אני אציץ בסטטוס שלך ואולי אקבל אותך לעבודה
הרשתות החברתיות נחשבות ככלי מצוין לגיוס עובדים, בעיקר בהיבט של פרסום מודעת הדרושים לתפוצה רחבה של מועמדים פוטנציאליים. לצד זאת ידוע גם כי מעסיקים רבים בודקים פרופילים של מועמדים בזמן תהליך המיון. האם הפייסבוק מהווה מקור מידע תקף לאבחון אישיותי של מועמדים לעבודה?
הפייסבוק הוא אחד ממאגרי המידע הגדולים המצויים כיום. לפי נתוני אתר הבית של הרשת מעל מיליארד משתמשים פעילים על בסיס חודשי. כיוון שהשימוש ברשת פופולרי, חופשי ואינו כרוך בתשלום, קל להבין מדוע הפכה הרשת למקור מידע נוסף עבור מגייסים המשתמשים במידע המופץ בה.
- אילו נתונים המעסיקים מחפשים עליכם ברשת?
- תייגו אתכם שיכורים בפייסבוק. תתקבלו לעבודה?
סקר של חברת jobyite מראה ש-92% מהמעסיקים בארה"ב עושים שימוש או מתכננים לעשות שימוש במידע ברשתות חברתיות עוד השנה, בתהליך הגיוס שלהם.
הרשתות החברתיות משמשות לגיוס פסיבי (פרסום מודעה), כמו גם אקטיבי (חיפוש מועמדים מתאימים). הנתונים מראים כי אחד מכל ארבעה מגייסים מצא מועמד מתאים באמצעות פייסבוק ומגמת השימוש בפייסבוק ככלי גיוס נמצאת בעלייה, מ-55% מאמצי גיוס באמצעות פייסבוק בשנים 2010-2011 ל-66% ב-2012.
תמונה שווה אלף מילים?
מחקר שנערך בבלגיה בשנת 2011 בקרב עובדי מיון וגיוס, בחן עמדות והרגלים לשימוש ברשתות חברתיות בתהליכי גיוס, ובאופן ספציפי, את השימוש בפייסבוק ובלינקדאין.
המחקר הראה כי בשלב הברירה, מגייסים עושים שימוש בשתי הרשתות בכדי להשיג עוד מידע, אך משתמשים בלינקדאין כמקור למידע על ההכשרה והניסיון המקצועי של המועמד,ואילו בפייסבוק בכל המידע הקיים במידה שהוא נגיש.
עוד נמצא כי מגייסים נוטים להשתמש בתמונות פרופיל של המועמד בכדי להעריך את מידת המוחצנות והבגרות שלו. לגבי התמונה, חשוב לזכור כי גם כאשר הפרופיל חסום למשתמשים בלתי מורשים, לרוב תמונת הפרופיל חשופה ומספקת רמזים רבים יותר מתמונת ראש המצורפת לעתים לקורות החיים.
כך, הרשתות החברתיות חושפות את המגייסים להטיות בתהליך הברירה, כבר בשלב הראשוני, באופן המונע מהמועמד לפצות על הטיות אפשריות ביצירת רושם חיובי בראיון. מן התמונה ניתן ללמוד על נתונים כמו גיל, מין, נטייה מינית, מוצא, משקל עודף ואטרקטיביות הפנים אשר נמצאו כמשפיעים על החלטות המיון עוד טרם הראיון הראשון.
תמונת הפרופיל היוותה את הבסיס למחקר שנערך השנה באוניברסיטת בר אילן על ידי לוי ואמפר. החוקרות רצו לבחון האם די בצפייה בתמונת הפרופיל כדי לדעת האם מועמד לעבודה הוא אכן מוחצן ושקדן? שני שופטים העריכו את התכונות על סמך תמונות פרופיל של מועמדים אשר במקביל מילאו שאלון אישיות שבחן מוחצנות ושקדנות. הממצא הראשון גילה כי שני השופטים דירגו באופן שונה מאוד זה מזה את המוחצנות והשקדנות על סמך התמונות.
