קוד "פניקס" והמסמך שהוחמץ. שנה לעסקת שליט
יותר משנה לפני שגלעד חזר הביתה, התקבל בישראל מסמך נדיר שהעיד על רצון ג'עברי וחמאס להתפשר. אנשי נתניהו וברק לא רצו אפילו להסתכל: "יש רק מתווך גרמני". בסוף העמדה השתנתה ופעיל השלום גרשון בסקין - "פניקס" בפי השב"כ - הוביל לעסקה. ynet מציג את המסמך והסיפור המלא מאחוריו
בסוף שנת 2009, קצת יותר משלוש שנים מאז נחטף גלעד שליט, נרשמה אחת מנקודות השפל של המשא ומתן העקיף שניהלו ישראל וחמאס. בדצמבר בא המתווך הגרמני גרהרד קונראד לרצועת עזה. הוא נפגש באחד הבתים עם קבוצה מצומצמת מאוד של אנשי חמאס, בראשם אחמד ג'עברי, ראש הזרוע הצבאית והאיש שהחזיק בגלעד. הוא הניח בפני ג'עברי את הגרסה שלו לעסקת השבויים. קונראד תיאר לעצמו ככל הנראה שלחמאס יהיו אי אילו השגות על הנוסח הסופי, אולם ספק אם שיער שהתגובה תהיה קיצונית עד כדי כך.
גלעד שליט חזר הביתה
- בואו להיזכר בכל הכתבות וקטעי הווידאו
לפי מקורות פלסטיניים, ג'עברי הסתכל על המסמך שכלל לא פחות מ-150 עמודים - מחולקים ל-15 ראשי פרקים - והחל להשתולל בבית ולצעוק שקונראד איבד את הניטרליות שלו, ונוטה בבירור לטובת ישראל. ג'עברי לא צריך היה כלל להתעמק בניירות כדי להסיק זאת. בראייתו, המסמך שהוצג לו נכתב על ידי ישראל משום שהיה מורכב, מפורט וכתוב בשפה שרק מחלקה משפטית תוכל להבין מה מסתתר מאחוריו ובין תתי הסעיפים שבו. לזרוע הצבאית של חמאס, מיותר לציין, לא הייתה מחלקה כזו.
חשוב להדגיש - ג'עברי הוא איש שטח, ולפחות באותה תקופה לא היה בעל גינוני שררה. מבחינתו ולפי התפישה המקובלת, הסכם חילופי שבויים לא צריך להיכתב על יותר מעמודים בודדים
ולצדם נספח פשוט עם רשימת האסירים המשוחררים (כפי שבסופו של דבר קרה). את זה קונראד ככל הנראה לא הבין.
ג'עברי הורה מיד לקונראד לעזוב את הבית ואת רצועת עזה ולא לחזור עוד. הוא גם פיטר את מחמוד א-זהאר, שהיה איש הקשר שלו בשיחות עם המתווך הגרמני (אגב, קטיעת השיחות הרשמיות בין א-זהאר לקונראד קטעה גם ידידות אמיצה שהתפתחה בין השניים. הקשר היה כה חזק עד כי שנה לאחר מכן, א-זהאר אושפז בבית חולים בעזה בשל מחלה, וקונראד בא לרצועה כאדם פרטי על מנת לבקר את ידידו על מיטת חוליו). אותו היום שבו התפוצצה הפגישה הטעונה בעזה נתן את האות לקיפאון שנמשך חודשים ארוכים שבהם לא התקיים משא ומתן בין ישראל לחמאס.
טלפון מעזה לנועם
בשבוע הראשון לחטיפת שליט נפתח ערוץ תקשורת לא רשמי בין ישראל לחמאס. כבר אז נרקמו חוטים ראשונים שאפשרו, חמש שנים וארבעה חודשים מאוחר יותר, חתימה על עסקת חילופי השבויים. לחוט המקשר אחראי גרשון בסקין, פעיל שלום ומנכ"ל IPCRI (מרכז ישראל פלסטין למחקר ומידע) יחד עם שותפו חנא סניורא. בסקין פתח בערוץ תקשורת עם ראזי חאמד, מי שהיה אז סגן שר החוץ של ממשלת חמאס, באמצעות מרצה באוניברסיטה האיסלאמית בעזה שאיתו נפגש בסקין בכנס בקהיר זמן קצר קודם לכן.
הערוץ נפתח בשיחת טלפון שאותה ביקש חאמד לקיים עם נועם שליט, שישה ימים בלבד אחרי שבנו נחטף. בשיחה הבטיח חאמד שגלעד חי ונמצא במצב טוב, וכי הוא מטופל כפי שצריך להתייחס לשבוי בחוקי האיסלאם - כלומר הוא מקבל קורת גג, ניתן לו מזון ודואגים למצבו הבריאותי.
