הטוב, הרע והאומצה: עוף ברביקיו חריף

שבעים ומרוצים המשכנו במסענו ונחתנו בשדה התעופה של דנבר, שם היינו אמורים להיפגש עם שאר חבורת הנועזים. אט-אט, מכל קצוות תבל, התאחדה כמעט כל החבורה. הגברת התרגשה כאילו עברו יותר ממספר ימים מאז נפגשנו לאחרונה. לבסוף עלינו כולנו על מטוס קטן של אייר-אלסקה. הכיוון: בוזמן (Bozeman), שם אמורים היינו לפגוש את ד' השמן ורעייתו ולצאת לדרכים.

עוד בערוץ האוכל:

• ויוה ארגנטינה: אוכל ביתי ולטיני
• גומבוץ, גולאש ולצ'ו: להיטי המטבח ההונגרי
• בומביי פינת מונטיפיורי: מתכונים לאוכל הודי
  

"תראי כמה מחוגים" אמרתי לגברת, "איך הוא מבין בכל השעונים האלו...". אשר יגורתי בא לי. עוד לא התיישבנו וכבר יצא הטייס ממבוך השעונים והכריז: "תקלה הידראולית, כולם לרדת". לאחר שכל החבר'ה סיימו לקלל אותי על המזל הרע שהבאתי, ירדנו. "לא לדאוג, חברים", הודיע קול מרגיע ברמקולים, "הטיסה נדחית בערך בחצי שעה". אז באמת התחלתי לדאוג.

בדרך למערב הפרוע(צילום: רפי אהרונוביץ)

הלכתי לאכול ב"וולפגנג פק אקספרס". מקרוני אנד צ'יז ועוף בבלילה היו סבירים, אבל מיד הבנתי שהדבר הנכון היחידי בשמה של המסעדה היא המילה אקספרס. חזרנו לגייט. חצי שעה הפכה לשעה... "לא לדאוג, חברים", הודיע הקול המרגיע ברמקול, "מיטב המוחות של חיל החימוש המקומי מטפלים בתקלה".

הצצתי מבעד לחלונות הגדולים וראיתי בחור בגיל ילדיי בסרבל שמוט משהו, מכסה אחד המנועים היה פתוח, הוא החזיק מברג ביד אחת ובידו השנייה גירד בפדחתו ו... "אוקיי", אמרתי לחבר'ה בעגמומיות, "הסיכוי שנזוז מכאן בקרוב הוא אפסי". "די לראות שחורות" נזפה בי הגברת, "מה אתה מבין במטוסים?". "כלום" עניתי "אבל זו תנועה בינלאומית של מוסכניקים שמביטים במנוע בהלם כאילו הם ראו אותו בפעם הראשונה".

באיזשהו שלב צפיתי בו זורק בתסכול את המברג לארגז הכלים, פניתי לחבר'ה ואמרתי: "זהו, חברים, אנחנו תקועים". כמו על מנת לחזק את דבריי הודיעה הגברת ברמקול בקול רגוע "הטיסה מבוטלת, נא לפנות לשירות לקוחות לבירור נוסף".

אחרי שכולם סיימו לקלל אותי ואת הנבואות השחורות שלי בשנית התייצבנו אחר כבוד בשירות לקוחות. "אין בעיה", ענתה האדיבה שמולנו,

"אנחנו דואגים לכולכם. לזוג אחד סידרנו טיסה היום בלילה, לשני מחר לפנות בוקר דרך הצד השני של המדינה, לשלישי דרך הקוטב הצפוני והוא יגיע מחרתיים, לגבי הרבעי אני עדיין מחפשת...". התחלתי להרגיש לחץ בצד שמאל ומיד פניתי לשקולים ורגועים שבחבורתנו. "דברו אתם איתה", אמרתי, "יום של המתנה יחד עם שפע של פאסט-פוד וקפה גרוע לא הופכים אותי סובלני יותר".

שוב הבטתי על המטוס הזעיר והפעם אמרתי לגברת בשקט, לאוזניה בלבד, "תארי לך שגם כאן תהיה תקלה, זה יהיה מצחיק". טרם סיימתי את המשפט והודעה רגועה נשמעה ברמקולים: "הטיסה לג'קסון מתעכבת עקב תקלה טכנית... מיטב המוחות בלה בלה בלה...". החבר'ה המותשים כמעט זרקו עלי את תיקי הנסיעה שלהם.

