טליק באגרנט: ביקשתי מילואים, אמרו לי לא

"אמרתי שצריך לגייס מילואים. נעניתי שזה לא בא בחשבון. הזהרתי שלא מבינים את גודל הסיכון, הזכרתי את התרגיל במצרים ואת הכוננות הגבוהה. לא שכנעתי אותם ובזה נפרדנו". כך העיד האלוף ישראל (טליק) טל, מי שכיהן כסגן הרמטכ"ל במלחמת יום כיפור בפני  ועדת אגרנט. דבריו צוטטו בפרוטוקולים של הוועדה שהתירו היום (א') לפרסום ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון, שאחראים על תהליך החשיפה והדיגיטציה של החומרים.

העדויות שהותרו לפרסום:

גלילי באגרנט: האמצעים הסודיים שלא הופעלו

בפתח עדותו התייחס סגן הרמטכ"ל להתחמשות הצבא הסורי. הוא אמר כי במשך החודשים שלפני מלחמת יום כיפור "היינו עדים באמת לרכש מואץ של הצבא הסורי, להצטיידות גם בטילי נ"מ ובטנקים, כולל התעצמות לא רק כמותית אלא גם איכותית בטנקים ובטנקים גישור, טנקים שמניחים גשרים". הוא אמר כי היה ברור שהטנקים הללו "נועדו כדי לחצות את 'התעלה הנגד טנקית' שבנינו ברמת הגולן".

עדויות נוספות מוועדת אגרנט: 

הערתי את ראש המוסד: טוס למלאך, תהיה מלחמה

אבא אבן: גם ארה"ב לא חזתה מלחמה

גורודיש: אריק לא מילא פקודות. ידין: הוא הלך כסביבון

סיגרים ולשכות פאר. צמרת צה"ל לפני יום כיפור

הוא גם אמר כי הסורים הקימו מערך של טילים נגד מטוסים, קרוב לגבול הגולן. "המסקנות היו שזה מערך גם הגנתי וגם התקפי", טען. "עד שהוקם המערך הזה, ברמת הגולן אפשר היה לטוס חופשי. הקמת המערך גרמה לכך שרמת הגולן הפכה לאזור מכוסה טילים, זאת אומרת אזור שבו המטוסים שלנו טסים בעצם בטווח הטילים". האלוף טל הוסיף כי "המהלך הזה שיחק תפקיד מכריע בהצלחות הסוריות ובחוסר ההצלחות שלנו לבלום מיד את ההתקפה הסורית באמצעות חיל האוויר".

לקריאת העדויות המלאות של ישראל גלילי (בקבצי PDF):

13.2.1974

20.2.1974

לקריאת העדויות המלאות של דוד אלעזר:

31.1.1974

21.2.1974

31.7.1974

לקריאת העדות המלאה של יגאל אלון:

לקריאת העדויות המלאות של ישראל טל:

4.9.1974

לקריאת העדות המלאה של אביעזר יערי:

לקריאת העדויות המלאות של אריה שליו:

27.12.1973

כמו רבים מהעדים בוועדת אגרנט, גם האלוף טל אמר כי ההערכה הייתה שלא תפרוץ מלחמה. "הדעה הכללית הייתה שהסורים לא יתקפו ולא מתכננים מתקפה", הזכיר. "הועלתה סברה שהם אולי רוצים להגיב על הפלת 13 המטוסים". על התרגיל במצרים אמר כי "מצרים הייתה ברמת כוננות עליונה, והיה תרגיל שהיום אנו יודעים שהיה הסוואה. אבל כפי שאז הידיעה נתפשה, הייתה כוננות גבוהה מאוד, בגלל חששות מפנינו, בגלל חודש רמדאן, בגלל כל מיני חששות מהסוג הזה ותרגיל גדול".

טנק סורי, 1973. רכש מואץ(צילום: מנשה עזורי, לע"מ)

מימין: דוד אלעזר ויצחק חופי בימי המלחמה(צילום: דוד רובינגר, לע"מ)

"בזכות הצבא החזק". ימי המלחמה(צילום: לע"מ)

האלוף טל אמר כי דעתו הייתה שונה מההערכה בזירה הצפונית, בדיון שנערך ביום האחרון של חודש ספטמבר 1973: "אמרתי שזה לא הכנות לפעולת תגמול, אלא הכנות למתקפה. טענתי שאלה הכנות למתקפה כוללת על רמת הגולן והפניתי את תשומת הלב לתרגיל ולכוננות במצרים". הוא הוסיף כי בדיון תמכו כולם בדעה כי אין סיכוי למתקפה כוללת. "אני התנגדתי להערכה הזאת וטענתי שיש לראות בסיטואציה הזו הוכחה לכך שמתוכננת מתקפה כוללת במטרה לכבוש את רמת הגולן".

