רוצה 18 אלף שקל לחודש - ושווה הרבה יותר
האם עובדי היי-טק יודעים להעריך כמה כסף הם אמורים להרוויח? בדקנו כמה מבקשים עובדים חדשים וכמה מבקשים עובדים ותיקים. בשורה התחתונה - קיים פער בין החזון למציאות
לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, למקומות עבודה היו חוזי העסקה מאוגדים. עובדים ידעו בדיוק מהו השכר שלהם, מתי הוא יעלה, והאם העובדה שיש להם תואר מעניקה הטבת שכר או לאו.
- כמה אתה מרוויח? מותר לך לגלות לקולגות
החוזים המאוגדים היו אחידים, ואם עבדת על אסדה במפעלי ים המלח, היו לך חמש שנות וותק, ולא היה לך תואר, יכולת לדעת שכל מי שעובד בתפקיד דומה לשלך, עם אותן שנות ניסיון ואותה השכלה, קרוב לוודאי מרוויח בדיוק את אותו השכר.
בתעשיית ההיי-טק, מנגד, השכר הוא אחד המרכיבים הכי לא ידועים שיש. שני מהנדסי תוכנה באותו הצוות, עם אותן שנות ותק בחברה, שכותבים קוד באותה השפה, עובדים על אותו המוצר, מגיעים ויוצאים באותן השעות, ולפעמים אפילו הוציאו את התואר באותו המוסד, עשויים להרוויח שתי משכורות שונות לחלוטין, שיש ביניהן הבדלים שלפעמים נמדדים באלפי שקלים.
עובדי ההיי-טק חתומים על סעיף סודיות שאוסר עליהם לדון בשכר שלהם, ולכן, עובדי ההיי-טק גם לא תמיד יודעים להעריך "כמה הם שווים".
תעשייה של טבלאות
חוסר הידע הזה הצמיח תעשייה שלמה של טבלאות שכר, אבל בגלל השונות הגדולה בשוק, טבלאות השכר מספקות טווח די רחב, ולא נתון חד-ערכי ומדויק. לכן נשאלת השאלה – האם עובדי היי-טק ידעו להעריך כמה הם "באמת" שווים? לשם כך, לקחתי את כל מהנדסי (ומהנדסות) התוכנה ש"דיאלוג" השימה מתחילת 2012 ועד היום, ובדקתי שני נתונים:
ציפיות השכר
– כמה מחפש העבודה ביקש לקבל (כולל רכב הליסינג), בתחילת תהליך חיפוש העבודה. כשמחפש עבודה נתן טווח ( 18-14 אלף שקל למשל) התייחסתי לממוצע של הטווח (16 אלף שקל), לכן, ייתכן מצב בו מבקש העבודה קיבל "יותר" ממה שהוא ביקש (יותר מהממוצע של הטווח, אבל לא יותר מהרף העליון של הטווח).
שכר בפועל – מהו השכר עליו הוא חתם מול החברה, בסופו של דבר (כולל רכב הליסינג).
כדי לעשות את זה מעניין יותר, חילקתי את מהנדסי התוכנה לחמש קבוצות, על פי הוותק שלהם:
בוגרים (0 שנות ניסיון), ירוקים (1-2 שנות ניסיון), מנוסים (3-5 שנות ניסיון), בכירים (6-9 שנות ניסיון) ו"מבוגרים" (מעל ל-10 שנות ניסיון). אין סיבה אמיתית לחלק את הבכירים והמבוגרים לשתי קבוצות. לאחר השנה השישית, השכר לרוב מתייצב ולא עולה משמעותית, גם בהחלפה של מקומות עבודה.
הסיבה לשמה בכל זאת חילקתי את האנשים הללו לשתי קבוצות, נובעת מהעובדה שלא פעם נשמעות טענות שמהנדס תוכנה בן 40 הוא "זקן" שאין לו דרישה, ולכן רציתי לבחון האם לקבוצת ה"מבוגרים" תהיה נטייה למכור את עצמה בזול, ולבקש שכר נמוך מכפי שמגיע לה, כדי להיות אטרקטיביים מבחינת השכר יחסית למהנדסים צעירים יותר. מהקבוצות הורדתי מהנדסים שהפער בין מה שהם ביקשו למה שהם קיבלו היה גבוה מ-4,000 שקל, כדי למנוע הטיות גדולות מדי בממוצע הקבוצה.
התוצאות
הבוגרים (0 שנות ניסיון) - שלא במפתיע, הבוגרים ביקשו שכר גבוה מהשכר אותו הם קיבלו בפועל, ו"פספסו" את שוויים בקרוב ל-1,000 שקל. בממוצע, הם ביקשו שכר של כ-13 אלף שקל, וקיבלו שכר של כ-12 אלף שקל בלבד. התוצאה הזו, כאמור, אינה מפתיעה. לא פעם אנחנו נתקלים בבוגרי תארים ששמעו על חבר שקיבל 20 אלף שקל, ומתעקשים שהם לא מוכנים לחתום על שקל פחות מזה, גם כשאנחנו מסבירים להם שזהו שכר לא ריאלי.