באופן טבעי, הממצא הבא גילה כי לא נמצא כל קשר בין הערכת התמונה לבין הדיווח העצמי של המשתתף. המסקנה היתה שלא די בתמונה בכדי ללמוד על אודות מאפייני האישיות שנבחנו.
אל תסתכל בתמונת הפרופיל אלא במה שיש לי על הקיר
אך פרופיל הפייסבוק מכיל הרבה יותר מאשר התמונה. מחקר שנערך בטקסס בשנת 2007 הפגיש קבוצות של חמישיות חברים וביקש מהם להעריך זה את זה ואת עצמם בשאלון שבדק חמישה מאפיינים: מוחצנות, שקדנות, פתיחות, יציבות רגשית ונעימות לזולת.
מתוך ההערכות האלה חושב מדד מסכם לכל משתתף במחקר. סה"כ נצברו הערכות עבור 133 משתתפים. עבור כל משתתף, תשעה שופטים עברו על פרופיל ומילאו את אותו השאלון, על סמך הפרופיל בלבד וללא היכרות עם המשתתפים. נמצאו קשרים גבוהים בין מדדי המוחצנות והפתיחות בין ההערכה בפועל לבין הערכה על סמך פרופיל הפייסבוק.
בנוסף, נמצאו קשרים בינוניים לשקדנות ולנעימות לזולת. ליציבות רגשית לא נמצא קשר. כלומר הערכת המשתתפים על סמך פרופיל הפייסבוק בלבד, הניבה הערכה תקפה של המידה בה האדם מוחצן ופתוח לחוויות ואומדן סביר למידה בה הוא שקדן ונעים לזולת.
בשני מחקרים נוספים מ-2012 בחנו החוקרים את הקשר בין הערכות שופטים לדיווח עצמי באותן חמש תכונות אישיות. במחקר שלהם השופטים דווקא העריכו בצורה דומה את אותו הפרופיל (כנראה כתוצאה ממחוון ואימון שהכינו למעריכים). בנוסף, נמצא תוקף להערכת הפרופילים מול תפקוד בעבודה וציונים אקדמים ובעיקר מול דיווח עצמי. כמו כן להערכת הפרופילים היה ערך מוסף בניבוי הצלחה בעבודה מעבר לדיווח העצמי וכישורים שכליים של המשתתפים שפרופיליהם הוערכו. המחברים מציעים שהערכת פרופילים ברשתות חברתיות עשויה לספק מידע חיוני לארגונים בתהליכי מיון העובדים.
Unlike
ומה חושבים הנבדקים על השימוש שעושים המגייסים בפרופילים שלהם? עבודת המאסטר של Gustafson מ-2012 מוכיחה את מה שאנחנו משערים באופן אינטואיטיבי. במחקרו נמדדו עמדות של מועמדים לגבי השימוש בפייסבוק בתהליך המיון.
מבין 422 המשתתפים במחקר, ל-92% היה פרופיל בפייסבוק. השימוש בפייסבוק בתהליך המיון נתפס באופן שלילי, במיוחד כאשר הארגון לא ביקש את רשות המועמד וכאשר הוא לא קיבל הצעת עבודה בסופו של תהליך. במקרים אלה התגובות היו שליליות עד כדי כך שהמשתתפים דיווחו שהיו שוקלים להגיש תביעה כנגד הארגון על השימוש בנתונים.
כתבה זו לא עסקה בהיבטים אתיים אולם קשה שלא להזכיר את הסוגיה כאשר נעשה שימוש במידע אישי, לרוב ללא רשותו של הפרט, כדי לקבל החלטות הרות גורל. גם בקשת רשות מעמידה את המועמד לעבודה במצב לא נעים של קושי לסרב. ניתן ליצור הגדרות פרטיות בפייסבוק אשר מונעות חשיפה של תכנים ופעילויות בפרופיל. הבחירה לחלוק מידע אישי עם זרים משמעותה איבוד שליטה על פרטיות המידע הזה.
* ד"ר ליאת בסיס, פסיכולוגית חברתית-תעסוקתית, מנכ"לית בסיס להערכה: http://www.facebook.com/basisle |
לפנייה לכתב/ת 
