"משפחה לא בוחרים": כולם מביכים את ריימונד
כאשר מגיירים קומדיית מצבים אמריקנית כמו "כולם אוהבים את ריימונד" לעברית, בעוד שצריך להתחשב בכל אילוצי החוזה, הפורמט והזכויות, וגם להמיר את העלילה במשהו מקומי, כנראה שהדבר הכי טוב שאפשר לדבר עליו הוא קציצות - וחבל
כידוע, המאה עברה, הטלוויזיה צעדה קדימה, יש שמועות עקשניות בתעשייה שהסיטקום בכלל מת ברוב הערוצים. אבל אצלנו שמועות כאלה מחלחלות לתודעה באיחור בלתי אופנתי. וכאילו לא די היה ברימייק העברי הדבילי של "נשואים פלוס" בא הדבר החדש (חדש?) הזה, ומוכיח, שאי אפשר אחרת: כשמעתיקים ומגיירים קומדיית מצבים אמריקנית נושנה ויוצקים אותה בתבנית עברית - בעוד שצריך להתחשב בכל אילוצי החוזה, הפורמט והזכויות ולכוון לכל המשפחה וגם להמיר את העלילה במשהו מקומי תוך כדי הליכה על חבל דק - שום דבר טוב כבר לא ייוולד מן התסריט.
רוזינה קמבוס ובראבא, שני כישרונות גדולים, גויסו לשחק בתפקיד הוריו הלוחצים-צמודים-מטורללים של ריימונד המקומי, שעונה לשם יובל (יובל ינאי, שחקן תיאטרון). אחיו פיני הוא שוטר, בדיוק כמו אחיו של ריימונד במקור, אבל לא שוטר גבוה מאד כי אם שוטר שמן. דברה, רעיה ואם ודמות שנעה בין נוירוטיות להתנשאות על ריימונד הדביל-למחצה, היא נועה קולר. כל הארבעה דיקלמו במשך חצי שעה של הפרק הראשון טקסט שעניינו קציצות. כן, קציצות.
מעשה (חצי-מצחיק) בקציצה
מעשה בנועה שלא יודעת לבשל ליובל, שמת על הקציצות של אמא שלו ולא מבין למה נועה נעלבת כשהוא מבכר אותן על פני העוף בתמרים שלה. מתפתחת מריבה בחדר המיטות, ויובל שלא מבין מה רע בזה, מזמין את נועה ללמוד מאמא שלו איך עושים קציצות, והיא אכן לומדת. אבל רוזה (האמא, רודינה קמבוס) היא תחמנית-על שמחביאה בין המרכיבים תבלין לא מתאים - אז הקציצות יוצאות מגעילות. ואז, נועה מתגנבת בלילה לבית של חותניה כי לגנוב את המתכון של הקציצות, ואז - טוב, נו, אם אתם מוכרחים לראות את זה וטרם הספיקותם, לא אקלקל בספוילר הורס-קציצות את חדוות הצפייה הפעוטה שההמשך מעניק.
אין בעולם שחקנים שיכולים להרים טקסט כזה לגבהים של קומדיה. כל מה שהם יכולים לעשות הוא לקוות לטוב, אבל הטוב לא נראה בפרק האקספוזיציה. קמבוס ובראבא דיקלמו כמי שאינם מאמינים בעצמם למוצא פיהם, ומידת השכנוע המזערית שלהם בתקפות של הטקסט, ניכרה באיטיות הדקלום ובמלאכותיותו.
ינאי וקולר, פרצופים חדשים למדי על המסך, אמורים לייצג מבחינה פיזית
את הממוצע במיטבו: קרחת וכרס קטנה לבנים, התרחבות בפלג הגוף התחתון לבנות והיעדר מינימאלי של כל חן פיזי. עוד הם אמורים לשקף את הישראלי הממוצע באמרותיהם ודעותיהם. המשפט התבוני ביותר בפרק היה, "יש לנו בית ויש לנו ואטו והאוברדרפט שלנו בשליטה, את יכולה לישון", אומר יובל לרעיתו המודאגת מחוסר יכולתה לייצר קציצות, וגם "אסור שהקציצות ירגישו שפוחדים מהן".
תאמינו לי - ניסיתי לתרגם את זה ליידיש, כי ביידיש הכל יותר מצחיק - לא הלך. רוזינה קמבוס, שתורמת אמירה ברומנית בפרק הזה, יודעת שגם בשפת אמה זה לא היה מצחיק, אפילו לפני שנות דור. משפחה אולי לא בוחרים, אבל ערוץ, דווקא אפשר: אחרי כלבוטק, זפזפו מערוץ 2 והלאה. לא תתחרטו.