המנוסים (3-5 שנות ניסיון) - למהנדסי התוכנה בקבוצה זו, היתה יכולת מעולה לנבא את שווים האמיתי בשוק, והם פספסו את שווים בפחות מעשירית האחוז בלבד! המנוסים ביקשו בממוצע כ-16,620 שקל וקיבלו בממוצע כ-16,590 שקל (הבדל של 30 שקל בלבד).
כשנוברים לעומק במהנדסי הקבוצה הזו, מגלים ש-42% מהם ביקשו שכר גבוה יותר ממה שהם קיבלו בפועל (ביקשו 17,500 שקל וקיבלו כ-15,760 שקל בלבד), 35% ביקשו שכר נמוך יותר ממה שהם קיבלו בפועל (ביקשו 15,300 שקל וקיבלו 17,300 שקל), ולא פחות מ-23% ביקשו בדיוק את השכר אותו הם קיבלו (17 אלף שקל).
הבכירים (6-9 שנות ניסיון) - שלא במפתיע, גם קבוצה זו העריכה את עצמה לא רע (ה"פספוס" שאף לפחות מ-1%). הבכירים ביקשו כ-20,200 שקל לחודש, וקיבלו מעט פחות (20 אלף שקל). כ-48% העריכו שהם שווים יותר ממה שהם קיבלו בפועל, (ביקשו 21,400 שקל וקיבלו 19,400 שקל) כ-32% העריכו שהם שווים פחות ממה שהם קיבלו בפועל (ביקשו 18,500 שקל וקיבלו 20,600 שקל). בנוסף, כ-12% הנותרים העריכו את עצמם בדיוק מוחלט (ביקשו וקיבלו 20,250 שקל).
המבוגרים (מעל ל-10 שנות ניסיון)
- הגענו לקבוצה הכי מעניינת וחשוב להתעכב עליה לרגע. בהנחה שסטודנט ממוצע מתחיל ללמוד בגיל 26-23, ומסיים את לימודיו בגיל 29-26, מי שיש לו מעל ל-10 שנות ניסיון הוא בן 39-36 ומעלה. זהו הגיל בו לכאורה, הצעות העבודה צריכות להתמעט, ומחפש העבודה צריך להפוך לאטרקטיבי פחות. לכן, מצופה ש"המבוגרים" יבקשו, מלכתחילה, שכר נמוך יותר ממה ש"מגיע להם".
מעבר לכך, מצופה שהם יסכימו להתפשר על שכר שנמצא אפילו מתחת לציפיות שלהם. כלומר, מצופה ש"מבוגר" שאמור היה לקבל סכום של 25 אלף שקל למשל, יציין ציפיות שכר נמוכות יותר (למשל 22 אלף שקל בלבד) ויתפשר עוד יותר על השכר שהוא חתם בסוף (למשל, יסכים לחתום גם על 20 אלף שקל).
בפועל גיליתי שני דברים:
ציפיות השכר שהמבוגרים נתנו, היו גבוהות יותר מציפיות השכר הממוצעות של כל שאר הקבוצות, ועמדו על 23,960 שקל (בהשוואה ל-20,200, הממוצע של קבוצת "הוותיקים" למשל), משמע, עובדים בדרגת ניסיון גבוהה, לא מתפשרים על ציפיות השכר שלהם, למרות שהשמועה גורסת שהם אמורים להיות לא מבוקשים.
עכשיו נשאלת השאלה – האם גם מקומות העבודה חשבו שהם שווים יותר? התשובה היא כן. ממוצע השכר של המבוגרים עמד על כ-23,890 שקל (הבדל של 70 שקל בלבד "לרעתם"), כלומר, לא רק שציפיות השכר של המבוגרים לא הראו התפשרות, אלא שגם השכר שהם קיבלו בפועל היה כמעט זהה למה שהם ביקשו.
בדיקה לעומק מגלה כי 37% ביקשו שכר גבוה יותר ממה שהם קיבלו (ביקשו 24,600 שקל בממוצע, וקיבלו 22,300 שקל בלבד). מנגד, 42% העריכו את עצמם פחות ממה שהם קיבלו במציאות (ביקשו 23,250 שקל, וקיבלו 25,200 שקל), ואילו 21% הנותרים העריכו את עצמם במדוייק (24,150 שקל).
מסקנות
ראשית, מלבד בוגרים חסרי ניסיון, ההיי-טקיסטים יודעים כמה הם שווים, ולא נוטים להתפשר. שנית, ציפיות שכר נמוכות (או ראליסטיות) התגלו כיעילות יותר בהשגת שכר גבוה יותר, מאשר ציפיות שכר גבוהות ומנותקות מהמציאות.
המסקנה האחרונה היא אולי המשמחת ביותר - הגיל לא הופך אתכם לזולים או למבוקשים פחות, כל עוד תשמרו את הידע עדכני וקרוב לברזלים (Hands-on).
לא יודעים כמה לבקש? מוזמנים לפנות אלי בפייסבוק .
דיאלוג היא חברת השמה למקצועות ההיי-טק. הכותב הוא מנהל גיוס ברשתות חברתיות בחברה
לפנייה לכתב/ת 
