"האוצר לא מתקצב מניעת אסון בים מקידוחי הגז"

• הקידוחים בשיאם - ההיערכות לאסון רק מתחילה
• "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו"
• מחקר: ההערכות לדליפה מקידוחי הגז - לא יושמה
• קודחים ומסתכנים: מתי נלמד מאסונות של אחרים?
  

הכנס מוקדש השנה לנושא הים וללחצים המופעלים עליו. בדבריו ציין ארדן, כי משרד האוצר "גורר רגלים בהקצאה מינימאלית של כוח אדם ותקציבים למניעת אסון שעלול להתרחש בהתמודדות עם תקלות מקידוחים בים". בין התרחישים מפניהם הזהיר הוא ציין "פגיעה אקולוגית, פגיעה במתקני התפלה, פגיעה בבסיסי צה"ל ותביעות בין לאומית שעלולות להגיע ממדינות שכנות, זאת בשל העובדה שמדינת ישראל היא האחראית לנושא".

השר הוסיף והדגים, כי בניגוד לישראל, בארה"ב יש הפרדה בין מי שנותן את הרישיון לקדוח לבין מי שמפקח. "חייבים לעשות כאן את ההפרדה הזו גם כאן", אמר. "יש להקים רשות ממשלתית שמפקחת על הנושא מכל היבטיו. שיתוף פעולה בין המשרדים הוא הכרחי להבטחת הבטיחות על האסדות. אפילו ברמת החקיקה הלאומית – בגלל שזה לא במים הכלכליים יש רישיונות אבל אין יכולות לפיקוח".

אין ציוד ואין אנשים

כנס ירושלים של החברה להגנת הטבע מתקיים בשיתוף רשות הטבע והגנים, המרכז האקדמי רופין, משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה. בכנס משתתפים כ-600 איש, בהם שרי ממשלה, מומחים לניהול הים, קובעי מדיניות,אנשי שטח והציבור הרחב.

רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד, אמר בכנס כי "חסרים לנו אנשים, חסר לנו ציוד, חסרים לנו כלי שיט, יש חוסר בחקיקה וחסרים תקנים של אנשים שבאמת מבינים בנושאים האלה. אנחנו לא יודעים היכן עומד החוק לאזורים ימיים, אנחנו לא מקבלים שיתוף פעולה ממשרדי ממשלה אחרים וגם לא נתונים אמיתיים בזמן אמת". 

ניר אנגרט, מנהל אגף שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים, ציין כי בכל הנוגע לתשתיות בים, כמו כבלים תת ימיים - אין תכנון ושום יחס סביבתי. "לרשות הטבע והגנים אין מושג לגבי איפה זה מונח, איפה התוואי, וכמובן שלא מבקשים מאיתנו חוות דעת סביבתית", אמר.

"ישנם 50 קידוחים שקדחו בים במהלך השנים", הוסיף. "אני לא מכיר קידוח שעשו בו תכנון סביבתי או שפעלו על פי מידע סביבתי. כיום אין מידע כזה, אבל למרות זאת הולכים לאשר בשנה הבאה עשרה קידוחים חדשים, שגם בהם אין שום התחשבות סביבתית או תכנון על פי איזה שהוא עקרון סביבתי, כפי שנעשה ביבשה".

בחוץ: הפגנה

מוקדם יותר התקיימה מחוץ לכנס הפגנה של תושבי חוף הכרמל, נגד הכוונה להקים את מתקני הטיפול בגז הטבעי באזור מגוריהם. ההפגנה התקיימה בעקבות המלצות צוות המתכננים שבחן את החלופות למיקום הקמת המתקנים והמליץ על מושב עין איילה בכרמל ועל אתר בעמק חפר. ההצבעה הסופית על מיקום תתקיים בשבועות הקרובים במועצה הארצית לתכנון ובנייה.

ההפגנה מחוץ לכנס(צילום: אוהד צוינגברג)

ראש המועצה האזרית חוף הכרמל, כרמל סלע, אף התפרץ לכנס וקרא לנוכחים להתחיל לדאוג לתושבי האזור. המפגינים קובלים כי המתקנים יוקמו במרחק של מאות מטרים מבתי תושבים ומקרית החינוך של פורדיס, באופן שישנה את אופי האזור ויעמיד את חיי התושבים בסכנת חיים. עוד הם דורשים, כי המפעל יוקם על גבי אסדה בלב ים וכי משרד האנרגיה יסתפק בחיבור קטן ביבשה בצמוד למתקן תשתית קיים. לטענת התושבים טוענים כי טיפול הגז בים מקובל על מרבית העולם המערבי, מחשש לחיי התושבים והסביבה. 

מאבקם של התושבים אינו זוכה לתמיכת מרבית ארגוני הסביבה, שמברכים על הכוונה לזרז את הגעת הגז. בהפגנה שנערכה הבוקר, דרשו התושבים דורשים מהחברה להגנת הטבע כי תעמוד בטענה, כי היא אינה עושה את השיקולים הנכונים של בטיחות חיי אדם וטובת משק האנרגיה לטווח רחוק.  

מהחברה להגנת הטבע נמסר בתגובה, כי הם "גאים שהכנס השנתי בבנייני האומה משמש במה להעלאת נושאים סביבתיים".

ממשרד האנרגיה נמסר: "צוות התכנון מקדם תכנית שתאפשר טיפול בגז הטבעי, הן בים והן ביבשה באופן שיותיר מגוון אפשרויות עתידיות לאספקת גז טבעי למדינת ישראל. ממצאי תסקיר ההשפעה על הסביבה מצביעים על עדיפות לחלופות מכון השפכים בעמק חפר ומחצבת עין איילה. הנושא יגיע לדיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה אשר תדון בכל הפרמטרים ותקבל את ההחלטה". 

בהכנת הכתבה השתתף אחיה ראב"ד