התקשורת בין בסקין לחאמד נשמרה לאורך כל תקופת השבי של שליט, בעיקר באמצעות הדואר האלקטרוני ושיחות טלפון. השניים גם נפגשו פעמיים ברצועת עזה.
בשנים הראשונות של השבי סירבו בישראל להתייחס ברצינות לערוץ בסקין-חאמד. בסקין מעיד כי עופר דקל ואחריו חגי הדס, שני האנשים שמונו על-ידי ראשי הממשלה לטפל במשא ומתן, לא שעו לניסיונותיו הרבים להסביר שמדובר במפתח המהיר שיוביל לשחרור שליט. גם העובדה שחאמד נחשב למקורב לג'עברי לא הועילה. אבל בסקין לא ויתר והמשיך לנהל את ערוצי התקשורת מול חאמד, גם בתקופה הארוכה שבה שרר קיפאון מוחלט במגעים העקיפים בין ישראל לחמאס.
התפנית
ב-4 ביולי 2010, אחרי חודשים ארוכים של קיפאון, הגיעה נקודת המפנה. חאמד שלח לבסקין מסמך חשוב ומפתיע. הוא הדגיש כי תוכן המסמך קיבל את אישורו של ג'עברי, ובו הצעה חדשה על הדרך לחידוש המשא ומתן. באותה תקופה מונה חאמד לאחראי על המעברים, ומתוקף תפקידו קישר בין הדרג המדיני של חמאס לבין הדרג הצבאי בנוגע למעברים. תפקיד זה הקנה לו מגע יומיומי עם ג'עברי, והשניים שוחחו רבות בנוגע לתיק שליט.
ההצעה החדשה הייתה לנהל את המשא ומתן באמצעות השבת המתווך הגרמני לשטח. תוכנו המלא של המסמך - שמתפרסם כאן ב-ynet לראשונה - מבהיר כי בחמאס החליטו להגמיש את עמדותיהם במטרה למצוא מכנה משותף ולהניע שוב את המשא ומתן. זהו המסמך שנכתב באנגלית בתוכנת וורד תחת שם הקובץ "עסקה" (deal). חאמד שלח אותו לבסקין בדואר האלקטרוני:
גרשון היקר,
התרגום עשוי להיות לא מדויק אבל אני מקווה שההקשר ברור.
אני מקווה שתוכל למסור את זה לחבר שלך כדי שיהיה רעיון משותף עבור הגרמני.
איחוליי
וכך נראה הקובץ המצורף:
1. מחויבות לחדש את המשא ומתן באמצעות מנגנון שאפשר להסכים עליו
2. המשא ומתן יתנהל רק באמצעות המתווך הגרמני
3. מחויבות להציג רעיונות חדשים כדי להניע קדימה את המשא ומתן, ולהציג את הרעיונות הללו למתווך הגרמני
4. לעשות את המאמצים הדרושים כדי להראות גמישות בעמדות על מנת להגיע להתקדמות משמעותית
5. התחלת המשא ומתן תהיה מבוססת על הנקודות אשר הוסכם עליהן בנובמבר 2009
6. זיהוי נקודות המחלוקת תוך השקפה של שקילה מחדש ומציאת פתרונות
7. לא יהיו מגבלות ביטחוניות על אסירים (משוחררים - א"ל)
8. חמאס יבטיח לספק את כל הסיוע להצלחת המשימה של המתווך הגרמני והוא ישקול מחדש את עמדותיו על נקודות רבות הנוגעות לתנאי העסקה
8. (טעות המספור במקור) המשא ומתן מבוסס על העקרונות הבאים:
A הפחתת מספר האסירים אשר יגורשו לרצועת עזה או לחו"ל
B הפחתת מספר האסירים שישראל מסרבת לשחרר
C שחרור הנערות והנשים
D שחרור האסירים שריצו יותר מ-15 שנים בכלא
מיד אחרי שקיבל את המסמך הזה, העביר אותו בסקין לחגי הדס. לטענתו, הדס לא הסכים לשתף פעולה וחזר על דבריו מכל תקופת ההתקשרות עם חאמד: יש ערוץ אחד בלבד שעליו אחראי המתווך הגרמני, ואני לא מנהל ערוצים אחרים.
בסקין לא הרים ידיים, פנה לקונראד ומסר לו כי יש בידו מסמך של החמאס שקיבל אישור מג'עברי. לדבריו, קונראד ביקש שאם יש מסמך כזה - שג'עברי יעביר לו אותו ישירות.