הסוסים המודרנים בדרך לג'קסון הול(צילום: רפי אהרונוביץ)

בג'קסון הול המערב הפרוע בהתגלמותו - כולם נראים כמו ג'ון וויין כולל הכובע וסגנון הדיבור המתנגן, ורק את הסוס החליף אופנוע ענק. במסעדות מוגשים סטייקים גדולים ואני טעמתי סטייק בופאלו גדול על העצם, קצת יבש יותר מנתח מקביל בבקר, אבל עם טעם עז של בשר. בשר הבופאלו רזה יותר ודומה במרקמו לבשר צייד. במידה ותזמינו כזה, בקשו דרגת הכנה אחת פחות מהרגיל, רצוי מדיום רייר, ותיהנו מנתח בשרי ביותר.

ברוכים הבאים לברביקיו - טעים, זמין וזול(צילום: רפי אהרונוביץ)

הטקילה זורמת כמים, האווירה משגעת, וכמובן - שוב מסעדות הברביקיו, כשהלהיט שלהן הוא בייבי בק ריבס, לחם תירס ושעועית צ'ילי פיקנטית. האוכל בסיסי, טעים וזול.

טעמנו גם נתחי פריים ריב בצליה איטית, שתמיד היו מעולים. כן, כאן בשר איכותי הוא שם המשחק. לעיתים הוא אפילו מצוין. ליד כל נתח בתפריט מופיע דירוג איכות הבשר מטעם משרד החקלאות האמריקאי.

הגודל כן קובע(צילום: רפי אהרונוביץ)

צ'ואייס (choice) הוא בשר מובחר עם אחוזי שומן ורמת שיוש נמוכים, אבל רך וטעים, ופריים (prime) הוא היקר יותר: בשר מובחר ברמת שיוש ושומן גבוהה יותר. בכל מקרה, בצד הזה של המדינה אין מצב ליפול עם בשר.

סטייק באפלו על העצם(צילום: רפי אהרונוביץ)

עוף ברביקיו חריף

המרכיבים (ל-4 סועדים): 

פלפל שחור ומלח ים

1/2 כפית פלפל אנגלי טחון

3 שיני שום כתושות

1/3 כוס שמן זית

3-4 גבעולי תימין

2 ככפות רוטב ווסטרשייר

1 כפית פלפל חלפיניו פרוס וכבוש (מצנצנת) ומעט מנוזלי הכבישה

מיץ מלימון 1

אופן ההכנה: 

1. מניחים כל חצי עוף בין שני ניילונים וחובטים בו עם פטיש שניצלים מספר חבטות רציניות.
2. מערבבים את כל חומרי המשרה ומעסים את העוף היטב. מניחים במקרר לשעתיים לפחות, עדיף ללילה שלם.
3. אורזים בנייר אלומיניום ומניחים על גריל, רחוק ממקור האש (צלייה עקיפה) לשעה, תוך שאנחנו הופכים באמצע.
4. מסירים את נייר האלומיניום ומניחים על אש גבוהה כ-6 דקות מכל צד, תוך שאנחנו יוצקים מהנוזלים שנשארו בנייר האלומיניום. מגישים מיד.
5. כאן זה הלך נפלא עם תירסים קלויים על הגריל ומוברשים בחמאה מומסת (שאותה, אגב, מי שיכול שייצק גם על העוף לפני ההגשה) ותפוחי אדמה מבושלים בקליפתם.
6. אגב, אין בעיה להכין את זה בתנור הביתי: 60 דקות ב-150 מעלות ואז מסירים את נייר האלומיניום ומעבירים למצב גריל עליון לכ-10 דקות על כל צד.
7. רמת החריפות של החלפיניו נתונה לשיקולכם, כמו כן עניין הכובע והתלבושת.
   

אפשר לצלות בתנור ולהוסיף מה שרוצים בצד(צילום: index open)

• הכותב היה אורח חשבון הבנק שלו

• לאתר של רפי אהרונוביץ' - מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר