההנעלה אדידס , בעלת לוגו שלושת הפסים המקבילים האלכסוניים הידוע, קיבלה בשנת 2005 הודעה מהמכס, כי הגיע לנמל אשדוד משלוח עם נעליים שעשויות לעניין אותה. על הנעליים הוטבע לוגו של ארבעה פסים מקבילים אלכסוניים, הדומה למדי ללוגו של אדידס, ולפיכך המכס עיכב את הנעליים במחסניו.
- לכתבות נוספות על תביעות קטנות
- שרים ערבים: אדידס מוחרמת בגלל מרתון ירושלים
- ספורטאי מצרים בלונדון יסתפקו בחיקוי של נייקי
אדידס, שסברה כי מדובר בלוגו שמפר את סימן המסחר שלה, סירבה להצעת היבואן לשנות את הלוגו באמצעות הוספת פס או סימן X, והגישה נגדו תביעה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בעילות של הפרת סימן מסחר, גניבת עין, דילול וגזל מוניטין ועשיית עושר ולא במשפט, אלא שביהמ"ש דחה את התביעה, בין היתר מאחר שנעלי היבואן, המסומנות בלוגו ארבעה פסים ומוטבע עליהן השם SYDNEY, ומיועדות לשיווק בדוכנים בשטחי הרשות הפלסטינית, אינן מטעות את הצרכן הסביר לחשוב שמדובר בנעלי אדידס.
היבואן טען בין היתר, כי לא הוכחה כל הטעיה כיוון שאין דמיון בין הנעליים, וממילא הזכות הקניינית של אדידס חלה רק על לוגו שלושת הפסים ותו לא. עוד טען, כי נעליו מיועדות להימכר בבסטות ברחבי הרשות הפלסטינית ומוטבע עליהן שם מסחרי שונה לחלוטין, ולכן לא ניתן לטעות שמדובר בנעלי אדידס יוקרתיות, וכי פעל בתום לב.
אין לאדידס מונופול על פסים
בדעת רוב של השופטים חיות ורובינשטיין דחה ביהמ"ש העליון את הערעור, זאת כנגד דעתו החולקת של המשנה לנשיא (בדימוס), השופט ריבלין, אשר ביקש לקבלו חלקית בעילת עשיית עושר ולא במשפט.
השופטת חיות קבעה, כי אמנם כיום מזוהה סימן שלושת הפסים באופן מוחלט עם אדידס, אך עם זאת, לא ניתן לומר שאלמלא אדידס הייתה בוחרת בלוגו הזה, לא היה עושה זאת אדם אחר, ולפיכך ההגנה על סימן המסחר תהיה חלשה מקום בו הסימן שנטען כמפר דומה לו ולא זהה. עוד נקבע, כי בניגוד לטענת אדידס, מעולם לא קבעו בתי המשפט במפורש כי שימוש ביותר או פחות משלושה פסים מהווה הפרת סימן המסחר שלה.
"... מתן מונופול לאדידס גם על שניים או ארבעה פסים (וכך גם כמובן לגבי כל מספר שונה של פסים), הוא בעייתי כיוון שבכך אנו מוציאים את עיצוב הפסים מנחלת הכלל ומונעים מיצרנים אחרים להשתמש בעיצוב זה לנעליהם. אין בכך כדי לומר כי ההשקעה של אדידס בפרסום ובשיווק לא הובילו לכך שעיצוב הפסים הפך לפופולארי ומבוקש, אך מכך לא ניתן להסיק שכל שימוש בפסים על ידי מתחריה של אדידס הוא שימוש אסור", כתבה השופטת.
עוד נפסק, כי יש להסתכל על המוצר כמכלול, ומשהמשיב הטביע את השם SYDNEY על הנעל והשתמש בלוגו של ארבעה פסים, הרי שלא מדובר בדמיון שעלול להטעות את הצרכנים. יתרה מזו, נפסק כי הנעליים מיועדות לשיווק לסוג לקוחות שונה לחלוטין מזה של אדידס, המשווקת את נעליה בחנויות מובחרות, בעוד שהנעליים המיובאות מיועדות להימכר בדוכנים ובשווקים.
לפיכך נקבע, כי המשיב לא הפר את סימן המסחר של אדידס או ביצע עוולת גניבת עין. עוד נקבע, כי אין סכנה לדילול המוניטין של אדידס, כיוון שאין כל חשש שהצרכן יקשר בין איכות הנעליים בבסטות לאלה שלה, וכי לא ניתן לקבוע שהמשיב לא ניסה להתעשר שלא כדין על חשבון אדידס.
כאמור, בדעת מיעוט ביקש המשנה לנשיא (בדימוס), השופט ריבלין לקבל את הערעור, וזאת ככל הנוגע לעילת עשיית עושר, בקובעו כי בנעלי המשיב יש משום חיקוי של נעלי אדידס, וגם אם עשה אותן מעט שונה, עדיין הוא נהנה מהמוניטין של אדידס באופן לא לגיטימי.
לבסוף, הערעור נדחה כאמור ברוב דעות, ונקבע כי על אדידס להחזיר ליבואן את הנעליים ולשאת בהוצאות העיכוב שלהן במכס, וכן לשלם לו הוצאות ושכ"ט עו"ד של 25,000 שקל.
לעיון בפסק הדין המלא
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "
לפנייה לכתב/ת 
