סיני מיני: סלט אטריות שעועית וקורנדביף

באמת במקרה, ממש לא בכוונה וגם תוך כדי כוונה ברורה ללכת הפעם לאכול במסעדה (אז מה עם לא הזמנו מקום, השעה שעת ערב מוקדמת) כשתוך כדי תנועה נחליט מה בא לנו זה שוב קרה. בעודנו מתלבטים (בעיקר אני עם עצמי) איפה לאכול, אני מוצא את עצמנו על אבן גבירול, הגדה המזרחית לכתך דרומה ליד פלאפל רומיה (פלאפל מעולה שמעליו שלט עליו כתוב "פלאפל תימני אמיתי").  

עוד בערוץ האוכל:

• זהב לבן: מתכוני שעועית לבנה
• ארוחה בלחם: סנדוויצ'ים מיוחדים
• שאפו על השיפון: אופים לחמים ביתיים
  

רק חצי מנה, אמרתי לעצמי, ואכן חלקנו חצי מנה, פלאפל ממש טעים בלי התחכמויות. איך לכל הרוחות הם נשארים רזים התימנים, חשבתי לעצמי, אולי זה בגלל שהם אוכלים חצי מנה וזהו, כלומר לא אוכלים חצי מנה לפני ארוחה במסעדה. בהחלט מענין.

המשכנו בכיכר רבין, עשרות רצים התכוננו למרוץ הלילה בעוד אנחנו חצינו לגדה המערבית שם ראיתי מזנון דים סאם (Dim Sum Shop). כבר קראתי שהם כובשים את המדינה, "אולי נחלוק כמה?", הצעתי, "יש לי דה-ז'ה-וו", היתה התשובה, וגם: "לא נראה לי שנגיע למסעדה היום.

החלטנו להתחיל לאכול מסודר בלי לחטוף כל הזמן", אמרה הגברת. "זו לא את שאומרת לי לא להגיע מורעב למסעדה? ושזה ממש לא לעניין לחטוף מהמלצרית את המנה מהיד?" השבתי בתגובה. התיישבנו כמובן והזמנו מה שנקרא כאן עיסקית 5 יחידות דים סאם, בלי להתחלק.

ארוחה עסקית של דים סאם(צילום: רפי אהרונוביץ')

חמוצים אסייתיים וסלט של נודלס קר עם רוטב בוטנים, צ'ילי וכוסברה וגם תה קר. מגש מכובד וצבעוני, הדים סאם היו טובים, בייחוד זה עם האווז וזה עם התרד והשום, ורוטב לימון חריף עבד יפה. אבל אז נפתח לי התיאבון, לכן הסתכלתי בתפריט וראיתי שהם גם ללא חומרי שימור צבע מאכל ואפילו לא מרובי קלוריות.

ניגשתי לדלפק והזמנתי עוד 10 יחידות בלי עיסקיות ובלי סלטים ואפילו בלי תה קר. הפעם הרגשתי שאני בא על סיפוקי. איך, איך הסינים האלו כל-כך רזים, שאלתי שאלה רטורית, הרי צריך 15 דים סאם כדאי לחוש שבע. אולי, אבל רק אולי, הם לא אוכלים את זה אחרי פלאפל וזוממים עוד ללכת לאכול. האמת היא שכאן כבר הייתי מפוצץ התחלנו במסע חזרה הביתה.

מבחר עשיר וטעים(צילום: רפי אהרונוביץ')

אבל אז, ב-"עידית", קונדיטוריה ותיקה שכבר שנים לא היתה בתודעתי (ולידיעתכם - פעם היה להם קרואסון מלוח שרק בשבילו הגעתי לכאן), מהוויטרינה שעדיין נראית כמו פעם, ראיתי אותה, גזרה עגלגלה, לבושה בשמלה סגולה צמודה המבליטה את חמוקיה. הייתי חייב להיכנס.

השמלה היתה זיגוג סוכר המכיל באופן טבעי המון סוכר. אז מה אם הצבע הסגול הוא צבע מאכל? זו היתה אחת מאהבות נעוריי ושמה ויואלט (על שם שמלתה הסגולה) ובפנים היא מלאה ברום. "לארוז?" שאלה המוכרת. לא עניתי, כבר חיסלתי את הסגולה בשני ביסים. "עוד משהו?" שאלה המוכרת. "שח"ל", עניתי בקול ענות חלוש אבל עם מבט של עושר בעיני. יצאנו ועל פנינו חלפו הרצים. החלטנו, שבוע הבא אוכלים רק בצורה מסודרת. אז חלף במוחי המשפט של אבא של פנינה: "חזיר שבע נשבע שלא יאכל עוד לעולם". 

סלט אטריות שעועית עם עוף וקורנדביף מעושן

סלט קר שמוסיפים לו את העוף והקורנביף החם  - שילוב מעולה.

המרכיבים: 

3 כפות מייפל (סירופ אמיתי)

1/4 כוס רוטב צ'ילי מתוק

1/2 כפית שמן שומשום

2 ס"מ שורש ג'ינג'ר טרי, מגורר

1/3 כוס חומץ אורז

1 כף רוטב סויה

לסלט:

1/2 כוס שומשום

6-7 צנוניות

2 גזרים קלופים

1/2 כוס בוטנים קלופים

6 גבעולי בצל ירוק קצוצים

1/2 צרור כוסברה, קצוצה דק

1 כף שומשום קלוי

 לבשר:

500 גרם חזה עוף נקי ומשוטח

2 שיני שום

3 כפות שמן זית

200 גרם קורנביף מעושן פרוס

עם טוויסט. אטריות שעועית עם קורנדביף(צילום: shutterstock)

1. מכינים את הרוטב: מערבבים את כל חומרי הרוטב היטב, טועמים ומשפרים תיבול.
2. מכינים את האטריות: מניחים את האטריות בקערה, מכסים במים רותחים ומשרים למשך 5 דקות. מסננים, שוטפים במים קרים ומסננים היטב.
3. מכינים את הסלט: מגררים את הצנוניות והגזר אל קערת האטריות. מוסיפים בוטנים, שומשום, כוסברה, בצל ירוק ואת הרוטב. מערבבים בעדינות ומניחים לשעה לפחות.
4. מכינים את הבשר: מושחים את חזה העוף בשמן זית ומטגנים במחבת חם כ-3 דקןת מכל צד, מוציאים מניחים על קרש.
5. מכניסים למחבת את הקורנביף הפרוס לרצועת קטנות ומטגנים כ-2 דקות.
6. מחזירים את החזה החתוך, מוסיפים את השום ואחרי דקה את השומשום ומטגנים הכל כ-2 דקות נוספות.
7. מרכיבים את הסלט: מניחים את הבשר על הסלט, הכי טעים כשהוא חם. אפשר להוסיף פלפל אדום חריף טרי קצוץ.  
   

• לאתר של רפי אהרונוביץ' - מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר