מתי ביטוח לאומי יכיר בהתקף לב כתאונת עבודה?

בעת שאדם נפגע בתאונת עבודה, הוא פונה למוסד לביטוח לאומי ומבקש לקבל גמלאות אשר יהוו עבורו רשת ביטחון, שתאפשר לו להשאיר את ראשו מעל המים בתקופה בה איבד את כושר השתכרותו.

• תאונה בדרך לעבודה: מה הן הזכויות שלי?
• בקע בדיסק: האם נקבעו לך אחוזי נכות נכונים?
• חולים סיעודיים? ביטוח לאומי עורך ביקור פתע
  

כאשר מדובר בבעל עסק עצמאי, קבלת הגמלה מהווה הנשמה של ממש שבלעדיה, הסיכוי כי מפעל חייו יקרוס – גדול.

כך קרה לעורך דין תל אביבי צעיר ונמרץ שהשקיע את מיטב כספו בהקמת משרד עצמאי ולקה בליבו לאחר שהתבשר באופן פתאומי כי שותפתו עוזבת את המשרד לרגל נסיעה. תביעתו לביטוח לאומי נדחתה בטענה כי המקרה המתואר לא היה חריג דיו.

לב שבור מול לב של אבן

ר.פ. עורך דין כבן 36 מתל אביב החליט לעזוב את המשרד בו עבד כשכיר ולפתוח משרד עצמאי. לאחר מגעים עם עורכת דין נוספת הקימו השניים את המשרד, כאשר ר.פ. השקיע בו את מיטב חסכונותיו.

לאחר כשנה, הודיעה השותפה לר.פ. באופן פתאומי כי היא עוזבת את המשרד ונוסעת עם בעלה להתגורר בחו"ל. בין השניים התפתח ויכוח קשה, כאשר ר.פ. חש כעס עצום כלפי שותפתו, חרדה מפני הבאות, ותחושה מובנת כי העסק בו השקיע את כל כספו עומד להתמוטט.

התחושות ליוו אותו יומיים שלמים בהם היה שרוי במתח רב, שהלך והתעצם עד שבוקר אחד, כשהתעורר משנתו עם כאבים חזקים בחזה וקוצר נשימה, הובהל לבית החולים שם נקבע כי עבר התקף לב.

בעקבות הפגיעה לא עבד ר.פ. כארבעה חודשים והגיש תביעה לביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה, בתקווה למזער את הנזק הכלכלי אשר נגרם לו מעצם העובדה שמקור הפרנסה העיקרי של המשפחה הושבת באותה תקופה. ביטוח לאומי דחה את התביעה בטענה כי ר.פ. לא עבר אירוע חריג בעבודתו, וכי התקף הלב בו לקה אינו קשור לאירועים כלשהם בעבודה.

ר.פ. פנה בתביעה לבית הדין לעבודה, והשופטת אגסי לאחר שבחנה את הראיות, שמעה את עדותו של ר.פ. והעדים הנוספים, קבעה כי ר.פ. אכן עבר אירוע של לחץ חריג בעבודה. בעקבות ההחלטה מינתה השופטת אגסי מומחה רפואי, אשר קבע באופן נחרץ כי קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודה לבין התקף הלב אשר ארע לר.פ.

מבחינה רפואית, התקף לב עלול להגרם כתוצאה מקריש דם אשר סותם את העורק כולו וגורם להפסקת הובלת החמצן ללב. האוטם עלול לקרות גם כאשר אצל הנפגע קיימת מחלת טרשת העורקים הכליליים אשר התפתחה לאורך זמן רב, לעיתים מבלי שהנפגע מודע לקיומה של המחלה.

בענייננו קבע המומחה הרפואי כי הלחץ שחש ר.פ. בעקבות הויכוח עם שותפתו, היווה טריגר אשר גרם לעליה בלחץ הדם ולהשתחררות קריש דם אשר סתם את העורק וגרם להתקף הלב.

בעקבות אישור התביעה יקבל ר.פ. (באיחור של שלוש שנים) תשלום בגין הימים בהם היה באי כושר בעקבות התקף הלב, ולאחר שהוועדות הרפואיות יקבעו את הנכות אשר נותרה לו בעקבות הפגיעה, יקבל מענק חד פעמי או קצבאות לכל ימי חייו, בהתאם לשיעור אחוזי הנכות אשר יקבעו לו.

מתי יוכר התקף לב כתאונת עבודה?

בכדי שאירוע לבבי יוכר כתאונת עבודה צריכים להתקיים מספר תנאים. המבחן הראשון הינו קיומו של מאמץ פיזי בלתי רגיל בעבודה או אירוע חריג בעבודה (להבדיל ממתח מתמשך). בעניין זה חשוב לדעת כי אמנם "חריגות" אירוע נבחנת באופן סוביקטיבי לגבי כל אדם ואדם, אך על הנפגע מוטלת החובה להביא ראיות אוביקטיביות התומכות בקיומו של האירוע החריג ובעוצמתו.

המבחן השני הוא קיומו של קשר סיבתי רפואי בין האירוע החריג לבין התקף הלב. לא תמיד קל להצביע על קשר סיבתי לעבודה שכן מדובר בגורם שאינו נראה לעין. מעבר לכך נבחנת השפעת גורמי סיכון רפואיים הידועים כמסייעים בהופעת המחלה, כגון: יתר לחץ דם, סוכרת, עודף משקל, עישון, היסטוריה משפחתית וכדו', אשר היו עלולים לגרום לאירוע הלבבי, ללא קשר לאירוע בעבודה. גם לסמיכות הזמנים בין האירוע החריג לבין המועד בו הופיע האוטם הלבבי יש משקל בקביעת הקשר הסיבתי.

הכותבת היא מומחית לתביעות מול הביטוח הלאומי (לשעבר יועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי)