הלך לעולמו "הסוס הלבן", רס"ר השריון המיתולוגי

הוא נסך משמעת בחיילי השריון, חינך רמטכ"לים לעתיד והיה לאחד הרס"רים המוכרים בצה"ל: הלילה (יום ג') הלך לעולמו רנ"ג יעקב עשהאל, שהיה רס"ר בית הספר הראשון של חיל השריון בג'וליס ומילא את התפקיד במשך כמעט 30 שנה. הוא נפטר בבית החולים ברזילי באשקלון בגיל 88, אך לפי עדויות אחיו ייתכן וגילו האמיתי הוא 92.

כתבות נוספות בערוץ החדשות

קרב אווירי: ישראל ומרוץ החימוש של המל"טים

נהרג מפקד כוח המשימה של חיזבאללה בסוריה

עשהאל נולד בסלוניקי ועלה לישראל בשנת 1949, זמן קצר לאחר קום המדינה. חודשים ספורים לאחר עלייתו התגייס לגדוד 79 של השריון והיה בשירות קבע במרבית מלחמות ישראל - במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, ביום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה. הוא הותיר אחריו שני ילדים (שהלכו בעקבותיו ושירתו אף הם בשריון), שבעה נכדים וחמישה נינים. הלווייתו תיערך מחר בשעה 13:00 בבית העלמין בעירו אשקלון.

28 שנה כרס"ר בית הספר לשריון(צילום: אבי רוקח)

בשנותיו הראשונות בצה"ל שירת עשהאל גם במפקדת חטיבה 7 וזמן קצר לאחר מבצע קדש קיבל על עצמו את תפקיד רס"ר בית הספר לשריון. הוא מילא את התפקיד מ-1957 ועד ליציאתו לגמלאות ב-1985 בגיל 61, השנה שבה עבר בסיס ההכשרות של החיל לשיזפון שבדרום. רבים מבוגרי חיל השריון מייחסים את המשמעת של הטנקיסטים לעשהאל, שזכה כבר בשנות החמישים לכינוי "הסוס הלבן", גם בשל צבע שערו.

"עברו אצלו רמטכ"לים, אלופים ותא"לים רבים, והוא תמיד טבע את המשפט שכל עשייתו ועשיית חייליו היא לתפארת מדינת ישראל", סיפר בנו ירון. "כמובן שהוא הביא את המשמעת, שהייתה בדמו, גם לבית, והקפיד גם בשנותיו האחרונות על סדר וניקיון".

בשל מבנה ההכשרות של חיל השריון, שכולל באותו הבסיס את פרק הטירונות, קורס מפקדי הטנקים וקורס קציני השריון, דורות שלמים של לוחמים וקצינים עברו תחת עשהאל. בגיל 80 אף חגגו לו בכירים בצה"ל יום הולדת באירוע לכבודו באנדרטת השריון בלטרון. ירון הוסיף: "גדלתי בצל המשמעת שלו וכמובן שיישמתי את זה גם אצלי. הוא היה איש חזון".

תת-אלוף (מיל.) אביגדור קהלני, מפקודיו הראשונים של עשהאל, כיהן גם כסגן מפקד בית הספר לשריון, וזכה להכיר אותו באופן אישי. "אהבתי אותו מאוד, ולא היה איש בשריון שלא הכיר והעריץ אותו. כל פעם שראינו אותו עברנו לצד השני של הכביש מרוב פחד".

קהלני פיקד גם על שני ילדיו, רונית וירון, ששירתו בחטיבה 7, וסיפר כי "הייתה לו נשמה טובה ועדינה. הוא סימל את המשמעת המפורסמת של השריונרים שעברה דרכו כחוט השני. כולנו למדנו ממנו על ההקפדה והעיסוק בפרטים הקטנים. הייתה לנו כימיה מדהימה. הוא היה איש עצום, גבוה ללא גרם שומן. ספורטאי שאף שיחק איתי טניס. נעליו תמיד היו מלאות ברק ודרגות הכוכב שלו בהקו תמיד".