רוח עמק הבכא נעלמה בגבול מצרים

תארו לכם שסיפור הגבורה של קרב עמק הבכא במלחמת יום הכיפורים היה נגמר אחרת. הקרב שבו אביגדור קהלני, שפיקד על כוח שריון שמנה 150 טנקים, ניצב מול 470 טנקים סורים שנעו לעבר עמדות צה"ל ואיימו לכבוש את רמת הגולן במתקפת הפתע הסורית.

קהלני יכול היה לומר שהסיכוי לגבור על הסורים אפסי. הוא יכול היה לומר שאחריותו כמפקד היא לשמור על חיי חייליו וכי ביחסי כוחות אלו עדיף לוותר על הקרב, להיכנע או לסגת לאחור, מישהו אחר כבר יציל את המצב, מישהו אחר ייקח את האחריות. אבל לא, קהלני ידע כי בין כוחות השריון הסוריים לבין היישובים הישראליים נמצאים הוא וחייליו בלבד. למרות הנחיתות המספרית ולמרות הסיכויים הנמוכים, הוביל את חייליו והסתער בראש הכוח כאשר גופו מחוץ לצריח הטנק, כדי שחייליו יראו אותו בראש וכדי לרומם את רוחם.

אותה אחריות שהובילה את הלוחמים לניצחון בקרב לפני כמעט 40 שנה נעדרה באירוע שבו הסתתרה חיילת קרקל מאש המחבלים. צה"ל ומפקדיו מחנכים את חיילינו מהיום הראשון לכמה ערכים בסיסיים ומובילים שמהווים מצפן בכל זמן ובכל מצב, לחייל הזוטר ולקצין הבכיר ביותר. כל חייל צריך לראות את עצמו ככזה האחראי לבדו על ביטחון מדינת ישראל ולעשות את הנדרש בהתאם לכך, תוך כדי דבקות במשימה וחתירה מתמדת לניצחון, בתבונה ובנחישות, עד כדי חירוף נפש.

ערכים אלו נטמעו לאורך השנים בחיילי צה"ל ובמפקדיו והיו לגורמים המרכזיים לניצחונות צה"ל בקרבות הקשים ביותר והעקובים מדם. באותו אירוע בגבול מצרים, פגעה גם החיילת בערך הרעות, שכן פעולותיה העיקריות נועדו להציל את חייה ולשמור על ביטחונה. היא העדיפה להסתתר בשיחים ולא להשיב באש לכיוון המחבלים, כדי שאלו לא יזהו את מיקומה - אף שזיהתה בבירור את מקור הירי.  

האם תוצאות האירוע היו נראות אחרת לו פעלה כראוי? לעולם לא נדע. האם אני חושב שעלינו לחנך את חיילינו לקום ולהסתער לבדם מול חוליית מחבלים שיורה לכיוונם? לא. אנחנו לא מחנכים את חיילינו לפעולות התאבדות כמו האויב ואנחנו מקדשים את החיים ולא את המוות.

אין בכוונתי לתקוף או לבקר את החיילת. יש חיילים שאינם מתפקדים תחת אש כפי המצופה וכפי שאומנו. כך היה וכך לצערי גם יהיה בעתיד, אבל אל לנו כצבא וכעם לחנך את חיילינו על ערכי האני ואנוכי ואל לנו להלל את אלו שפגעו בערכי הרעות, האחריות והדבקות במשימה.

פגיעה נוספת בערכים אלו ראינו גם באירוע במזרח ירושלים, שבו בוצע ניסיון ללינץ' בשוטר מג"ב שהוצב בעמדה קדמית. באירוע זה בלטו חוסר הפעולה של החיילים שהוצבו בעמדה המשקיפה על עמדתו של שוטר המג"ב וחוסר התגובה של כוחות נוספים שדווח כי היו בקרבת מקום, נוכח סכנת החיים הברורה.

המתקפה בגבול מצרים וניסיון הלינץ' מעלים שאלות קשות שהתשובה להן טמונה אולי בפעולות ארגוני השמאל הקיצוני המגישים תביעות אזרחיות נגד לוחמינו המגינים על עם ישראל ומסכנים את חייהם. אלו הביאו למצב שבו כל לוחם וכל קצין בכיר צריך להסתובב עם פרקליט צמוד ויועץ תקשורת בצאתם לקרב. הם מטילים מורא בקרב חיילינו, שמא ייאלצו להתמודד עם הליכים משפטיים עקב מילוי משימותיהם. עלינו לתת ללוחמינו את הגיבוי שהם זקוקים לו ולהילחם באלו שמנסים לפגוע בנו מבית. עלינו גם לשוב ולהטמיע בחיילינו את אותם ערכים שהיו נכונים לקרב בעמק הבכא ושהביאו לניצחון בו. הם נכונים גם לימים אלו.

סרן במיל' רז לוי, לשעבר מ"פ בבית הספר למפקדי כיתות של מערך החי"ר של צה"ל וחבר בעמותת "קונצנזוס" הפועלת למען לוחמי צה"ל.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il