נכנעו ללחץ? ענקיות הנפט דוחות קידוחים בקוטב

חברות האנרגיה הגדולות של, בריטיש פטרוליום (BP) וגזפרום, הודיעו על דחיית תחילת קידוחי הנפט והגז שתכננו לבצע בים הארקטי. ארגון גרינפיס, שערך פעולות מחאה נגד כוונות הקידוח, ברך על ההחלטה בעקבות פרסומים לפיהם הקרחון בקוטב הגיע לשפל חסר תקדים בגודלו.

• זאת לא בדיחה: פעילי סביבה למען אסדות קידוח
• צפו: פעילי גרינפיס על אסדת נפט רוסית בקוטב
• קודחים ומסתכנים: מתי נלמד מאסונות של אחרים

   

  
  

למרות לחצים שהפעילו ארגוני סביבה, כמו פעולות והפגנות מחאה נגד תוכניות הקידוח באיזור הרגיש, חברות הקידוח מסרו סיבות אחרות לדחיית הפעילות שלהן בים, ביניהן בעיות בטיחות, היעדר כדאיות כלכלית וסיכון גבוה לכספי המשקיעים. בגרינפיס ציינו כי למרות שהפרויקטים רק נדחו, הרי שמדובר ב"צעד בדרך הנכונה להפוך את הקוטב לשמורת טבע".

ספינה של גרינפיס בים הצפוני(צילום: דניאל בלטרה, גרינפיס)

בתוך כך, סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה בסוף השבוע כי חברת גזפרום תעכב את תחילת הפקת הנפט שתכננה בשדה הנפט הראשון של רוסיה בים הארקטי, בשל בעיות בטיחות. פיתוח השדה עורר חששות בקרב פעילי גרינפיס, שלפני כחודש טיפסו במחאה על הפלטפורמה הימית שמפעילה את הפרויקט. 

מהמורה משמעותית

על פי מקורב לנושא, גזפרום צפויה להתחיל בקידוח בספטמבר-אוקטובר 2013, ולא השנה כפי שנצפה בתחילה. ביצוע הפרויקט כבר נדחה על ידי החברה מספר פעמים. על פי דיווחים, ההשקעה הכוללת של החברה בשדה עומדת על 5-4 מיליארד דולר. גזפרום צופה להגיע לשיא של 120 אלף חביות ביום תוך 8-7 שנים, על רקע הערכות לפיהן עתודות הנפט בשדה עומדות על כ-526 מיליון חביות.

גם חברת של מסרה כי בכוונתה לדחות בשנה את חיפוש הנפט שלה בסמוך לחופי אלסקה, זאת בעקבות ניסוי שגילה נזקים במערכת אחסון, דיווח הוול סטריט ג'ורנל. מדובר במהמורה משמעותית עבור ענקית הנפט האנגלית-הולנדית, שהשקיעה במהלך 6 השנים האחרונות 4.5 מיליארד דולר בניסיונות לפתוח את מה שנחשב, לפי הערכות, לאחד מהמאגרים הגדולים האחרונים של נפט בעולם.

אמנם בשל ציינו כי הקידוחים המתוכננים אינם צפויים להיות בעייתיים או מורכבים במיוחד, אבל בארגון גרינפיס רואים בהודעה על העיכוב כניצחון למתנגדי הקידוחים בים הארקטי. "בתור אחת מחברות הנפט הגדולות בעולם, של היתה אמורה להיות מובילת החבורה ולהתחיל בקדחת הקידוח", נכתב באתר הארגון. "כעת הם מודים בתבוסה שלהם, נכון לשנת 2012". 

גם BP השהתה תוכניות לקידוח בים שבקוטב הצפוני, זאת לאחר שהגיעה למסקנה כי לא תוכל לעמוד בתקנים להם התחייבה בעקבות אסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו. בנוסף, ענקית הגז הטבעי Shtokman דחתה לזמן בלתי מוגבל פרויקט שתוכנן לים הארקטי בתחומה של רוסיה, זאת בעקבות ספקות באשר לישימות הכלכלית שלו.

"הקרב החשוב ביותר של הדור"

מנתונים שחשפו לאחרונה מדענים מהמרכז הלאומי האמריקאי לשלג וקרח (NSIDC), עולה כי הקרח הגיע לרמת השפל הנמוכה בכל הזמנים: באמצע ספטמבר כיסה הקרחון 3.41 מיליון קמ"ר - ירידה של 45% לעומת הרמה שנמדדה כאשר החל רישום הנתון בשנת 1979. השיא השלילי הקודם נרשם ב-26 באוגוסט, לאחר שהשיא השלילי שקדם לו החזיק מעמד משנת 2007. 

פעיל גרינפיס מודד את הצטמקות הקרחונים(צילום: אלכס יאלופ, גרינפיס)

על פי החוקרים, הקרחון עתיד להמשיך להתכווץ, על רקע השינויים בתנאי מזג האוויר. אם לא די בכך, הם קובעים כי הקרח גם דק ושביר יותר לעומת העבר. הנתונים הללו הוצגו בכנס שנערך לפני מספר ימים בניו-יורק, במהלכו קרא מנכ"ל גרינפיס העולמי, קומי נאידו (Kumi Naidoo), לתגובה בינלאומית שתאפשר התמודדות עם המשבר בקוטב. "בתקופה של מעט יותר מ-30 שנה האדם שינה את האופן שכדור הארץ נראה, ובקרוב הקרח בקוטב יעלם לחלוטין", אמר.

"במקום להתמודד עם הסיבה המרכזית של שינוי האקלים, התגובה של המנהיגים שלנו היא להסתכל ללא מעש על הקרח הנמס בקוטב, ואז להתחלק בשלל", הוסיף. "אנחנו חייבים להגן ביחד על הקוטב הצפוני מההשפעות של שינוי האקלים, ומתאוות הבצע של חברות כלכליות. הקרב הזה הוא הקרב הסביבתי החשוב ביותר של הדור הזה".

ד"ר ג'וליאן סטרובה (Julienne Stroeve), מדענית מהמרכז הלאומי לשלג וקרח, ציינה בכנס כי "השפל שאליו הגיע הקרח בקוטב מעיד על כך שיתכן שהגענו לעידן חדש של אקלים, שבוא הקומבינציה של קרח דק יותר ואוויר ומים חמים יותר, תחמיר את המסת הקרח". לדבריה, "האובדן של הקרח בים הוביל להתחממות של האטמוספירה בקוטב שגרמה לשינויים במזג האוויר בחצי הצפוני של כדור הארץ, וגורמת למזג אוויר קיצוני שגורם לבצורת, לגלי חום כבדים ולהצפות".