מומחים באויב, לא בסיכון

סגן הרמטכ"ל סיפר כי אמר לנוכחים בישיבה כי הסורים הצטיידו בדברים שחסרו להם, "ובין היתר בטנקי גישור, שאין להם שום ייעוד אחר חוץ מאשר לחצות את התעלה הנגד-טנקית ברמת הגולן". הוא הוסיף כי היה בדעת יחיד. "אמרתי שצריך לגייס מילואים. נעניתי שזה לא בא בחשבון". לדבריו, הוא אמר לאנשי המודיעין כי הוא מתפלא על העמדה שהם הציגו ושהוא לא שקט. "הזהרתי אותם שהם אולי מומחים באויב, אבל הם לא מבינים את גודל הסיכון". על סוף הדיון הוא אמר: "הזכרתי שוב את התרגיל במצרים ואת הכוננות הגבוהה. לא שכנעתי אותם ובזה נפרדנו".

על התפישה הישראלית אז לגבי אפשרות של מלחמה, הוא אמר: "היו הנחות שסוריה לבד לא תתקוף. אחת הסיבות שלא התייחסו כל כך ברצינות לסוריה, זו העובדה שהספקולציה המדינית-הפוליטית כפי שנתפשה בחוגים הייתה שאין למצרים שום חשבון ושום מניע לצאת כעת למלחמה. ואם למצרים אין חשבון לצאת למלחמה, מי הם הסורים שלבד ילכו למלחמה?".

בהמשך עדותו סיפר האלוף טל כי ביום כיפור, בערך ב-3:00 או ב-4:00 לפנות בוקר, קיבל הודעה מראש לשכת הרמטכ"ל לבוא להתייעצות. לדבריו, "ראש המוסד צבי זמיר התקשר מחו"ל והודיע שאמנם הידיעות שלנו הן נכונות ושהמלחמה תהיה". הוא אמר כי הוצגה התוכנית המדויקת של המצרים לחצות את התעלה.

טליק מתח ביקורת חריפה על הדרג המדיני. "הבעיה לא הייתה העוצמה של הצבא, אלא המהלכים האסטרטגיים שלנו, המהלכים המדיניים שלנו והכוננות שלנו", אמר. "אני חושב שמלחמת יום כיפור, בדרך השלילה, הוכיחה שלמדינת ישראל היה צבא טוב, ומספיק חזק. שאלה אחרת היא ניהול המלחמה, ההתכוננות למלחמה ולמה הופתענו".

בהמשך הוא דיבר על האפשרות של צה"ל לצלוח את התעלה ומתח שוב ביקורת על ההתנהלות. "עד ינואר 1972 הוציאו 120 מיליון לירות בלי שלצה"ל היה כושר לצלוח אפילו תעלת ביוב", הוא אמר. בהמשך מתח ביקורת גם על המודיעין ואמר: "אמ"ן אינו אחראי שתהיה התראה. כך שמחר בבוקר יכולים למצוא חטיבה מצרית בצד שלנו של התעלה ולא נדע שהיא עברה".

סגן הרמטכ"ל במלחמה גם סיפר על שיחה עם הרב הצבאי דאז, הרב מרדכי פירון, בנוגע לגיוס מילואים ביום כיפור - כמה ימים לפני המלחמה. "הוא לא קיבל בקלות. הייתי מוכרח להראות לו כמה ידיעות. להתחנן אליו שלא יעשה מזה רעש יותר מדי גדול, כי אנחנו שמרנו על סודיות. הייתי מוכרח לשכנע אותו ממש באמצעות 'פיזיקל אווידנס', שאנו מדברים 'ביזנס'".

האלוף טל התייחס גם לגיוס גלוי מול גיוס חשאי. "הערכנו שאם ביום כיפור נצטרך לגייס והמלחמה תתחיל, זה יהיה כיוון שהערבים יחליטו להפתיע, אבל הערבים אינם מביאים בחשבון שביום כיפור בעצם היהודים מתנהגים כמו בלילה - זה לא יום של פיקניקים - אלא האנשים נמצאים בבית", הוא הסביר מדוע הוחלט על גיוס סמוי, שיבח את חיילי המילואים ואמר כי 95% מהם התייצבו ביחידותיהם עד שבע שעות ממועד תחילת המלחמה.