כל הסיבות שבגללן האמריקנים לא יתקפו באיראן
ארצות הברית לא יוצאת למלחמת ללא קואליציה בינלאומית, ללא תמיכת הממסד הביטחוני וללא תמיכה ציבורית. אובמה לא יפתח במלחמה, ולמען האמת - גם רומני לא ינהג אחרת
ההפגנות האלימות שפרצו לאחרונה בעולם הערבי והאיסלאמי מהוות תזכורת לארצות הברית מה עלול לקרות אם היא תתקוף באיראן. אם זאת הייתה התגובה לסרט פרימיטיבי נגד מוחמד, איך יגיבו המוני המוסלמים על תקיפת מתקני הגרעין של איראן? יש להניח שבמקרה זה, קו ההפרדה הסוני-שיעי לא יהווה גורם ממתן. גם אם רק ישראל תהיה התוקפת, ארצות הברית תואשם לפחות בסיוע, אם לא בנטילת חלק בתקיפה, ותהיה חשופה עוד יותר למעשי טרור.
ביטוי לחשש של ממשל אובמה מפני קרע עם העולם המוסלמי היו דברי הפיוס הרבים שהנשיא השמיע בנאומו האחרון בעצרת האו"ם. הוא הקדיש חלק נכבד מן הנאום לדברי שבח למהפכות שסחפו את העולם הערבי בשנה האחרונה, והדגיש את תמיכת ארה"ב. בה בעת, התייחסותו לגרעין האיראני הייתה קצרה, עניינית, ובלתי-מתלהמת.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
לא כולל שירות / סופית אייזנברג
בשום פנים ואוֹפַן / אפי בנאי
לארה"ב יש עוד סיבות כבדות משקל לא לתקוף באיראן. לפניכם כמה מהן:
1. מאז מלחמת וייטנאם האמריקנים לא יצאו למלחמה ללא השתתפות קואליציה בינלאומית, אף כי רוב הנטל היה על כתפיהם. כך היה במלחמת המפרץ ובפלישה לאפגניסטן ולעיראק, ביוגוסלביה לשעבר ובלוב. במקרה האחרון ספג אובמה ביקורת על כך שבניצחון כוחות נאט"ו על קדאפי הוא "הוביל מאחור", ויש שראו בכך דוקטרינה חדשה שלו. אפילו בפלישה לאי הקטן גרנדה ב-1983 היתה לרייגן קואליציה מצומצמת. על אחת כמה וכמה תידרש לאובמה קואליציה רחבה של מדינות שישאו בנטל הצבאי והכלכלי של תקיפה באיראן, אבל הסיכוי שיצליח להקים קואליציית מלחמה כזאת בראש ובראשונה למען ישראל אינו גדול. זכור כשלונו של הנשיא ג'ונסון ב-1967 כשלא הצליח להקים כוח בינלאומי שיפרוץ את ההסגר הימי על אילת. גם אם אובמה יצליח, התהליך יימשך זמן רב ולא יתאים ללוח הזמנים המזורז של נתניהו.
2. בדומה לישראל, הממסד הביטחוני האמריקני אינו מעוניין כרגע במלחמה עם איראן, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהצהרותיהם של ראש המטות המשולבים ושר ההגנה. ההתנגדות נובעת בעיקר מן העובדה שהכוחות המזוינים של ארה"ב פרושים במספר ארצות והם מותשים מלחימה רצופה של יותר מעשר שנים. מי שמבקר במחנה הצבאי הענקי בפורט הוד שבטקסס ובמקומות אחרים שומע ביקורת קשה מפי אנשים שהתנדבו לשירות צבאי מבלי שהוסבר להם שיבלו את שנות השירות במלחמות ללא סוף. הצבא גם חושש מקיצוצים בתקציב שיפגעו בחידוש מלאי כלי הנשק שיישחק במלחמה עם איראן.
3. בתקופת משבר כלכלי פנים-אמריקני וגלובלי ששורר בימים אלה, עלייה חדה במחירי הנפט תפגע קשות בכלכלה. ההתייקרות תבוא מפגיעה איראנית כמעט ודאית בשאיבת הנפט וגם משיבוש נתיבי השיט במפרץ הפרסי. זאת תהיה פגיעה קשה בתוכניות הנשיא אובמה להוציא את כלכלת ארה"ב מן המשבר שהיא שרויה בו, במיוחד בענפי הנדל"ן והתעסוקה. עלות מלחמה נגד איראן גם תקפיץ את החוב הלאומי האמריקני שעומד כרגע על יותר מ-16 טריליון דולר.
4. למרות העוינות שהאזרח האמריקני הממוצע חש כלפי המשטר באיראן, הציבור מאס במלחמות, במיוחד בארצות רחוקות, ואינו מעוניין יותר להיות "השוטר של העולם". האזהרות הקולניות של ישראל הפכו את הגרעין האיראני לבעיה ישראלית, ועם כל האהדה כלפי ישראל בקרב השמרנים והאוונגליסטים, הנכונות להקריב למענה לא נראית בסקרים. לפי CNN ואחרים, 60-70% מתנגדים למלחמה עם איראן.
5. בתוך המפלגה הדמוקרטית, הקונצנסוס הפרו-ישראלי הישן בין איגודי הפועלים והמחנה הליברלי מתפוגג, חלקית בגלל המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים. כמו כן, בקרב רבים ממצביעי המפלגה היהודים יש סלידה ממה שנראה להם כהשתלטות הדת והגזענות הלאומנית על מדינת ישראל. המפלגה משנה את פניה עם כניסת המוני שחורים והיספאנים שאינם אוהדים את ישראל. זה הוכח לאחרונה בקושי שהיה לכלול את איזכור ירושלים כבירת ישראל במצע הדמוקרטי לבחירות הקרובות. למעשה, ראש העיר לוס אנג'לס כפה את האיזכור שלא השיג רוב. עקב השינויים הדמוגרפיים, אם ייבחר שוב, אובמה יתקשה לצאת למלחמה שנראית כאינטרס ישראלי, ללא תמיכת מפלגתו לפחות. יש גם לזכור שאובמה מאמין בדיפלומטיה לפיתרון סיכסוכים בינלאומיים ובהתפייסות עם העולם המוסלמי. הרי הוא קיבל כבר פרס נובל לשלום.
אין להטיל ספק ברצונו של אובמה למנוע פצצה איראנית, אך יש לו סיבות טובות לא לעשות זאת באמצעים צבאיים. למען האמת, אין לצפות שרומני ינהג אחרת כנשיא.
אברהם זילכה הוא פרופסור אמריטוס במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת טקסס
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
