קופיטקה של דודה פראניה: ניוקי פולני

לפעמים האוכל הוא כל מה שנשאר. אנחנו מתרפקים בנוסטלגיה על מטעמי הילדות שלנו, גם אם כילדים סירבנו בתוקף לאכול מהם, לדאבת לבן הדאגנית של אימהותינו. כילדה אכלנית גרועה במיוחד, יש לי סיר מלא בזיכרונות כאלה, החל מקציצות, שהיום אני משחזרת בקפדנות, תבלין לתבלין, פירור לחם לפרוסות חלה וכלה באורז, שאת גרגריו המופרדים, אחד לאחד, פשוט לא יכולתי לשאת והיום הוא אחד מהישגי הקולינאריים.

עוד בערוץ האוכל:

• חומוס מטמטם: 8 חומוסיות מומלצות לתיירים
• תופסים אמריקה: מנות דיינר למתחילים
• החתונה הטבעונית שלי
  

דודה שלי, עליזה, שאנחנו קראנו לה פראניה, הלכה השבוע לעולמה, בשיבה טובה. רבים וקשים היו ימי חייה, הם כללו סיפור הישרדות מצמית מאימת השואה בפולין, שם נספתה כמעט כל משפחתה הענפה, ושכול, כשאחד מבניה נפטר בדמי ימיו. בשנים האחרונות דווקא רוותה נחת מנכדיה ומהנינים הרבים שנולדו זה אחר זה, ושאת שמותיהם וגיליהם נהנתה לחזור ולשנן.

דודה פראניה היתה עקרת בית מסורה, אף כי מעולם לא שמעתי אותה מתפארת בתבשיליה. היא בישלה מה שזכרה מהבית, כדי שיהיה חם ומשביע ושאף אחד לא יתלונן. אבל נכדתה, עדי, סטודנטית מקסימה לאדריכלות, שספדה לה בלוויה, הזכירה את המאכל האהוב שאת המתכון שלו לא הספיקה לקבל: "הבטחת שבפעם הבאה כשאבוא תלמדי אותי להכין קופיטקה, אבל לא הספקת", אמרה בצער, וכולנו הבנו כמה געגועים ועצב יהיו מקופלים במאכל הזה מעתה ועד עולם.

זה נשמע דומה אבל נראה שונה - ניוקי איטלקי(צילום: ירון ברנר)

אני מודה שעל ה"קופיטקה" שמעתי לראשונה רק באותו יום וכדי להבין במה מדובר נאלצתי ללקט תיאור מדויק והסברים מבני המשפחה. עד מהרה התברר לי שאלה כופתאות על בסיס תפוחי אדמה, מעין ניוקי במבטא פולני. קצת תחקיר העלה לא רק מתכון אלא גם את הדמיון המובהק של הקופיטקה לבן הדוד האיטלקי.

ההרכב של הבצק כמעט זהה והשוני העיקרי הוא בצורה. הקופיטקה אינם עגולים כמו הניוקי אלא מעויינים. יש אומרים שצורתם מזכירה טפרים של חיה וזה גם פירוש שמם בפולנית. ההבדל השני הוא בדרך ההגשה; בעוד שהניוקי טבולים ברטבים איטלקיים ומוגשים לצד הרבה גבינת פרמזן, את הקופיטקה מגישים מטוגנים בחמאה ובפירורי לחם (ולפעמים בזוקים גם בסוכר), או טבולים ברוטב צלי דשן. דודה פראניה היתה מגישה אותם עם בצל מטוגן.

באחד הערבים האלה, עוד בטרם מלא שבוע למותה, הכנתי במטבחי קופיטקה לפי המתכון ששחזרתי מכמה מקורות. לכופתאות הנימוחות היה טעם וניחוח של בית חם, כמו זה של דודתי, עליה השלום. אז בשבילך, עדי, ולזכרה של הדודה האהובה, ככה מכינים קופיטקה.

קופיטקה(צילום: shutterstock)

קופיטקה | כופתאות תפוחי אדמה פולניות בבצל מטוגן

המרכיבים (ל-4-6 מנות):

750 גרם תפוחי אדמה (רצוי מזן דזירה, עם הקליפה האדמדמה)

מלח

כ-2 כוסות קמח

1 ביצה

2 בצלים, פרוסים לפרוסות דקות

2 כפות שמן

1. מבשלים את תפוחי האדמה בקליפתם במי מלח עד שהם מתרככים. מצננים, קולפים ומועכים למחית חלקה.
2. מוסיפים למחית את הביצה, 1 כפית מלח ו-1/2 1 כוס מהקמח ולשים לתערובת אחידה. ממשיכים להוסיף מהקמח תוך כדי לישה עד שמתקבל בצק חלק הנפרד בקלות מדפנות הקערה. 
3. מקמחים משטח עבודה ואת הידיים, מחלקים את הבצק ל-5-6 חלקים וצרים מכל חלק גליל ארוך בעובי של 2 ס"מ בערך. חותכים את הגליל באלכסון, למעוינים בגודל של כ-2 ס"מ.
4. מרתיחים מים עם מעט מלח בסיר גדול, מטילים לתוכם חלק מהכופתאות, ממתינים שיצופו ומבשלים כ-5 דקות. מוציאים בכף מחוררת למסננת או לצלחת מרופדת בנייר סופג (מבשלים את הכופתאות ב-2-3 מחזורים).
5. מטגנים במחבת רחבה את הבצלים בשמן, על להבה בינונית-נמוכה, עד שהם מזהיבים היטב. מוסיפים את הכופתאות המסוננות למחבת ומקפיצים בשמן ובבצל עד שהכופתאות מתחממות מחדש. מגישים מיד.
   

• גיוון: למתכון חלבי או מתוק, מטגנים 3 כפות פירורי לחם ב-50 גרם חמאה עד שהפירורים מזהיבים. זורים על הכופתאות, אפשר בתוספת של 2-3 כפות סוכר.