בסקין שב ופנה לחאמד ומסר לו את תשובת המתווך הגרמני. משם, גם תשובת ג'עברי לא איחרה לבוא. ראש הזרוע הצבאית העביר מסר חד משמעי: לא מוכן להעביר את המסמך לקונראד - זה יהיה צעד משפיל שיסמל ויתור חד צדדי של חמאס, אני לא אזום לבדי פנייה למתווך. ג'עברי הדגיש כי הוא מוכן שהפנייה תהיה משותפת לישראל ולחמאס. בשלב זה החל משחק שקשור כנראה יותר לאגו: קונראד ביקש למסור לג'עברי כי יש לו מספר הטלפון שלו והוא מוזמן להשתמש בו. ג'עברי השיב בדיוק באותה מטבע.
בסקין התעקש והעביר את המסמך של חאמד ליוחנן לוקר, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה נתניהו, אולם לדבריו לא זכה לתגובה. גם לשכת שר הביטחון קיבלה מבסקין עותק, והוא אף שלח מכתב אישי לשר אהוד ברק והפציר בו להתייחס ברצינות למסמך, מפני שישנה כאן מוכנות מצד חמאס להגמיש עמדות ולשוב למשא ומתן אחרי חודשים של קיפאון.
בסקין כתב לברק: "חמאס מוכן לפנות לקונראד אבל לא יעשה כן אם רק הוא פונה, כי אז זה יחליש את עמדתם והם אינם מאמינים שישראל מוכנה להתגמש. לפי ראזי חאמד, חמאס מוכן להתגמש והוא יפנה לקונראד אם גם ישראל תפנה אליו... אני מעביר לך את הנייר. כבר העברתי אותו לחגי הדס אבל אני יודע שלא אקבל ממנו התייחסות רצינית. זאת הסיבה שאני מחפש את התערבותך הישירה - אתה יכול להתיר את הסבך ולהחזיר את המשא ומתן למסלולו".
וזו הייתה התשובה של לשכת שר הביטחון:
ד"ר בסקין שלום רב,
פנייתך הועברה לגורם המקצועי האמון על הנושא, אשר מרכז את כלל ההיבטים והפעילות בנושא. ככלל, ישראל פועלת לסגירת עסקה זו (בחסות מצרית) מול המתווך הגרמני בלבד.
בברכה
זמן לא רב אחר כך הגיע בסקין לברלין. הוא ביקש לפגוש את המתווך הגרמני פנים אל פנים ולהסביר לו שנפתחה הזדמנות לחדש את המשא ומתן, ובנוסף להציע לו שהוא יהיה זה שיפנה לשני הצדדים. ואולם בשלב זה, מעיד בסקין, גם קונראד החליט לנתק עמו מגע. הוא מעריך כי הדס ביקש מהמתווך שלא לדבר איתו עוד, ובטוח שהמסמך מיולי 2010 יכול היה לאפשר את סגירת עסקת שליט שנה קודם לשיבת גלעד הביתה.
עידן מידן
באפריל 2011 הודיע הדס כי הוא פורש מתפקידו אחרי שנתיים, ובמקומו מינה נתניהו את דוד מידן. החפיפה בין השניים נמשכה חודש ומידן לקח לידיו את המושכות במאי.
כאשר נכנס לתפקידו, עודכן מידן על ערוץ בסקין-חאמד ולאחר מכן התקבל האישור הרשמי להפעיל את הערוץ הזה, בתנאי שיישאר חשאי. בסקין קיבל ממערכת הביטחון את הכינוי: פניקס.
מיד לאחר מכן החלו בסקין וחאמד לעבד נייר שיהיה לימים מסמך העקרונות לעסקה. המסמך עבר שבע גרסאות עד אשר הגיעו השניים לגרסה הסופית שעליה סוכם ב-14 ביולי, והיא קיבלה את אישורו של נתניהו (לגרסה המלאה בערבית ובעברית בקובץ PDF ). בחינה של המסמך מגלה כי ההבדלים בינו לבין זה ששלח חאמד לבסקין שנה לפני כן אינם גדולים, וכי יש בסיס להניח שהיה ניתן אכן באמצעותו לגשר כבר אז על הפערים בין הצדדים.
כשנחתמה והושלמה העסקה וגלעד שב הביתה, בסקין מספר שישב עם מידן והראה לו את המסמך שקיבל מחאמד ב-4 ביולי 2010. מידן לא ידע כלל על דבר קיומו של המסמך והופתע מאוד, כך על פי עדותו של בסקין. אף אחד לא טרח לעדכן אותו על האפשרות לפריצת דרך.
ממשרד ראש הממשלה, שתחתיו פעל חגי הדס כשליחו של נתניהו, לא נמסרה תגובה. גם בלשכת שר הביטחון לא נענו לבקשת התגובה לכתבה.
זיכרונותיו של גרשון בסקין וגילויים חדשים על הערוץ החשאי שהוביל לשחרורו של גלעד שליט יפורסמו בספר "פניקס" "Code name: Phoenix" שייצא לאור בעברית ובאנגלית בתחילת שנת 2013 בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
