לא רק פקקים: WAZE יגלה לכם אם הנחל מזוהם

רוב המטיילים יסכימו שאין דבר משמח יותר מלטבול את הגוף במים זורמים וצוננים בעיצומו של מסע רגלי מפרך. אבל בישראל, למרבה הצער, הרוב המכריע של הנחלים מזוהם ומסוכן לרחצה. כעת גם משתמשי מערכת הניווט WAZE יכולים לדעת אילו נחלים מזוהמים ומי אחראי לכך, באמצעות חלונית התרעה שמופיעה על מסך הטלפון ומעדכנת את המשתמש בכל פעם שהוא נוסע ליד נחל מזוהם.

• נחל שפירים עובר דירה בעלות של 10 מיליון שקל
• שנה וחצי לאחר ההכרזה: שיקום הקישון מתחיל
• בגלל מחלוקת על מימון - זיהום הנחלים יימשך
  

חברת הניווט הישראלית ועמותת "צלול" השיקו בחג הסוכות את האופציה החדשה לזיהוי נחלים מזוהמים במפה, וכן תלו לאורך הנחלים שלטי אזהרה על הימצאות שפכים בנחל. בעמותה מסבירים כי הקמפיין נועד להתריע על עצם הימצאות שפכים בנחלים, ובנוסף להעלות את המודעות לבעיה. על פי נתוני העמותה, מתחילת החג נרשמו 820 אלף חשיפות לנקודות המזוהמות על המפה, ויותר מ-120 אלף ישראלים קיבלו התרעה על נחל מזוהם כשעברו בקרבתו.

החלונית על המסך הטלפון

איך זה עובד? כאשר משתמשי האפליקציה עוברים ליד נחל מזוהם, קופצת הודעה על המסך עם עדכון על הזיהום בנחל וכן אינפורמציה על המפעלים והרשויות האחראים לו. כך למשל, באזור נחל חרוד או בירדן הדרומי תופיע בחלונית הודעה על כך שהאחראיות להזרמת השפכים הן המועצה האזורית ובריכות הדגים באזור.

דובר העמותה, רמי שדה, מסר שכל 14 הנחלים שזורמים לים התיכון לא מומלצים לרחצה, גם אם מימיהם נראים נקיים. לדבריו, הנחלים היחידים בארץ שבטוח להיכנס אליהם הם אל שמצפון לכנרת, חצבני, בניאס, דן וכן הירדן הצפוני אליו הם מתנקזים. 

המטרה: הפעלת לחץ

נחלי ישראל שימשו במשך השנים כתעלות ביוב ומים מזוהמים רבים כבר זרמו בהם. מגמה זו משתנה בהדרגה, וכיום את מקומו של הביוב הגולמי מחליפים מי קולחין - כלומר שפכים שטוהרו מחומרים מזהמים במכון לטיהור שפכים הם אלה שמוזרמים בחזרה לנחלים.

אבל את חברי "צלול" זה רחוק מלספק: הקמפיין נועד להפעיל לחץ ציבורי על משרד האנרגיה והמים וכן את המשרד להגנת הסביבה, לעצור לחלוטין את מתן ההיתרים להזרמת מי קולחין ולהשיב לנחלים את מקורות המים הטבעיים שלהם. כמו כן מוחים בעמותה על אכיפה רופסת מול גורמים שמזהמים ללא היתר ובניגוד לחוק.

"עמדת המדינה לגבי הזרמת קולחין לנחלים היא מיושנת ובאה להצדיק את אוזלת היד מול המזהמים", אומר שדה. "הענקת הרישיונות להזרמת קולחין לנחלים מעמיקה את הבעיה ומשמרת אותה. בכל הנחלים שזורמים כיום אל הים יש שפכים ברמות טיהור שונות. אנחנו, בכל מקרה, לא ממליצים לטבול באף אחד מהנחלים".

אמנם רשות המים אישרה לאחרונה להגדיל את הקצאות המים לטבע לכ-25 מיליון קוב במהלך 2013, אבל בעמותה מדגישים כי צעד זה לא מספק. "כל עוד לא יעצרו את הזיהומים בנחלים, אין טעם להשיב להם מים", אומר שדה. "קודם כל חייבים לאסור על רשויות ומפעלים להזרים שפכים, ואחר כך אפשר לשקם אותם".

שלטים שתלו פעילי צלול ברחי בארץ(צילום: באדיבות עמותת צלול)

"מחדל מתמשך"

האפליקציה מפנה את המשתמשים לאתר צלול, שם באפשרותם לפנות למשרדי הממשלה בקריאה לעצור את ההזרמות לנחלים. "המטרה היא גם להפעיל לחץ על המזהמים וגם לפנות למי שנותן להם רישיון להזרים", מסביר שדה. "לגורמים המזהמים נוח לקבל היתר ולתחבא מאחריו כאילו מדובר במעשה ראוי".

מאיה יעקבס, מנכ"ל העמותה, מסרה כי "זהו מחדל מתמשך ששותפים לו משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות פרטיות, הרואות בנחלים תעלות ביוב ולא נכס ציבורי ייחודי. מרבית נחלי ישראל מזוהמים בשפכים הפוגעים אנושות בסביבה, מסכנים את בריאות הציבור ומחלחלים אל מקורות המים. תפקידנו להזכיר לציבור לדרוש מים נקיים בנחלים, כזכות טבעית ומתבקשת, ולדאוג שקובעי המדיניות במדינה יממשו את הדרישה הציבורית למים נקיים בנחלים".  

מרשות המים נמסר בתגובה: "מדינת ישראל היא השיאנית בעולם בתחום של מיחזור והשבה של מי קולחין. באמצעות פעילות זו יש מים בכלל בישראל. עם זאת, יש גם כללים מאוד חדים וברורים לגבי איכות המים המותרים להזרמה בנחלים והקולחין המטופלים המזרמים בהם עומדים בקריטריונים מחמירים אלה.

"אלמלא רמת מים אלה בנחלים - היו נחלים רבים פשוט מתייבשים לחלוטין. כולנו היינו מעדיפים שפע מים טבעיים בכמות שתספיק לכלל השימושים ואף מעבר לכך, אך זה לא המצב באזורנו".

Read this article in English