הכנסת אישרה הגבלה מצומצמת על שכר הבכירים
למרות הביקורת הציבורית והצעות החקיקה הפרטיות שהוגשו: השינוי המהותי היחיד בחוק הממשלתי החדש, לעומת המצב הקיים, מחייב לאשר את תנאי השכר של הדירקטורים באסיפת בעלי המניות רק בתמיכת רוב בעלי מניות המיעוט, ולא ברוב רגיל
מליאת הכנסת קיבלה היום (ב') בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית מינורית להגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות. השינוי המהותי היחיד בחוק החדש, לעומת המצב הקיים, מחייב לאשר את תנאי השכר של הדירקטורים באסיפת בעלי המניות רק בתמיכת רוב בעלי מניות המיעוט, ולא עוד ברוב רגיל של בעלי המניות כנהוג היום.
- ערב בחירות: עוד אלף שקל במשכורת לנבחרים
- המפקח על הבנקים: בוחנים את תגמול הבכירים
בתוך 6 שנים הוכפל שכר הבכירים בבורסה
הצעת הממשלה לתיקון חוק החברות הוגשה בעקבות מסקנות הוועדה שהקים שר המשפטים יעקב נאמן כחלופה לצרור הצעות החוק הפרטיות שהוגשו לכנסת להגבלת שכר הבכירים. הח"כים המתוסכלים, בעלי ההצעות, בראשם שלי יחימוביץ (עבודה) וחיים כץ (ליכוד) אמרו על המסקנות והצעת החוק שעלתה מהן, כי "ההר הוליד עכבר". מה שהיה הוא פחות או יותר מה שיהיה.
בחוק שהתקבל היום כמעט פה אחד, ואחרי הליך שקט וקצר במליאה, ישתנו הליכי אישור תנאי הכהונה והשכר של נושאי המשרה הבכירים בחברה, כך שהתנאים יאושרו בוועדת התגמול של הדירקטוריון במקום בוועדת הביקורת. בנוסף נקבע כי תנאי המנכ"לים והסמנכ"לים טעונים אישור האסיפה הכללית כמו מדיניות התגמול של החברה, עם
החריג שהאסיפה יכולה להלכה גם לנתק את ההתקשרות אתם.
החוק החדש מחייב כל חברה ציבורית וחברת אג"ח לאמץ מדיניות תגמול אשר תיושם בוועדת תגמול בכל הנוגע לתנאי הכהונה וההעסקה של נושאי משרה. את המדיניות יקבע הדירקטוריון בהתאם לשיקולים והוראות המפורטים בחוק לפי המלצת ועדת התגמול, והיא תאושר באסיפה הכללית, ברוב של בעלי המניות שאין להם עניין אישי בהחלטה. לגופים המחליטים נותן החוק פתח מילוט באפשרות "לחרוג ממדיניות התגמול במקרים מיוחדים"
בעניין הזה החוק החדש מסרס מראש גם את כוחה של האסיפה הכללית, בקביעה שהדירקטוריון ועדת התגמול יורשו לאשר את מדיניות התגמול של הבכירים, אפילו אם נתקלו בהתנגדות באסיפת בעלי המניות. זאת בתנאי אחד: ש"הדבר נעשה לאחר דיון מחדש ולטובת החברה".
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, אמר בתגובה לקבלת החוק החדש כי "לעומת הצעות החוק הראשוניות והמתלהמות של חברי הכנסת יחימוביץ' וכץ, מדובר בתיקון שהחברות הציבוריות יכולות לחיות איתו.
"עם זאת, עדיין מדובר בתיקון מיותר שכרוך בבזבוז כסף וזמן לחברות, במקום שיפעלו לקידום העסקים והצמיחה. עבודת האיגוד מול הרגולטור הוכיחה כי ניתן למזער את הפגיעה בחברות הציבוריות גם באווירה הציבורית הנוכחית. חשוב לזכור כי גם בלי התערבות הרגולטור, שכר הבכירים בישראל נמצא בשנתיים האחרונות במגמת ירידה עקבית".
לפנייה לכתב/ת 
